הלכה ליום חמישי כ"ד טבת תשע"ח 11 בינואר 2018

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מרת מרים בת ריקה ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

נכדיה

האם כל אדם רשאי להחמיר על עצמו בכל חומרא שירצה?

בהלכה הקודמת הזכרנו, שצריך להמתין בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי גבינה שש שעות, שכך פסק מרן השולחן ערוך, והזכרנו שדין זה נלמד מהגמרא במסכת חולין. ולענינינו נביא כאן את דברי הגמרא בעניין ההמתנה בין מאכלי בשר לחלב.

אמר מר עוקבא (מר עוקבא, הוא שם חכם מחכמי הגמרא), אני, לעניין זה של המתנה בין אכילת בשר לאכילת גבינה, מוגדר "חומץ בן יין". (ביטוי לאדם שנחשב פחות מאד מהמעלה של אביו. כמו שהחומץ עשוי מיין, אבל אין לו ערך כמו ליין). שהרי אבי, אילו היה אוכל בשר כעת, לא היה אוכל גבינה עד שיחלפו עשרים וארבע שעות, ואילו אני, באותה סעודה איני אוכל בשר ואחר כך גבינה, אבל לסעודה אחרת אני אוכל. (כלומר, אחרי שש שעות).

והקשו המפרשים, מדוע מר עוקבא שהיה חסיד וקדוש, מכנה עצמו "חומץ בן יין" בשביל עניין פעוט כל כך, הרי יכול היה להחמיר על עצמו גם כן ולא לאכול גבינה עד שיעברו עשרים וארבע שעות?

ומרן החיד"א בספרו ערבי נחל כתב, שמה שמר עוקבא לא החמיר כאביו, מובן על פי מה שאמרו במסכת ברכות (דף טז:) "לא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול", כלומר, לא כל אדם יכול להתנהג כקוף אחרי בן אדם, שכל מה שהוא רואה שרבו עושה, גם הוא עושה בלי שום הבנה. ורק אדם שמדרגתו הרוחנית באמת גבוהה, רשאי ליטול על עצמו חומרות ומעשי חסידות.

ואמנם, אם רואה אדם שאירע לו פעם אחת מכשול, יכול להחמיר על עצמו מה שצריך בכדי לגדור עצמו, וכמו שמובא בתשובת מהר"ם מרוטנבורג, שהיה מתלוצץ על בני אדם שהיו מחמירים שלא לאכול בשר אחרי גבינה. (שזהו אינו מן הדין, שדווקא אחר אכילת בשר יש להמתין שש שעות, אבל אחר אכילת גבינה אין חיוב גמור להמתין, ודי בניקוי פיו וידיו), ואדרבא, היה נראה בעיניו שמנהגם הוא נגד דרך התורה, שהרי אין שורש לחומרא כזו מהתלמוד. עד שפעם אחת, מצא מהר"ם מרוטנבורג גבינה בין שיניו אחרי סעודתו, וגזר להחמיר על עצמו בבשר אחרי גבינה כמו בגבינה אחרי בשר.

ובתשובות הרמ"א כתב, לחכם אחד שרצה להחמיר על עצמו באיזה עניין שהוא היתר גמור מן הדין, שאינו רשאי להחמיר על עצמו, כי "לא דייך מה שאסרה תורה, שאתה אוסר עליך דברים אחרים?"

ומכל מקום רבים מן הפוסקים סוברים שאדם רשאי להחמיר על עצמו בדבר שהתעורר אליו, בין מחמת חשש, ובין אם עושה כן כדי לגדור עצמו שלא יבוא לידי מכשול.

ולפני כעשרים שנה, אמר מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל לאברכי בית המדרש יחוה דעת בירושלים, שראוי לבן תורה, להוסיף על עצמו חומרות מה שיוכל, לחשוש לשיטות הפוסקים, אף על פי שהוכרעה ההלכה להקל מעיקר הדין כנגד דבריהם.

ומובן שבענינים אלה יש לנהוג בחכמה רבה, ובפרט בזמנינו, שישנם טועים ליטול עליהם חומרות נפרזות, שיוצא שכרם בהפסדם. ובפרט מצוי הדבר אצל אנשים שמתחזקים מאד בעבודת ה', ואפילו בעלי תשובה גמורים, שמרוב רצונם לעלות במעלות גבוהות מבחינה רוחנית, "קופצים ומדלגים" לקנות להם מדרגה גבוהה שלא יוכלו להתמיד בה לאורך זמן, ואחר כך עלולים הדברים לגרום למפח נפש ולירידה רוחנית. ומאידך גיסא יש לשאוף תמיד לעלות מעלה מעלה, להוסיף עוד ועוד במעשי המצות ובעבודת ה'. ישמע חכם ויוסף לקח.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

החמץ והקטניות בפסח – שנת התשע"ח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ח) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ח

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

"מרור" "שולחן עורך" "צפון" – אזהרת מרן זצ"ל - והבהרה בענין סיגריות אלקטרוניות בפסח

--------------------------- הבהרה: בענין מה שפרסמנו, כי לדעת מרן זצ"ל מותר להשמש בפסח בסיגריות רגילות (מלבד הבעיה הכללית בעישון סיגריות בכל ימות השנה, כי הן מסוכנות לבריאות). יש לציין כי לפי מה שנתפרסם, בסיגריות אלקטרוניות יש חשש תערובת חמץ. ונתברר שטעם הנוזל בתוכן אינו פגום כלל (רק שאי אפשר......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בהלכות הקודמות הזכרנו שאין להשתמש בפסח בכלי חמץ, מפני שהם בלועים מחמץ כמו שהסברנו. והנה דיני הכשר כלים לפסח הם קשים גם מבחינה הלכתית וגם מבחינה מעשית, ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל סידר לנו בחבוריו ובשעוריו את דיני הכשרת הכלים לחג הפסח. בזמנינו, שאנו חיים בדורות של שפע שמשפיע ה' ......

לקריאת ההלכה

זהירות בעניני חמץ

איסור אכילת והנאה מן החמץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי חג הפסח "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". ובגמרא במסכת פסחים (דף כא: ועוד), למדו רבותינו ממדרש הפסוקים, שהחמץ בפסח אסור באכילה, וכמו כן הוא אסור בהנאה, שאפילו אם הוא אינו אוכל מן החמץ בפסח, אס......

לקריאת ההלכה