הלכה ליום רביעי כ"ג כסלו תשפ"א 9 בדצמבר 2020

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם?

ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום שבהדלקת נרות שבת, נוהגות הנשים לקבל עליהן את קדושת השבת, וממילא לאחר מכן הן אסורות בהדלקת נרות חנוכה. לפיכך ברור שיש להקדים את הדלקת נרות חנוכה לנרות השבת. והביא את דבריו רבינו הטור בספרו.

והנה הדבר ידוע, שיש כלל בידינו: "תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם". כלומר, כל דבר שהוא "תדיר", כגון הדלקת נרות שבת, שהיא תדירה (שכיחה, ומזדמנת באופן קבוע), בכל שבוע ושבוע, קודם לדבר אחר שאינו תדיר כל כך, כמו נרות חנוכה, שאין אנו מדליקים נרות חנוכה אלא שמונה ימים בשנה. וכיוצא בזה בכל שבת באמירת ה"קידוש", אנו מקדימים את ברכת "בורא פרי הגפן" לברכת "מקדש השבת", וזאת מפני שברכת בורא פרי הגפן היא תדירה יותר, (כמו שאמרו בברכות דף נא:). ולפי זה נראה לכאורה, שמן הראוי להקדים את הדלקת נרות שבת לנרות חנוכה. אלא שלפי דברי בעל הלכות גדולות, מובן מדוע יש להקדים את הדלקת נרות החנוכה, שהרי לאחר הדלקת נרות שבת, כבר אי אפשר יהיה להדליק נרות חנוכה, שהרי בהדלקת הנרות מתקבלת קדושת השבת.

אולם רבותינו הרשב"א והרמב"ן כתבו לדחות את דברי בעל הלכות גדולות, שהרי לעולם אין קבלת השבת תלויה בהדלקת הנרות, ויכולה האשה להדליק נרות שבת ולא לקבל עליה את קדושת השבת. לפיכך, כיון שבדעתה של אותה האשה, וכן בדעת כל אדם, להדליק נרות חנוכה לאחר מכן, בודאי שלא חלה עליה קדושת השבת לכל הדעות. ולכן העלו להלכה, שיש להקדים את נרות השבת לנרות חנוכה, לפי הכלל שבידינו "תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם".

ולענין הלכה, הרי אנו פוסקים כדעת מרן השלחן ערוך, שאין האשה מקבלת עליה את קדושת השבת בהדלקת הנרות, ובפרט במקום שבדעתה לעשות אחר כך מלאכה, כגון להדליק נרות חנוכה וכדומה, שבודאי שאינה מקבלת שבת בהדלקת הנרות. וכל שכן לענין בעלה של אותה האשה, שהוא המדליק בדרך כלל נרות חנוכה, ובודאי שאינו מקבל שבת בהדלקת הנרות של אשתו. ולפי זה היה נראה לפסוק כדעת הרמב"ן, ולהקדים את הדלקת נרות השבת תחילה.

אולם רבינו הרדב"ז כתב, שאפילו לדברינו, שאין קבלת השבת תלויה בהדלקת נרות, מכל מקום מאחר והדבר עדיין תלוי במחלוקת הפוסקים, ועוד, שמצות נר חנוכה חביבה יותר, לכן יש להקדימה להדלקת נרות שבת, למרות הכלל "תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם". וכיוצא בזה כתב מרן הבית יוסף, שאפילו לדברי הרמב"ן והרשב"א שיש להעדיף להקדים נרות שבת לנרות חנוכה, מכל מקום אדם שאינו רוצה לעשות כן, הרשות בידו להקדים איזה מהם שירצה.

ולפיכך לסיכום: נכון יותר לנהוג כדעת בעל הלכות גדולות, ולהקדים את הדלקת נרות החנוכה לפני הדלקת נרות השבת. וכן פסק מרן בשלחן ערוך. וכמו שנתבאר ענין זה באורך בספר חזון עובדיה על הלכות חנוכה (עמוד קעד).

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

הלכות חנוכה - הדלקה במוצאי שבת

אורך השיעור: 01:30:29         הורד     (25.90 MB)

הדלקת נרות חנוכה בערב שבת

אורך השיעור: 01:29:02         הורד     (20.38 MB)

הרואה נר חנוכה - פרשת מקץ תשע"א

אורך השיעור: 00:26:13         הורד     (5.97 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

האם הנרות חנוכה לא נחשבות תוספת אורה שאחר כך לא יוכלו להדליק נרות שבת? י"ט כסלו תש"פ / 17 בדצמבר 2019

נרות חנוכה אסורים בהנאה, ולכן אין כאן ענין תוספת אורה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום הראשון של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר ......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה