הלכה ליום שלישי כ"ב סיון תשע"ח 5 ביוני 2018

ההלכה מוקדשת לזכות ולרפואת

יעקב-רבי בן פלורה הי״ו

בתוך שאר חולי עמו ישראל הי״ו
ולהצלחת כלל ישראל ברוחניות ובגשמיות.

הוקדש על ידי

המשפחה

הוספת תבלין לתבשיל בשבת

שאלה: האם מותר להוסיף תבלין, כגון פלפל שחור, לתבשיל בשבת, כדי לשפר את טעמו. וכן האם מותר להוסיף כורכום לתבשיל, כדי לצבוע אותו בצהוב, או שיש בזה איסור משום "צובע" או משום "בישול ?

תשובה: בהלכה בעבר, ביארנו באופן כללי את איסור צביעה בשבת, שמלאכת הצובע היא אחת משלשים ותשע המלאכות האסורות בשבת מן התורה.

צביעה באוכלין
בספר שבלי הלקט (לרבינו צדקיה בן רבי אברהם הרופא, שחי לפני כשמונה מאות שנה בעיר רומא שבאיטליה), כתב, צריך לעיין, לגבי נתינת הכרכום במאכל בשבת, אם יש בזה משום איסור צובע, ולפי דברי בעל היראים שאמר שאין דרך צביעה באוכלין, מותר. עד כאן.

ומבואר מדבריו, שבספר היראים כתב, שאין איסור לצבוע מאכלים בשבת, משום שאין זו דרך צביעה שאסרה התורה. שלא אסרה תורה אלא צביעה ממש, כגון צביעת בדים וכדומה, אבל מאכל, שאחרי צביעתו בדבר מאכל אוכלים אותו, אין זה בכלל צביעה שאסרה התורה. ולפי זה מותר יהיה לשים בשבת כורכום במאכל, בשביל לצבוע אותו בצהוב. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סוף סימן שכ), שאין דין צביעה באוכלין בשבת.

ורבינו הרמ"א ז"ל גם כן כתב להקל בצביעה בשבת במיני מאכל, שהרי כתב שמותר לערב בשבת יין לבן יחד עם יין אדום, ואין לחוש לצביעה, והביא ראייה לדבריו, שהרי מותר לערב בשבת ביצה עם חרדל, ואף על פי שהעירוב נעשה רק על מנת לתת צבע נאה בביצה, מותר, ואין לחוש לזה משום צובע. משמע שהרמ"א גם כן סובר שאין איסור צביעה בשבת במיני מאכל.

בישול תבלין בכלי ראשון
אולם העיר על כך מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שהדבר פשוט, שאין להקל בהוספת כרכום וכדומה, אלא בכלי שני דוקא, כלומר, אסור להוסיף תבלין לתבשיל, אלא לאחר שהוציאו את התבשיל מן הכלי שנתבשל בו, לכלי אחר, אבל בכלי ראשון, שהוא הסיר שבו התבשל התבשיל, אסור בהחלט להוסיף תבלין, שהרי יש בזה איסור משום בישול התבלין בשבת, שמרוב רתיחת התבשיל, מתבשל גם התבלין. (חזון עובדיה שבת, חלק חמישי עמוד לב).

לכן לסיכום: אין איסור צביעה באוכלין בשבת, ומותר להוסיף כורכום למאכל בשבת בכדי לצבעו, כל שהוא ראוי לאכלו מיד אחר כך. (אבל אין להוסיף תבלין, אלא בכלי שני, אבל לא בכלי הראשון שבו נתבשל התבשיל, וכפי שהסברנו).

----------------------

הבהרה: נשאלנו הרבה, לגבי הוספת מים צוננים למיחם ביום טוב כשהוא על מצב "שבת". והשבנו שיש לאסור, משום שגוף החימום מתרתח יותר כאשר מכניסים מים צוננים, ויש בזה איסור של הולדת אש חדשה ביום טוב. ושוב שאלנו על זה מומחים לדבר, והשיבו שהדבר נכון רק לגבי מיחמים גדולים מאד שיש בהם טרמוסטט שמשנה את חום המיחם כאשר נכנסים מים צוננים. אבל במיחמים ביתיים אין בכלל חשש כזה, ומותר להוסיף לו מים צוננים ביום טוב, כאשר הוא על מצב "שבת", וכאשר יש צורך במים הללו לשתיה וכדומה. (ובשבת ברור שאסור לעשות כן). ואנו מודים לכל המעירים בזה, שיבורכו מפי עליון, ונזכה שלא להכשל בדבר הלכה.

----------------------

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה


דין המסופק אם שאל טל ומטר בתפילתו

בהלכות הקודמות, ביארנו את דין שאלת (בקשת) טל ומטר בברכת השנים, (שהתחלנו בהזכרתה בתפלת ערבית האחרונה, אתמול בערב), והזכרנו שמי שסיים את תפילתו ונזכר שלא שאל טל ומטר, עליו לחזור ולהתפלל שנית, שהרי זה כמי שהחסיר ברכה אחת מתפילתו, שדינו הוא כמי שלא התפלל כלל. ועתה נבאר מהו דין מי שסיים את תפילתו, וכעת ע......

לקריאת ההלכה

מי ששכח להזכיר ותן טל ומטר בברכת השנים

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את עיקר הדין שתיקנו רבותינו שהחל מליל שבעה במרחשוון מבקשים בתפילה בברכת השנים "ותן טל ומטר לברכה". ועתה עלינו לבאר ולשנן את הדין לגבי מי ששכח לבקש בתפילתו על הגשם. ומכיון שיש בדבר שמונה חילוקי דינים, בסיום ההלכה סיכמנו אותם למעשה. דין נשים בברכת השנים יש ......

לקריאת ההלכה

ברכת השנים – ה"גשם" כולל את כל הענינים הגשמיים

אתמול בלילה (מליל יום שלישי), התחלנו לבקש על הגשמים בתפלת העמידה, ולכן נחזור על הדינים השייכים לזה, בתוספת נופך. תקנת חכמים לשאול גשמים תקנו חכמים לשאול  (לבקש) מה' יתברך טל ומטר בימות הגשמים ב"ברכת השנים". ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל שבעה במרחשון, ובשנה זו (התשע"ט) ל......

לקריאת ההלכה

חג הסוכות

התורה צותה אותנו לשבת בשבעת ימי החג בסוכה, ולשמוח בחג הסוכות יותר מבשאר החגים. והדבר צריך ביאור, במה נתיחד חג הסוכות שכל כך הגדילה התורה במצוות מיוחדות אלו שנצטוינו בו. שהרי בחג הפסח, מובן מאד מדוע עלינו לשמוח, שהרי יום זה יצאנו ממצרים ונעשינו לעם. וכן בחג השבועות, השמחה מובנת מאד, שהרי הוא יום מתן ......

לקריאת ההלכה