הלכה ליום ראשון כ"ד כסלו תשע"ט 2 בדצמבר 2018

על הנסים

חיוב הזכרת על הנסים
בתפלת ערבית של ליל חנוכה (כלומר, בשנה זו, תשע"ט, ממוצאי יום ראשון, היום בלילה), אומרים "על הנסים" בתפלה, בתוך ברכת ההודאה (מודים אנחנו לך וכו'), וכפי שנדפס בסידורים.

ואף על פי שבשעה זו של תפלת ערבית, רוב הקהל עדיין לא הדליקו נרות חנוכה, מכל מקום אמירת על הנסים אינה שייכת למצות הדלקת הנרות, ובפרט שבאמירת על הנסים אנו מודים לה' גם על נס הנצחון כנגד היוונים הרשעים, ולא רק על נס פך השמן, ולכן, גם בשעה שעדיין לא הדליקו נרות חנוכה, מזכירים על הנסים בתפלה. [ובשנה שחנוכה מתחיל בערב שבת, אין מזכירים על הנסים בתפלת מנחה של ערב שבת (חזון עובדיה עמ' קפח). אולם בשנה זו (תשע"ט) לא נתעכב בענין זה].

וכן בכל תפלות החנוכה, שחרית מנחה וערבית, וכן בתפלת מוסף של שבת ושל ראש חודש טבת שבתוך ימי החנוכה, יש להזכיר "על הנסים".

מי ששכח ולא הזכיר על הנסים
אם טעה ולא אמר על הנסים בתפלה, הדין הוא כדלהלן:

אם נזכר שלא אמר על הנסים לפני שהזכיר את שם ה' בברכה (כלומר, עדיין לא הגיע למילים "ברוך אתה ה'", של ברכת "הטוב שמך ולך נאה להודות"), חוזר ואומר "מודים אנחנו לך, על הנסים ועל הנפלאות וכו', עד סיום נוסח "על הנסים", ואחר כך ממשיך "ועל כולם יתברך" וכו', עד סיום התפלה.

ואם לא נזכר ששכח לומר "על הנסים", אלא אחרי שהזכיר שם ה' בסיום ברכת "הטוב שמך ולך נאה להודות", הרי שהפסיד את אמירת על הנסים, ואינו חוזר שוב לומר על הנסים. (וכן אינו רשאי לסיים "למדני חקיך" ולחזור לומר על הנסים).

הזכרת על הנסים בסיום התפלה
וכתבו רבותינו האחרונים, האליה רבה והמאמר מרדכי, שמי ששכח בתפלתו להזכיר על הנסים, נכון שיאמר את נוסח על הנסים בסוף התפלה, כשמסיים "אלהי נצור", לפני "יהיו לרצון". וכך יאמר, "מודים אנחנו לך על הנסים" וכו', עד סיום הנוסח. ואחר כך יסיים את התפלה.

על הנסים בברכת המזון
גם בברכת המזון של חנוכה צריך להזכיר "על הנסים" בברכת ההודאה, כפי שנדפס בסידורים, לפני "על הכל ה' אלהינו אנחנו מודים לך". ואם שכח לומר "על הנסים", כל זמן שלא הזכיר את שם ה' בחתימת הברכה ("ברוך אתה ה' על הארץ ועל המזון"), יחזור לומר על הנסים, ואם הזכיר שם ה' שבחתימת הברכה, שוב אינו חוזר לומר על הנסים.

וגם בברכת המזון, אם שכח לומר על הנסים, נכון שיחזור לאמרו באמצע אמירת "הרחמן" שבסיום ברכת המזון, שיאמר, "הרחמן הוא יעשה עמנו נסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מתתיה בן יוחנן" וכו'.

ולסיכום: יש להזכיר "על הנסים" בתפלה ובברכת המזון, בכל שמונת ימי החנוכה. ואם שכח לומר על הנסים, ונזכר לפני הזכרת שם ה' שבסיום הברכה, חוזר לומר על הנסים, ואם נזכר אחרי הזכרת שם ה', אינו חוזר לומר על הנסים, אלא בסיום התפלה או בסיום ברכת המזון, וכמבואר.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

דיני חנוכה

אורך השיעור: 01:16:42         הורד     (17.56 MB)

על הניסים והקריאה

אורך השיעור: 01:09:09         הורד     (15.83 MB)

דיני הלל בחנוכה

אורך השיעור: 01:18:01         הורד     (17.86 MB)

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

פרשת זכור

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ט, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

איחור או דילוג במגילה

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה


ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים בשנה זו, יחולו בסוף שבוע הבא. יום תענית אסתר יחול ביום רביעי, ואחריו ביום חמישי יום פורים ברוב המקומות, ובירושלים יחול פורים ביום שישי. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנ......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשע"ט)

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה

תענית אסתר

היום הוא יום תענית אסתר שנוהגים בכל תפוצות ישראל להתענות. בימי מרדכי ואסתר התאספו היהודים בשלושה עשר לחודש אדר לעמוד על נפשם מפני אויביהם ושונאיהם, והיו צריכים וזקוקים לרחמי שמים מרובים, לבל יוכלו אויביהם לפגוע בהם, ועמדו בתפילה ובתחנונים וישבו בתענית באותו יום, כשם שעשה משה רבינו ביום שנלחם עם ע......

לקריאת ההלכה

ט"ו בשבט – חיטה

שאלה: בט"ו בשבט אנו רוצים לאכול מכל שבעת המינים. בתור "חיטה" חשבנו לקחת "שלווה" – חיטה תפוחה. מה מברכים עליה? תשובה: כל דבר שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, (ולהלן נפשט מהם מיני הדגן), יש לברך עליו ברכת "בורא מיני מזונות", ואם נעשה ממנו "לחם", אז יש לב......

לקריאת ההלכה