הלכה ליום שלישי ל' תשרי תש"פ 29 באוקטובר 2019

השוכח להזכיר יעלה ויבא בתפלת ראש חודש

היום, יום שלישי, וכן ביום רביעי, יחולו ימי ראש חודש מרחשון. ולכן נדון בשאלה הנוגעות ליום ראש חודש.

שאלה: מי ששכח להזכיר בתפלת ראש חודש, "יעלה ויבא", האם עליו לחזור ולהתפלל שנית?

תשובה: הדבר ידוע בסדר התפלה של ראש חודש, שאנו מזכירים באמצע ברכת "רצה" שבתפלת העמידה, נוסח "יעלה ויבא", שבו מוזכר ענין ראש חודש, שיחדשהו ה' לטובה ולברכה. ונוסח זה הוא מעיקר תקנת חכמים שסידרו עבורינו את כל נוסחי התפלה.

בגמרא במסכת ברכות (ל:) מבואר, כי מי שטעה ולא הזכיר "יעלה ויבא" בתפלת ראש חודש (וכמו היום, וכן מחר יום רביעי, שהם ימי ראש חודש חשון), חייב לחזור ולהתפלל שוב את תפלת העמידה. משום שהמתפלל בלא הזכרת ראש חודש, הרי הוא כמי שלא הזכיר חלק מנוסח התפלה שכולו תקנת חכמים, ועליו לחזור ולהתפלל שנית את תפלת העמידה. (ובכל מקום שאנו אומרים שעליו לחזור ולהתפלל, הכוונה רק לתפלת העמידה).

ובגמרא שם, מבואר בדברי רבי יוחנן, שכל מה שאמרנו שמי ששכח לומר יעלה ויבוא חוזר להתפלל, זהו דוקא באדם יחידי, אבל השליח ציבור שהתפלל ושכח בתפלתו להזכיר "יעלה ויבא", אינו חוזר, מפני טורח הציבור, שיצטרכו כולם להמתין ולשמוע שנית את תפלת החזן, ולכן לא הצריכוהו חכמים לחזור ולהתפלל, ודי לו במה שיזכיר אחר כך את ענין ראש חודש בתפלת המוסף. אבל אדם יחיד שהוא מתפלל, בין הוא מתפלל בציבור, ובין הוא מתפלל ביחידות בביתו, ושכח להזכיר יעלה ויבא של ראש חודש בתפלה, חייב לחזור ולהתפלל שנית. וטוב שיחזור להניח תפילין כשמתפלל פעם שניה. (וכמו שביאר ענין זה באורך, מרן רבינו זצ"ל בספר הליכות עולם בראש חלק ה).

ולסיכום: השוכח להזכיר "יעלה ויבוא" בתפלת ראש חודש, ונזכר לאחר שסיים את התפלה, עליו לחזור ולהתפלל שנית. ואם נזכר לפני שסיים את תפלת העמידה, עליו לחזור ל"רצה", ולומר "יעלה ויבוא" כהלכה. וכמבואר בדברי מרן בשלחן ערוך (סימן קכו).

וכל זה שייך דוקא בתפלת שחרית או בתפלת מוסף ומנחה של ראש חודש, אבל השוכח להזכיר יעלה ויבא בתפלת ערבית של ראש חודש, אינו צריך לחזור כלל על תפלתו.

שאלות ותשובות על ההלכה

מדוע בסעודות ליל שבת ושבת בבוקר אם שכח לומר "רצה והחליצנו", בברכת המזון חוזר לראש. ואילו בראש חודש שחל בשבת שכח לומר "יעלה ויבוא" בסעודות שבת בברכת המזון. לא חוזר לראש? ז' כסלו תשע"א / 14 בנובמבר 2010

שלום רב!

כל סעודה שחייבים לאכול בה פת מחמת קדושת היום, כגון סעודות שבת הראשונה והשנייה, הרי שאם שכח לומר יעלה ויבא, צריך לחזור. ולכן בסעודה שלישית אם שכח לומר יעלה ויבא אינו חוזר. וכן בסעודת ראש חודש שאין חיוב לאכול פת, אם שכח לומר יעלה ויבא אינו חוזר.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

האב שמחל על כבודו ועל מוראו

הדברים שנדון בהם היום, הם יסודיים ביותר בהלכות כיבוד הורים. ביארנו בימים האחרונים, כמה עיקרי דינים השייכים לכיבוד אב ואם, ולמורא אב ואם. שיש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לכבד" את ההורים, כגון להאכילם ולהשקותם וכדומה. ויש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לירא" מן האב ומן האם, כגון, מ......

לקריאת ההלכה

מחללי שבת לגבי יין נסך

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין של איסור "סתם יינם" של הגויים, שגזרו רבותינו על יינם של הגויים, או יין שנגע בו גוי, שהוא אסור לישראל בשתיה. ויש מקרים שהוא אסור גם בהנאה ולא רק בשתיה. אדם שאינו שומר מצוות ולגבי אדם שאינו שומר תורה ומצוות, ובכלל זה גם אינו שומר שבת, מבואר בדברי רבותי......

לקריאת ההלכה


קריאה בשם אביו או אמו – הנהגות ממרן זצ"ל

שאלה: האם מותר לקרוא לאבא בשמו הפרטי, והאם מותר לקרוא לחבר ששמו כשם האב בשמו הפרטי? תשובה: אסור לבן לקרוא לאביו או לאמו בשמם, וכגון שקוראים לאביו שמואל, אסור לו לקרותו "שמואל" אלא קוראו "אבא". ודין זה נפסק בפירוש בגמרא. שאדם צריך להתיירא כשמזכיר שם אביו או שם אמו משום כבודם, ב......

לקריאת ההלכה

אם מותר לבן לחלוק על אביו ולקרוא בשם אביו

בהלכה הקודמת הזכרנו שאסור לבן או לבת לסתור את דברי הוריהם, שכן כך פירשו בגמרא במסכת קידושין (לא:) שבכלל מצות מורא אב ואם, שלא לסתור את דברי אביו ואמו, לומר על דבריהם שאינם נכונים. במה שאמרו שלא יסתור דברי אביו, נחלקו רבותינו הראשונים והאחרונים בכמה נקודות בנושא זה. ראשית, דנו הפוסקים האם ......

לקריאת ההלכה

דין כבוד ומורא אב ואם

מצות כיבוד הורים, נחלקת לשני חלקים. החלק הראשון, הם הדברים השייכים ל"כיבוד" הורים. והחלק השני, הם הדברים השייכים "למורא", כלומר, ליראה מההורים. וכפי שנאמר בתורה, "כבד את אביך ואת אמך", "איש אמו ואביו תראו". איזהו מורא מההורים? לא יעמוד במקום המיוחד לאביו לה......

לקריאת ההלכה

כיבוד אב ואם – יחס מרן זצ"ל לאמו

לפני כמה שנים, למדנו בהלכה יומית את עיקר דיני כיבוד אב ואם, וכעת נחזור על הדברים, ונברר עוד פרטי דינים אקטואליים הלכה למעשה בעזרת ה'. גודל החיוב בכבוד ההורים שנינו בברייתא במסכת קידושין (דף ל:) תנו רבנן, נאמר: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ",  ונאמר "כַּבֵּד אֶת ה&#......

לקריאת ההלכה