הלכה ליום חמישי כ"ה תשרי תשע"ט 4 באוקטובר 2018

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים.

מצות קריאת הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום, היא בכלל מצות תלמוד תורה. והנשים פטורות הן ממצות תלמוד תורה, מלבד לימוד ההלכות ועיקרי עניני התורה השייכים להן. ולפיכך הן פטורות גם כן מקריאת הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום. ומכל מקום, אשה הרוצה לקרוא את הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום, תבא עליה הברכה, ויש לה שכר על כך. וכמו כן אשה שיש לה זמן, והיא לומדת את הפרשה עם פירוש רש"י, מקיימת בכך מצות תלמוד תורה, כדין כל מי שאינו מצווה ועושה. אבל חיוב ממש בלימוד זה, אין לה.

בשעת קריאת התורה בבית הכנסת, אסור לדבר בשום ענין. ומכל מקום, מותר מן הדין לקרוא את הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום בזמן קריאת התורה בבית הכנסת, ואף על פי שאינו עומד בשעת קריאתו באותו מקום שהשליח ציבור עומד בו, כי הוא עסוק בקריאת תחילת או סיום הפרשה בשעה שהחזן קורא פסוקים אחרים, מכל מקום, מכיון שהוא עוסק באותו ענין שהחזן עוסק בו, מותר. וכן היה נוהג רבינו יהודה החסיד, שבכל שבת בשעת קריאת התורה, היה קורא באותה השעה את כל הפרשה, שניים מקרא ואחד תרגום. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן רפה).

ומכל מקום כתב מרן בבית יוסף (סימן קמו), שלכתחילה נכון יותר למדקדק בדרכיו, שלא לקרוא את הפרשה פעמיים עם תרגום בשעת קריאת התורה, ועדיף יותר שיקרא את הפרשה אחר כך, או קודם לכן, ובשעת קריאת התורה יקשיב היטב לקריאה מפי השליח ציבור.

ובהגהות מימוניות כתבו, שמהר"ם היה נוהג לקרוא שניים מקרא בשעה שהשליח ציבור היה שותק, כלומר, בין העליות, אבל בשעת הקריאה היה שותק. עד כאן. עוד כתבו הפוסקים, שבכל אופן רשאי כל אדם לקרוא את הפרשה פעם אחת מקרא, בשעה שהשליח ציבור קורא מהספר תורה, באופן שיקרא מילה במילה עם השליח ציבור את כל הפרשה, ואחר כך יחזור ויקרא שוב, פעם אחת מקרא, ופעם אחת תרגום. וכן נוהגים רבים.

וכבר ביארנו, שמצוה מן המובחר, לקרוא את כל הפרשה שלא בשעת קריאת התורה, ולקרוא פסוק פסוק, שתי פעמים מקרא, ופעם אחת תרגום, עד לסיום הפרשה.

ולסיכום: נשים פטורות מקריאת שניים מקרא ואחד תרגום. ומכל מקום, אשה המקפידה על קריאה זו, מקיימת מצוה בלימודה, ותועלת רבה נשקפת לה מלימוד זה.

מעיקר הדין, מותר לקרוא את כל הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום בשעה  שהחזן קורא בתורה בבית הכנסת. וראוי להחמיר שלא לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום בשעת קריאת התורה, אלא פעם אחת מקרא, יחד עם החזן. ומצוה מן המובחר שישתוק לגמרי בשעת קריאת התורה, ויקרא את כל הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום בזמן אחר.

ומכל האמור נלמד, כי בודאי ובודאי שאסור באיסור חמור לדבר בדברים בטלים בשעת קריאת התורה. ועון גדול הוא. וכל מי שמדבר בשעת קריאת התורה יש להעיר לו שישתוק, כי גדול עוונו מנשוא, והוא מחלל קדושת בית הכנסת, וגורם לאחרים שילמדו ממנו גם כן לדבר. וזכות השתיקה בבית הכנסת מסוגלת להציל מן הפורענות. ואפילו דוד המלך נזהר בכניסתו לבית הכנסת, שיכנס שם בנחת, בלא כל הרעש וההמולה שסביב המלך, כמו שנאמר, "אשר יחדיו נמתיק סוד, בבית אלהים נהלך ברגש".

שאלות ותשובות על ההלכה

האם כאשר קוראים תרגום [בעת קריאת 2 מקרא ואחד תרגום] אומרים את שם ה'? י"א שבט תשע"ח / 27 בינואר 2018

כשקוראים תרגום קוראים עם שם ה' כמו שקוראים במקרא עצמו.

האם אפשרי לקרוא שמו"ת לפני תפילה? כ"ט שבט תשע"ז / 25 בפברואר 2017

אחרי ברכות התורה, אפשר.

בענין השתיקה בבית הכנסת, כתב בס' מנחת כהן להרב רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל [מרן זצוק"ל העריכו מאוד] לפרש בזה את הפסוק - "ה' ילחם לכם - ואתם תחרישון", כלומר אם תחרישון בשעת התפילה וקריאת התורה. א' אדר תשע"ו / 10 בפברואר 2016

תזכה למצוות על הפירוש היפה בשם הגאון זצ"ל.

ואמר לנו מרן זצ"ל, כי רבי רחמים, לא היה עוד גאון כמותו בדורו. גאון וצדיק. וישר בדעתו מאד. וסיפר לנו שהלך אליו פעם כאשר היתה לו (למרן זצ"ל) מחלוקת עם גאון אחר, ורבי רחמים עמד לימין צדקו, ועזר לו בענין מאד, לפסוק כדעתו, ואף שהגאון השני היה מגאוני ג'רבא, רבי רחמים פסק כדברי מרן זצ"ל, והשפיע על הגאון מג'רבא שלא לעמוד על דעתו למול דברי מרן זצ"ל.

מאיפה בה העיניין של קריאת התורה פעמיים בשבוע ומאיפה בה העיניין של התרגום, הרי התרגום הוא קשה להבנה? כ"ח שבט תשע"ו / 7 בפברואר 2016

הדין נזכר בגמרא בברכות דף ח עמוד ב. והטעם שתיקנו תרגום, מפני שהוא היה הפירוש שכל ישראל למדוהו בזמן ההוא, שהיו בקיאים בארמית, ועוד שהוא הפירוש היחידי על כל מילה ומילה בתורה, ועוד שיש בו סודות ופירושים אמתיים שנאמרו מפי תנא קדמון. ולכן אף שבזמן הזה אין בקיאים בארמית כל כך, יש לקרוא את הפירוש הזה דוקא כתקנת חז"ל. ואף שיש אומרים שבזמן הזה אפשרי לקרוא פירוש רש"י, מכל מקום לדעת רוב הפוסקים אין הדין כן, אחר שחז"ל תיקנו לקרוא תרגום דוקא.

האם פירוש רש"י פוטר מתרגום? כ' כסלו תשע"א / 27 בנובמבר 2010

שלום רב!

פירוש רש"י אינו פוטר מקריאת התרגום שהיא מעיקר תקנת רבותינו. אולם מומלץ מאד להחמיר ולקרוא גם את פירוש רש"י.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

האם חייבים להוציא את המילים מהפה בשעת לימוד תורה ובכלל בזמן אמירת שניים מקרא ואחד תרגום? י"ז כסלו תשע"א / 24 בנובמבר 2010

שלום רב!

להלכה אנו פוסקים, שהרהור אינו נחשב כדיבור. ולכן, בכל עניני הברכות ותפלות וקריאת שניים מקרא, ומגילה וכדומה, חובה לקרוא בפיו ממש, ואין להסתפק בהרהור הלב בלבד.

ולגבי תלמוד תורה. להלכה, גם כשאינו מוציא בפיו את המילים, הרי זה נחשב כתלמוד תורה. ובפרט בשעה שלומד, הוא מהרהר ומתבונן בעיון והבנת הלימוד, שכל זה בכלל תלמוד תורה. אבל נכון מאד להקפיד להוציא בפיו את עיקרי הדברים שלומד, וכדברי רבותינו (עירובין נד.), "חיים הם למוצאיהם", למי שמוציא דברי תורה בפיו. וכן נהגו כל גדולי רבותינו.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

רציתי לדעת אם אפשר ליקרוא שניים מקרא ואחד תרגום בלילה? ט"ו כסלו תשע"א / 22 בנובמבר 2010

שלום רב!

בליל שבת, מותר לקרוא מקרא בלילה. אבל בלילות החול, נכון שלא לקרוא מקרא, עד חצות הלילה.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

פרשת זכור

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ט, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה