הלכה ליום ראשון כ"ה כסלו תשע"ז 25 בדצמבר 2016

ההלכה מוקדשת לזיווג הגון לזכות

מעוכבים ומעוכבות זיווג

יהי רצון שהקב"ה ימציא להם זיווגם האמיתי והמוצלח ויזכו לחופתם בקרוב ממש. אמן.

הוקדש על ידי

פלוני

על הנסים

חיוב הזכרת על הנסים
בתפלת ערבית של ליל חנוכה (כלומר, בשנה זו, תשע"ז, ממוצאי שבת, בליל אמש), אומרים "על הנסים" בתפלה, בתוך ברכת ההודאה (מודים אנחנו לך וכו'), וכפי שנדפס בסידורים.

ואף על פי שבשעה זו של תפלת ערבית, רוב הקהל עדיין לא הדליקו נרות חנוכה, מכל מקום אמירת על הנסים אינה שייכת למצות הדלקת הנרות, ובפרט שבאמירת על הנסים אנו מודים לה' גם על נס הנצחון כנגד היוונים הרשעים, ולא רק על נס פך השמן, ולכן, גם בשעה שעדיין לא הדליקו נרות חנוכה, מזכירים על הנסים בתפלה. [ובשנה שחנוכה מתחיל בערב שבת, אין מזכירים על הנסים בתפלת מנחה של ערב שבת (חזון עובדיה עמ' קפח). אולם בשנה זו (תשע"ז) לא נתעכב בענין זה].

וכן בכל תפלות החנוכה, שחרית מנחה וערבית, וכן בתפלת מוסף של שבת שבתוך ימי החנוכה, יש להזכיר "על הנסים".

מי ששכח ולא הזכיר על הנסים
אם טעה ולא אמר על הנסים בתפלה, הדין הוא כדלהלן:

אם נזכר שלא אמר על הנסים לפני שהזכיר את שם ה' בברכה (כלומר, עדיין לא הגיע למילים "ברוך אתה ה'", של ברכת "הטוב שמך ולך נאה להודות"), חוזר ואומר "מודים אנחנו לך, על הנסים ועל הנפלאות וכו', עד סיום נוסח "על הנסים", ואחר כך ממשיך "ועל כולם יתברך" וכו', עד סיום התפלה.

ואם לא נזכר ששכח לומר "על הנסים", אלא אחרי שהזכיר שם ה' בסיום ברכת "הטוב שמך ולך נאה להודות", הרי שהפסיד את אמירת על הנסים, ואינו חוזר שוב לומר על הנסים. (וכן אינו רשאי לסיים "למדני חקיך" ולחזור לומר על הנסים).

הזכרת על הנסים בסיום התפלה
וכתבו רבותינו האחרונים, האליה רבה והמאמר מרדכי, שמי ששכח בתפלתו להזכיר על הנסים, נכון שיאמר את נוסח על הנסים בסוף התפלה, כשמסיים "אלהי נצור", לפני "יהיו לרצון". וכך יאמר, "מודים אנחנו לך על הנסים" וכו', עד סיום הנוסח. ואחר כך יסיים את התפלה.

על הנסים בברכת המזון
גם בברכת המזון של חנוכה צריך להזכיר "על הנסים" בברכת ההודאה, כפי שנדפס בסידורים, לפני "על הכל ה' אלהינו אנחנו מודים לך". ואם שכח לומר "על הנסים", כל זמן שלא הזכיר את שם ה' בחתימת הברכה ("ברוך אתה ה' על הארץ ועל המזון"), יחזור לומר על הנסים, ואם הזכיר שם ה' שבחתימת הברכה, שוב אינו חוזר לומר על הנסים.

וגם בברכת המזון, אם שכח לומר על הנסים, נכון שיחזור לאמרו באמצע אמירת "הרחמן" שבסיום ברכת המזון, שיאמר, "הרחמן הוא יעשה עמנו נסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מתתיה בן יוחנן" וכו'.

ולסיכום: יש להזכיר "על הנסים" בתפלה ובברכת המזון, בכל שמונת ימי החנוכה. ואם שכח לומר על הנסים, ונזכר לפני הזכרת שם ה' שבסיום הברכה, חוזר לומר על הנסים, ואם נזכר אחרי הזכרת שם ה', אינו חוזר לומר על הנסים, אלא בסיום התפלה או בסיום ברכת המזון, וכמבואר.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

דיני חנוכה

אורך השיעור: 01:16:42         הורד     (17.56 MB)

על הניסים והקריאה

אורך השיעור: 01:09:09         הורד     (15.83 MB)

דיני הלל בחנוכה

אורך השיעור: 01:18:01         הורד     (17.86 MB)

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה