הלכה ליום חמישי כ"ה תשרי תשע"ט 4 באוקטובר 2018

פרטי דינים בהלכות שניים מקרא ואחד תרגום

בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין של קריאת הפרשה בכל שבוע ושבוע, "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר, על כל איש ישראל, חובה לקרוא את פרשת השבוע, שתי פעמים את ה"מקרא", כלומר את פסוקי הפרשה, ופעם אחת את "התרגום", כלומר, תרגום אונקלוס המודפס בחומשים.

מצות קריאת הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום, היא בכלל מצות תלמוד תורה. והנשים פטורות הן ממצות תלמוד תורה, מלבד לימוד ההלכות ועיקרי עניני התורה השייכים להן. ולפיכך הן פטורות גם כן מקריאת הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום. ומכל מקום, אשה הרוצה לקרוא את הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום, תבא עליה הברכה, ויש לה שכר על כך. וכמו כן אשה שיש לה זמן, והיא לומדת את הפרשה עם פירוש רש"י, מקיימת בכך מצות תלמוד תורה, כדין כל מי שאינו מצווה ועושה. אבל חיוב ממש בלימוד זה, אין לה.

בשעת קריאת התורה בבית הכנסת, אסור לדבר בשום ענין. ומכל מקום, מותר מן הדין לקרוא את הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום בזמן קריאת התורה בבית הכנסת, ואף על פי שאינו עומד בשעת קריאתו באותו מקום שהשליח ציבור עומד בו, כי הוא עסוק בקריאת תחילת או סיום הפרשה בשעה שהחזן קורא פסוקים אחרים, מכל מקום, מכיון שהוא עוסק באותו ענין שהחזן עוסק בו, מותר. וכן היה נוהג רבינו יהודה החסיד, שבכל שבת בשעת קריאת התורה, היה קורא באותה השעה את כל הפרשה, שניים מקרא ואחד תרגום. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן רפה).

ומכל מקום כתב מרן בבית יוסף (סימן קמו), שלכתחילה נכון יותר למדקדק בדרכיו, שלא לקרוא את הפרשה פעמיים עם תרגום בשעת קריאת התורה, ועדיף יותר שיקרא את הפרשה אחר כך, או קודם לכן, ובשעת קריאת התורה יקשיב היטב לקריאה מפי השליח ציבור.

ובהגהות מימוניות כתבו, שמהר"ם היה נוהג לקרוא שניים מקרא בשעה שהשליח ציבור היה שותק, כלומר, בין העליות, אבל בשעת הקריאה היה שותק. עד כאן. עוד כתבו הפוסקים, שבכל אופן רשאי כל אדם לקרוא את הפרשה פעם אחת מקרא, בשעה שהשליח ציבור קורא מהספר תורה, באופן שיקרא מילה במילה עם השליח ציבור את כל הפרשה, ואחר כך יחזור ויקרא שוב, פעם אחת מקרא, ופעם אחת תרגום. וכן נוהגים רבים.

וכבר ביארנו, שמצוה מן המובחר, לקרוא את כל הפרשה שלא בשעת קריאת התורה, ולקרוא פסוק פסוק, שתי פעמים מקרא, ופעם אחת תרגום, עד לסיום הפרשה.

ולסיכום: נשים פטורות מקריאת שניים מקרא ואחד תרגום. ומכל מקום, אשה המקפידה על קריאה זו, מקיימת מצוה בלימודה, ותועלת רבה נשקפת לה מלימוד זה.

מעיקר הדין, מותר לקרוא את כל הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום בשעה  שהחזן קורא בתורה בבית הכנסת. וראוי להחמיר שלא לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום בשעת קריאת התורה, אלא פעם אחת מקרא, יחד עם החזן. ומצוה מן המובחר שישתוק לגמרי בשעת קריאת התורה, ויקרא את כל הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום בזמן אחר.

ומכל האמור נלמד, כי בודאי ובודאי שאסור באיסור חמור לדבר בדברים בטלים בשעת קריאת התורה. ועון גדול הוא. וכל מי שמדבר בשעת קריאת התורה יש להעיר לו שישתוק, כי גדול עוונו מנשוא, והוא מחלל קדושת בית הכנסת, וגורם לאחרים שילמדו ממנו גם כן לדבר. וזכות השתיקה בבית הכנסת מסוגלת להציל מן הפורענות. ואפילו דוד המלך נזהר בכניסתו לבית הכנסת, שיכנס שם בנחת, בלא כל הרעש וההמולה שסביב המלך, כמו שנאמר, "אשר יחדיו נמתיק סוד, בבית אלהים נהלך ברגש".

שאלות ותשובות על ההלכה

האם כאשר קוראים תרגום [בעת קריאת 2 מקרא ואחד תרגום] אומרים את שם ה'? י"א שבט תשע"ח / 27 בינואר 2018

כשקוראים תרגום קוראים עם שם ה' כמו שקוראים במקרא עצמו.

האם אפשרי לקרוא שמו"ת לפני תפילה? כ"ט שבט תשע"ז / 25 בפברואר 2017

אחרי ברכות התורה, אפשר.

בענין השתיקה בבית הכנסת, כתב בס' מנחת כהן להרב רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל [מרן זצוק"ל העריכו מאוד] לפרש בזה את הפסוק - "ה' ילחם לכם - ואתם תחרישון", כלומר אם תחרישון בשעת התפילה וקריאת התורה. א' אדר תשע"ו / 10 בפברואר 2016

תזכה למצוות על הפירוש היפה בשם הגאון זצ"ל.

ואמר לנו מרן זצ"ל, כי רבי רחמים, לא היה עוד גאון כמותו בדורו. גאון וצדיק. וישר בדעתו מאד. וסיפר לנו שהלך אליו פעם כאשר היתה לו (למרן זצ"ל) מחלוקת עם גאון אחר, ורבי רחמים עמד לימין צדקו, ועזר לו בענין מאד, לפסוק כדעתו, ואף שהגאון השני היה מגאוני ג'רבא, רבי רחמים פסק כדברי מרן זצ"ל, והשפיע על הגאון מג'רבא שלא לעמוד על דעתו למול דברי מרן זצ"ל.

מאיפה בה העיניין של קריאת התורה פעמיים בשבוע ומאיפה בה העיניין של התרגום, הרי התרגום הוא קשה להבנה? כ"ח שבט תשע"ו / 7 בפברואר 2016

הדין נזכר בגמרא בברכות דף ח עמוד ב. והטעם שתיקנו תרגום, מפני שהוא היה הפירוש שכל ישראל למדוהו בזמן ההוא, שהיו בקיאים בארמית, ועוד שהוא הפירוש היחידי על כל מילה ומילה בתורה, ועוד שיש בו סודות ופירושים אמתיים שנאמרו מפי תנא קדמון. ולכן אף שבזמן הזה אין בקיאים בארמית כל כך, יש לקרוא את הפירוש הזה דוקא כתקנת חז"ל. ואף שיש אומרים שבזמן הזה אפשרי לקרוא פירוש רש"י, מכל מקום לדעת רוב הפוסקים אין הדין כן, אחר שחז"ל תיקנו לקרוא תרגום דוקא.

האם פירוש רש"י פוטר מתרגום? כ' כסלו תשע"א / 27 בנובמבר 2010

שלום רב!

פירוש רש"י אינו פוטר מקריאת התרגום שהיא מעיקר תקנת רבותינו. אולם מומלץ מאד להחמיר ולקרוא גם את פירוש רש"י.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

האם חייבים להוציא את המילים מהפה בשעת לימוד תורה ובכלל בזמן אמירת שניים מקרא ואחד תרגום? י"ז כסלו תשע"א / 24 בנובמבר 2010

שלום רב!

להלכה אנו פוסקים, שהרהור אינו נחשב כדיבור. ולכן, בכל עניני הברכות ותפלות וקריאת שניים מקרא, ומגילה וכדומה, חובה לקרוא בפיו ממש, ואין להסתפק בהרהור הלב בלבד.

ולגבי תלמוד תורה. להלכה, גם כשאינו מוציא בפיו את המילים, הרי זה נחשב כתלמוד תורה. ובפרט בשעה שלומד, הוא מהרהר ומתבונן בעיון והבנת הלימוד, שכל זה בכלל תלמוד תורה. אבל נכון מאד להקפיד להוציא בפיו את עיקרי הדברים שלומד, וכדברי רבותינו (עירובין נד.), "חיים הם למוצאיהם", למי שמוציא דברי תורה בפיו. וכן נהגו כל גדולי רבותינו.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

רציתי לדעת אם אפשר ליקרוא שניים מקרא ואחד תרגום בלילה? ט"ו כסלו תשע"א / 22 בנובמבר 2010

שלום רב!

בליל שבת, מותר לקרוא מקרא בלילה. אבל בלילות החול, נכון שלא לקרוא מקרא, עד חצות הלילה.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה


דין המסופק אם שאל טל ומטר בתפילתו

בהלכות הקודמות, ביארנו את דין שאלת (בקשת) טל ומטר בברכת השנים, (שהתחלנו בהזכרתה בתפלת ערבית האחרונה, אתמול בערב), והזכרנו שמי שסיים את תפילתו ונזכר שלא שאל טל ומטר, עליו לחזור ולהתפלל שנית, שהרי זה כמי שהחסיר ברכה אחת מתפילתו, שדינו הוא כמי שלא התפלל כלל. ועתה נבאר מהו דין מי שסיים את תפילתו, וכעת ע......

לקריאת ההלכה

מי ששכח להזכיר ותן טל ומטר בברכת השנים

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את עיקר הדין שתיקנו רבותינו שהחל מליל שבעה במרחשוון מבקשים בתפילה בברכת השנים "ותן טל ומטר לברכה". ועתה עלינו לבאר ולשנן את הדין לגבי מי ששכח לבקש בתפילתו על הגשם. ומכיון שיש בדבר שמונה חילוקי דינים, בסיום ההלכה סיכמנו אותם למעשה. דין נשים בברכת השנים יש ......

לקריאת ההלכה

ברכת השנים – ה"גשם" כולל את כל הענינים הגשמיים

אתמול בלילה (מליל יום שלישי), התחלנו לבקש על הגשמים בתפלת העמידה, ולכן נחזור על הדינים השייכים לזה, בתוספת נופך. תקנת חכמים לשאול גשמים תקנו חכמים לשאול  (לבקש) מה' יתברך טל ומטר בימות הגשמים ב"ברכת השנים". ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל שבעה במרחשון, ובשנה זו (התשע"ט) ל......

לקריאת ההלכה

חג הסוכות

התורה צותה אותנו לשבת בשבעת ימי החג בסוכה, ולשמוח בחג הסוכות יותר מבשאר החגים. והדבר צריך ביאור, במה נתיחד חג הסוכות שכל כך הגדילה התורה במצוות מיוחדות אלו שנצטוינו בו. שהרי בחג הפסח, מובן מאד מדוע עלינו לשמוח, שהרי יום זה יצאנו ממצרים ונעשינו לעם. וכן בחג השבועות, השמחה מובנת מאד, שהרי הוא יום מתן ......

לקריאת ההלכה