הלכה ליום רביעי כ"ז כסלו תשע"ט 5 בדצמבר 2018

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם?

ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום שבהדלקת נרות שבת, נוהגות הנשים לקבל עליהן את קדושת השבת, וממילא לאחר מכן הן אסורות בהדלקת נרות חנוכה. לפיכך ברור שיש להקדים את הדלקת נרות חנוכה לנרות השבת. והביא את דבריו רבינו הטור בספרו.

והנה הדבר ידוע, שיש כלל בידינו: "תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם". כלומר, כל דבר שהוא "תדיר", כגון הדלקת נרות שבת, שהיא תדירה (שכיחה, ומזדמנת באופן קבוע), בכל שבוע ושבוע, קודם לדבר אחר שאינו תדיר כל כך, כמו נרות חנוכה, שאין אנו מדליקים נרות חנוכה אלא שמונה ימים בשנה. וכיוצא בזה בכל שבת באמירת ה"קידוש", אנו מקדימים את ברכת "בורא פרי הגפן" לברכת "מקדש השבת", וזאת מפני שברכת בורא פרי הגפן היא תדירה יותר, (כמו שאמרו בברכות דף נא:). ולפי זה נראה לכאורה, שמן הראוי להקדים את הדלקת נרות שבת לנרות חנוכה. אלא שלפי דברי בעל הלכות גדולות, מובן מדוע יש להקדים את הדלקת נרות החנוכה, שהרי לאחר הדלקת נרות שבת, כבר אי אפשר יהיה להדליק נרות חנוכה, שהרי בהדלקת הנרות מתקבלת קדושת השבת.

אולם רבותינו הרשב"א והרמב"ן כתבו לדחות את דברי בעל הלכות גדולות, שהרי לעולם אין קבלת השבת תלויה בהדלקת הנרות, ויכולה האשה להדליק נרות שבת ולא לקבל עליה את קדושת השבת. לפיכך, כיון שבדעתה של אותה האשה, וכן בדעת כל אדם, להדליק נרות חנוכה לאחר מכן, בודאי שלא חלה עליה קדושת השבת לכל הדעות. ולכן העלו להלכה, שיש להקדים את נרות השבת לנרות חנוכה, לפי הכלל שבידינו "תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם".

ולענין הלכה, הרי אנו פוסקים כדעת מרן השלחן ערוך, שאין האשה מקבלת עליה את קדושת השבת בהדלקת הנרות, ובפרט במקום שבדעתה לעשות אחר כך מלאכה, כגון להדליק נרות חנוכה וכדומה, שבודאי שאינה מקבלת שבת בהדלקת הנרות. וכל שכן לענין בעלה של אותה האשה, שהוא המדליק בדרך כלל נרות חנוכה, ובודאי שאינו מקבל שבת בהדלקת הנרות של אשתו. ולפי זה היה נראה לפסוק כדעת הרמב"ן, ולהקדים את הדלקת נרות השבת תחילה.

אולם רבינו הרדב"ז כתב, שאפילו לדברינו, שאין קבלת השבת תלויה בהדלקת נרות, מכל מקום מאחר והדבר עדיין תלוי במחלוקת הפוסקים, ועוד, שמצות נר חנוכה חביבה יותר, לכן יש להקדימה להדלקת נרות שבת, למרות הכלל "תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם". וכיוצא בזה כתב מרן הבית יוסף, שאפילו לדברי הרמב"ן והרשב"א שיש להעדיף להקדים נרות שבת לנרות חנוכה, מכל מקום אדם שאינו רוצה לעשות כן, הרשות בידו להקדים איזה מהם שירצה.

ולפיכך לסיכום: נכון יותר לנהוג כדעת בעל הלכות גדולות, ולהקדים את הדלקת נרות החנוכה לפני הדלקת נרות השבת. וכן פסק מרן בשלחן ערוך. וכמו שנתבאר ענין זה באורך בספר חזון עובדיה על הלכות חנוכה (עמוד קעד).

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

הלכות חנוכה - הדלקה במוצאי שבת

אורך השיעור: 01:30:29         הורד     (25.90 MB)

הדלקת נרות חנוכה בערב שבת

אורך השיעור: 01:29:02         הורד     (20.38 MB)

הרואה נר חנוכה - פרשת מקץ תשע"א

אורך השיעור: 00:26:13         הורד     (5.97 MB)

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

זמן ברית המילה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

ט"ו בשבט – חיטה

שאלה: בט"ו בשבט אנו רוצים לאכול מכל שבעת המינים. בתור "חיטה" חשבנו לקחת "שלווה" – חיטה תפוחה. מה מברכים עליה? תשובה: כל דבר שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, (ולהלן נפשט מהם מיני הדגן), יש לברך עליו ברכת "בורא מיני מזונות", ואם נעשה ממנו "לחם", אז יש לב......

לקריאת ההלכה

פצפוצי אורז ופריכיות

בהלכה הקודמת ביארנו, שכל מין דגן, כגון חיטים, שאוכלו כמו שהוא כשהוא חי בלא בישול, מברך עליו ברכת "בורא פרי האדמה". ולפיכך ברכת חיטה תפוחה (שלוה) היא ברכת בורא פרי האדמה. ורק אם בישלו את מין הדגן עד שהגרעינים נדבקים זה לזה, או אפו אותו, אז משתנית הברכה ל"בורא מיני מזונות", ולכן בר......

לקריאת ההלכה

שיעור אכילה כדי להתחייב בברכה אחרונה

על כל דבר שאדם אוכל, עליו לברך עליו "ברכה ראשונה", כגון ברכת "שהכל" או "העץ". ואפילו אם אינו אוכל אלא מעט מאותו מאכל, חייב לברך עליו, כל שבא לאכלו לשם אכילה. (אבל אם לא בא אלא לטעום מאותו מאכל בכדי לתקנו בהוספת תבלין וכדומה, אינו מברך על אכילה זו כלל). ולכן מי שלועס גומ......

לקריאת ההלכה

מהי ברכת הפופקורן?

בבואינו לדון אודות ברכת הפופקורן, עלינו להקדים ענין אחר. ברכת בשמים מעורבים בסוכר ידוע, כי חלק מהסוכר המצוי בזמנינו, עשוי מקנים של סוכר הגדלים באדמה. ומבואר בדברי הרמב"ם ובפוסקים, שברכת הסוכר שלנו, היא ברכת "שהכל נהיה בדברו". "הומלתא" ובגמרא במסכת ברכות (לו:) אמרו: &......

לקריאת ההלכה


ברכה אחרונה על "וופלים", "בקלאווה", "עוגת נפוליאון", "בורקס"

בהלכה הקודמת ביארנו, שעוגה שיש בה מעט קמח, ואכל ממנה כזית, יש לברך לאחר מכן ברכת "על המחיה", אך זאת בתנאי, שהקמח מהווה לא פחות משישית ממרכיבי העוגה, וכן בתנאי שיהיה טעם הקמח ניכר בעוגה (כפי שקורה בדרך כלל). ולפיכך למדנו שעוגת גבינה, שיש בה למשל שתי כוסות קמח, יש לברך לאחר אכילת כזית מהע......

לקריאת ההלכה

כאבי עיניים בשבת

אמרו רבותינו בגמרא במסכת עבודה זרה (כח:) "שורייני עינא בליבא תליא", כלומר, לפי ידיעת חכמינו זכרונם לברכה, עיני האדם, קשורות ללבו של האדם, ולכן, אם רואים אנו שיש סכנה באחת מעיניו, דומה הדבר לחולי בלבו של האדם, שבודאי יש למהר לחלל עליו את השבת שלא ימות. ולפי זה, מי שמרגיש כאבים בעיניו, וי......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסו......

לקריאת ההלכה

ברכה אחרונה על עוגות שיש בהן גם קמח

בהלכות הקודמות, ביארנו, שכל מין מאכל או תבשיל, שעשוי מכמה חומרים שונים, ובכללם "מין דגן", (בדרך כלל – קמח חיטה), והדגן מעורב במאכל על מנת לתת לו טעם טוב, הרי שהברכה שיש לברך על אותו מאכל היא "בורא מיני מזונות". ואף על פי שרוב המאכל מורכב ממרכיבים אחרים, שאינם מין דגן, בכל ז......

לקריאת ההלכה