הלכה ליום ראשון כ"ב טבת תש"פ 19 בינואר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אליהו בן נעמי ע"ה

שאתמול היה יום אזכרתו
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

נכדתו

שינה בשבת – מרן זצ"ל בלילות שבת

שאלה: האם יש מצוה לישון בשבת, בכדי לקיים "שינה בשבת תענוג", או שעדיף יותר לעסוק במשך כל היום בתורה הקדושה?

תשובה:  כבר בדברי רבותינו הראשונים נזכר כי מצוה לישון בשבת, שהרי "שינה בשבת תענוג", ומצוה על האדם לענג את השבת בכסות נאה, ובמאכל ומשתה כראוי, וכן הדבר הזה, שמצוה עליו לישון בשבת, כדי לענג את השבת.

מי צריך לישון בשבת?
אולם בתלמוד ירושלמי (הביאו רבינו המאירי על מסכת שבת קיח:) אמרו, במה מענג את השבת? מר אמר, (כלומר, חכם אחד אמר), מענג אותה בשינה, ומר אמר (וחכם אחר אמר), מענגה בתלמוד תורה. ופירשו בגמרא, דלא פליגי (שאין כאן מחלוקת כלל), אלא שחכם אחד דיבר לגבי תלמיד חכם, ואילו החכם השני דיבר לגבי בעל בית.

וביאר רבינו המאירי, שתלמיד חכם שבכל ימות השבוע הרי הוא יגע בתורה, מצוה עליו לישון מעט בשבת, שלא יהיה שכלו לָאֶה (מתעייף) יותר מדי. אבל בעל בית, שאינו עוסק כל כך בתורה בכל ימות השבוע, מצוה עליו יותר שיעסוק בתורה ביום השבת.

אך רבותיו של המאירי פירשו את דברי הירושלמי להיפך. כלומר, תלמיד חכם, שתענוג גדול הוא בשבילו לעסוק בתורה, מצוה עליו לענג את השבת בתלמוד תורה, שהיא עיקר התענוג עבורו. ואילו בעל בית, שאינו מתענג כל כך בתלמוד תורה, מענג את השבת בשינה. וכדברי רבותיו של המאירי מתבאר בדברי עוד מרבותינו הראשונים. (הביאם מרן החיד"א במחב"ר סימן רצ).

ומבואר אם כן שיש מחלוקת בדבר, האם יישן אדם בשבת בצהריים, או שטוב לו יותר לעסוק בתורה.

על פי הקבלה
והנה על פי הקבלה, כפי שכתב רבינו חיים ויטאל בשם רבינו האר"י, מתבאר שהשינה בשבת טובה לצדיקים, ושרבינו האר"י בעצמו היה ישן בשבת שעתיים, בכדי לענג את השבת. ומבואר שהוא סובר כשיטת המאירי, שרק תלמידי חכמים יישנו בשבת, אבל בעלי בתים, טוב להם יותר שיעסקו בתורה כל היום כלו.

לכל הדעות איך יש לנהוג
ולכל השיטות, בודאי שלא נכון הדבר שאדם ישן בשבת כל היום כולו, כמו שיש נוהגים ללכת לישון מיד אחר סעודת הבוקר ועד תפלת מנחה וסעודה שלישית. שאין זו דרך נכונה לענג את השבת אך ורק בהנאות גופניות, ולגזול מהנשמה את כל תענוגה בתלמוד התורה הקדושה. וכבר אמרו רבותינו במדרש (תנחומא ויקהל), שהקדוש ברוך הוא נתן את השבת לישראל בכדי שיעסקו בה בתורה.

ובפרט בשבתות אלה שאנו עומדים בהן, שהן קצרות מאד, והלילות ארוכים, שראוי לכל אדם לקבוע עצמו לשמיעת שיעורים וקריאת הפרשה ופירושיה מדי שבת בשבתו, ובשכר זאת יזכו ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים.

הנהגות ממרן זצ"ל
ונזכיר כאן מדרכו בקודש של מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שבלילות השבת של החורף, היה מנהגו עוד בשנים שהיו בניו ובנותיו ילדים קטנים, שהיה לומד עד שעה מאוחרת בליל שבת. ומאחר והסעודה היתה מסתיימת בערך בשעה שמונה, היה יושב אחר כך במשך כמה שעות ולומד. ומאחר והבית היה קר מאד, לכן היה רגיל לקחת את מעילו, ומניח אותו למעלה מראשו, וכך היה מתכסה ולומד בחשק רב עד שעת לילה מאוחרת.

וסיפרנו פעם, שלפני כשלשים שנה, כשביקר מרן זצ"ל בארצות הברית, התארח בביתו של הרב רבי דוד עוזרי בניו יורק. וכמובן, שהרב עוזרי סידר למרן זצ"ל ולרעייתו הרבנית חדר מיוחד לישון בו.

בערב שבת, שאל מרן זצ"ל את הרב עוזרי, האם יש איזו מנורת לילה בסמוך לחדר, כדי שאוכל ללמוד מעט בליל שבת? השיב לו, בודאי, הנה סידרנו מנורה מיוחדת בתוך הארון הגדול שבחדר, וכאשר כבוד הרב יפתח את הארון, יאיר החדר, וכאשר יסגור את הארון, יוכל לישון.

בבוקר יום השבת, שאל הרב עוזרי את הרבנית, האם הסתדרתם היטב בחדר? השיבה לו הרבנית, אכן, היה טוב מאד, הרב לקח כסא, הכניסו לארון, סגר את דלת הארון אחריו, וישב ולמד כל הלילה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה


הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

השומע קול רעם בלילה

שתי שאלות: השומע קול רעם מתוך שינה, האם רשאי לברך על הרעם, בלי נטילת ידיים? והאם יש לברך על הברקים בכל פעם, או רק פעם אחת ביום? בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך ה......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה