הלכה ליום חמישי כ"ד טבת תשע"ח 11 בינואר 2018

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מרת מרים בת ריקה ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

נכדיה

האם כל אדם רשאי להחמיר על עצמו בכל חומרא שירצה?

בהלכה הקודמת הזכרנו, שצריך להמתין בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי גבינה שש שעות, שכך פסק מרן השולחן ערוך, והזכרנו שדין זה נלמד מהגמרא במסכת חולין. ולענינינו נביא כאן את דברי הגמרא בעניין ההמתנה בין מאכלי בשר לחלב.

אמר מר עוקבא (מר עוקבא, הוא שם חכם מחכמי הגמרא), אני, לעניין זה של המתנה בין אכילת בשר לאכילת גבינה, מוגדר "חומץ בן יין". (ביטוי לאדם שנחשב פחות מאד מהמעלה של אביו. כמו שהחומץ עשוי מיין, אבל אין לו ערך כמו ליין). שהרי אבי, אילו היה אוכל בשר כעת, לא היה אוכל גבינה עד שיחלפו עשרים וארבע שעות, ואילו אני, באותה סעודה איני אוכל בשר ואחר כך גבינה, אבל לסעודה אחרת אני אוכל. (כלומר, אחרי שש שעות).

והקשו המפרשים, מדוע מר עוקבא שהיה חסיד וקדוש, מכנה עצמו "חומץ בן יין" בשביל עניין פעוט כל כך, הרי יכול היה להחמיר על עצמו גם כן ולא לאכול גבינה עד שיעברו עשרים וארבע שעות?

ומרן החיד"א בספרו ערבי נחל כתב, שמה שמר עוקבא לא החמיר כאביו, מובן על פי מה שאמרו במסכת ברכות (דף טז:) "לא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול", כלומר, לא כל אדם יכול להתנהג כקוף אחרי בן אדם, שכל מה שהוא רואה שרבו עושה, גם הוא עושה בלי שום הבנה. ורק אדם שמדרגתו הרוחנית באמת גבוהה, רשאי ליטול על עצמו חומרות ומעשי חסידות.

ואמנם, אם רואה אדם שאירע לו פעם אחת מכשול, יכול להחמיר על עצמו מה שצריך בכדי לגדור עצמו, וכמו שמובא בתשובת מהר"ם מרוטנבורג, שהיה מתלוצץ על בני אדם שהיו מחמירים שלא לאכול בשר אחרי גבינה. (שזהו אינו מן הדין, שדווקא אחר אכילת בשר יש להמתין שש שעות, אבל אחר אכילת גבינה אין חיוב גמור להמתין, ודי בניקוי פיו וידיו), ואדרבא, היה נראה בעיניו שמנהגם הוא נגד דרך התורה, שהרי אין שורש לחומרא כזו מהתלמוד. עד שפעם אחת, מצא מהר"ם מרוטנבורג גבינה בין שיניו אחרי סעודתו, וגזר להחמיר על עצמו בבשר אחרי גבינה כמו בגבינה אחרי בשר.

ובתשובות הרמ"א כתב, לחכם אחד שרצה להחמיר על עצמו באיזה עניין שהוא היתר גמור מן הדין, שאינו רשאי להחמיר על עצמו, כי "לא דייך מה שאסרה תורה, שאתה אוסר עליך דברים אחרים?"

ומכל מקום רבים מן הפוסקים סוברים שאדם רשאי להחמיר על עצמו בדבר שהתעורר אליו, בין מחמת חשש, ובין אם עושה כן כדי לגדור עצמו שלא יבוא לידי מכשול.

ולפני כעשרים שנה, אמר מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל לאברכי בית המדרש יחוה דעת בירושלים, שראוי לבן תורה, להוסיף על עצמו חומרות מה שיוכל, לחשוש לשיטות הפוסקים, אף על פי שהוכרעה ההלכה להקל מעיקר הדין כנגד דבריהם.

ומובן שבענינים אלה יש לנהוג בחכמה רבה, ובפרט בזמנינו, שישנם טועים ליטול עליהם חומרות נפרזות, שיוצא שכרם בהפסדם. ובפרט מצוי הדבר אצל אנשים שמתחזקים מאד בעבודת ה', ואפילו בעלי תשובה גמורים, שמרוב רצונם לעלות במעלות גבוהות מבחינה רוחנית, "קופצים ומדלגים" לקנות להם מדרגה גבוהה שלא יוכלו להתמיד בה לאורך זמן, ואחר כך עלולים הדברים לגרום למפח נפש ולירידה רוחנית. ומאידך גיסא יש לשאוף תמיד לעלות מעלה מעלה, להוסיף עוד ועוד במעשי המצות ובעבודת ה'. ישמע חכם ויוסף לקח.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה


דין המסופק אם שאל טל ומטר בתפילתו

בהלכות הקודמות, ביארנו את דין שאלת (בקשת) טל ומטר בברכת השנים, (שהתחלנו בהזכרתה בתפלת ערבית האחרונה, אתמול בערב), והזכרנו שמי שסיים את תפילתו ונזכר שלא שאל טל ומטר, עליו לחזור ולהתפלל שנית, שהרי זה כמי שהחסיר ברכה אחת מתפילתו, שדינו הוא כמי שלא התפלל כלל. ועתה נבאר מהו דין מי שסיים את תפילתו, וכעת ע......

לקריאת ההלכה

מי ששכח להזכיר ותן טל ומטר בברכת השנים

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את עיקר הדין שתיקנו רבותינו שהחל מליל שבעה במרחשוון מבקשים בתפילה בברכת השנים "ותן טל ומטר לברכה". ועתה עלינו לבאר ולשנן את הדין לגבי מי ששכח לבקש בתפילתו על הגשם. ומכיון שיש בדבר שמונה חילוקי דינים, בסיום ההלכה סיכמנו אותם למעשה. דין נשים בברכת השנים יש ......

לקריאת ההלכה

ברכת השנים – ה"גשם" כולל את כל הענינים הגשמיים

אתמול בלילה (מליל יום שלישי), התחלנו לבקש על הגשמים בתפלת העמידה, ולכן נחזור על הדינים השייכים לזה, בתוספת נופך. תקנת חכמים לשאול גשמים תקנו חכמים לשאול  (לבקש) מה' יתברך טל ומטר בימות הגשמים ב"ברכת השנים". ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל שבעה במרחשון, ובשנה זו (התשע"ט) ל......

לקריאת ההלכה

חג הסוכות

התורה צותה אותנו לשבת בשבעת ימי החג בסוכה, ולשמוח בחג הסוכות יותר מבשאר החגים. והדבר צריך ביאור, במה נתיחד חג הסוכות שכל כך הגדילה התורה במצוות מיוחדות אלו שנצטוינו בו. שהרי בחג הפסח, מובן מאד מדוע עלינו לשמוח, שהרי יום זה יצאנו ממצרים ונעשינו לעם. וכן בחג השבועות, השמחה מובנת מאד, שהרי הוא יום מתן ......

לקריאת ההלכה