הלכה ליום שני כ"ז אלול תשע"ז 18 בספטמבר 2017

עירוב תבשילין שיש לעשות בשנה זו (ראש השנה התשע"ח), ודין מקלחת ביום ראש השנה

בהלכה הקודמת ביארנו את דין הדלקת הנרות בימי ראש השנה, והזכרנו שביום טוב שחל בערב שבת, יש להניח "עירוב תבשילין", וכמו שנבאר.

עירוב תבשילין, מהו?
בשנה זו (התשע"ח) יחול יום טוב שני של ראש השנה ביום שישי הקרוב. ואסרו חכמים לבשל ביום טוב לצורך השבת אלא על ידי "עירוב תבשילין". וכיצד עושים עירוב תבשילין?  יש להניח "פת ותבשיל" מערב יום טוב, (כלומר, מיום רביעי), לצורך השבת (כלומר, לצורך אכילתו בשבת), כדי שיהיה ניכר, שאינו מתחיל בבישול ובאפיה ביום טוב לצורך השבת, אלא רק מסיים מלאכתו.

ביאור הדברים
וביאור הדברים, כי מפני כבוד יום טוב, אסרו חכמים לבשל ביום טוב לצורך השבת, (שלא יראה כאילו היום טוב, הוא כיום חול בפני השבת). אבל אם התחילו לבשל לכבוד שבת כבר מערב יום טוב (כלומר, לפני שנכנס החג), וביום טוב עצמו רק מסיימים את המלאכה, אין בכך פגיעה בכבוד יום טוב. ולכן מניחים תבשיל ופת מערב יום טוב לצורך השבת, כדי להראות שכבר התחילו עוד קודם יום טוב בהכנת המאכלים לצורך השבת, וביום טוב עצמו אינם אלא כמסיימים את המלאכה). ואם לא עשה עירוב תבשילין, אינו יכול לבשל ביום טוב לצורך השבת.

אופן הכנת העירוב
הפת והתבשיל שצריך להשאיר, יש בהם כמה פרטי דינים. והנהוג הוא להניח פת, דהיינו לחם, (במשקל של כ-30 גרם) וביצה קשה. וכשלוקח את הפת והתבשיל בערב יום טוב (לפני כניסת החג) מברך: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצונו על מצות עירוב. (ויברך בשם ומלכות,  ואחר כך יאמר: בדין עירובא, יהא שרי לנא לאפויי ולבישולי ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא מיום טוב לשבת. (פירוש הדברים: בעירוב זה, יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהדליק הנר ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת). ואחר כך שומר את הפת והתבשיל , ואוכלם (לכתחילה) בליל שבת.

עירוב כללי
ברוב המקומות נוהגים רבני העיר לעשות עירוב תבשילין, באופן מיוחד שמועיל לאותם ששכחו לעשות עירוב תבשילין, ולכן אם שכח לעשות עירוב תבשילין והרב הנמצא במקומו עשה עירוב באופן כזה, יכול לסמוך על עירובו של הרב, ומותר לבשל ביום טוב לצורך השבת, ומכל מקום לכתחילה חייב כל אדם לעשות עירוב תבשילין בביתו.

לסיים את המלאכות מוקדם
אף על פי שעשה עירוב תבשילין, לכתחילה יש לסיים את כל המלאכות שעושים ביום טוב לצורך השבת, בעוד היום גדול, כלומר בשעה מוקדמת, ולא להמשיך במלאכות עד סמוך לכניסת השבת. ומכל מקום אם נתעכב מחמת איזו סיבה, רשאי להמשיך לבשל ביום טוב עד סמוך לשקיעת החמה.

הדלקת הנרות בשנה זו
הדלקת נרות שבת ביום טוב השני של ראש השנה, צריכה להיות כעשרים דקות קודם שקיעת החמה, מפני שלאחר מכן כבר מתקדש היום בקדושת השבת, ואסורה הדלקת הנר. ומותר להכין את נרות השבת ביום טוב עצמו.

דין מקלחת ביום ראש השנה
לשאלת רבים, בענין מקלחת בימי ראש השנה הבאים עלינו לטובה, (שהם יומיים הסמוכים ליום שבת קודש), כבר ביארנו את פרטי הדין בזה בהלכה מיוחדת. ובדבר השאלה המתעוררת מידי שנה בארצות הברית, לגבי דודי מים הגדולים המצויים שם, שהם מלאים מים רותחים תמיד, ותחת הדוד דולקת אש קטנה, שלפעמים (כשמתרבים המים הקרים, ואז על ידי הפעלת טרמוסטט) האש מתגברת ומרתיחה שוב את המים. הנה דנו בזה כמה מגדולי דורינו. והרה"ג רבי גבריאל אלבז שליט"א (עורך ההלכה יומית בשפה האנגלית), האריך בדין זה בתשובה, והציגה בפני מורינו הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א, והלה השיבו בתשובה מיום כ"א אלול התשע"ג, שהוא מצטרף להקל בזה, שמותר להתקלח ממים היוצאים מדוד זה, כאשר היו כבר מים רותחים בדוד עוד לפני יום טוב, והביא כמה טעמים להקל בדבר, מפי סופרים וספרים.

שאלות ותשובות על ההלכה

בעניין מקלחת בשבת וביום טוב, האם אין חשש שבשעה שחופף ראשו ייתלשו שערות והוא הוא פסיק רישיה שלא איכפת ליה באיסור דאו'? כ"ח אלול תשע"ד / 23 בספטמבר 2014

אין לחוש לתלישת השיעור מכמה טעמים. שאין זה פסיק רישיה, וגם הוא לא פסיק רישיה אלא אחר כל החפיפה, ולא בכל תנועה ותנועה, וגם אינו תולש האסור מן התורה.

בקטע האחרון בענין מקלחת, לא ברור מה הם התנאים להיתר זה? האם צריך לסגור את ברז המים הקרים כמו שכתוב ב "הלכה מיוחדת" שציינתם? אם כן צריך, אז עיקר חסר מן הספר! וגם בכלל לא מעשי. ואם לא צריך, אז בבקשה להסביר את ה"למדות" כי לא מצאנו משנה ברורה והלכה ברורה במקום אחד. ד' תשרי תשע"ד / 8 בספטמבר 2013

אין חיוב לסגור את ברז המים הקרים. והסבר הדברים בקצרה, משום שדעת הרי"ף והר"מ והסמ"ג והר"ן ומרן, שבישול מים לרחיצת כל גופו איסורו מדרבנן. וכאן נחשב הדבר לפסיק רישיה דלא ניחא ליה, כיון שבישול המים החדשים אינו עבור רחיצה זו. ועיין חזון עובדיה יום טוב עמוד מא. וראה בהליכות עולם ח"ד עמוד רז. ודו"ק.

ועוד, שדעת כמה פוסקים שבאיסור דרבנן שאינו אלא משום גזירה, שרי אף בפ"ר דניחא ליה. וכאן הוי משום גזירת מרחצאות. כמ"ש בשעה"צ סי' תקיא ס"ק טו. ועיין יביע אומר ח"ד חאו"ח סימן לד אות לה.

עוד יש לצרף דעת הפוסקים שהובאו בחזו"ע שבת ח"ד עמוד תה, דהוי גרמא.

אבל בבויילר חשמלי, אין אנו מיקלים, דהוי הבערה ממש, ומעוד טעמים.

למה כתבתם: 
"הדלקת נרות שבת ביום טוב השני של ראש השנה, צריכה להיות כעשרים דקות קודם שקיעת החמה, מפני שלאחר מכן כבר מתקדש היום בקדושת השבת, ואסורה הדלקת הנר. ומותר להכין את נרות השבת ביום טוב עצמו." הרי איסור מלאכה מתחילה משקיעת החמה. ו' תשרי תשע"א / 14 בספטמבר 2010

שלום רב!

הסיבה שהחג נכנס קודם שקיעת החמה, כשם ששבת נכנסת לפני שקיעת החמה, משום שיש להוסיף מעט מקדושת יום טוב על ימי החול. ונהגו להוסיף עשרים דקות, או מעט פחות, בכדי שלא לבא לידי מצב שאין תוספת קדושה.

בברכת התורה, כתיבה וחתימה טובה,
הלכה יומית.

האם מותר לי לבשל ביום חמישי לשבת (כמובן שעשיתי ערוב תבשלים) או רק ביום שישי יהיה מותר לבשל לשבת? ו' תשרי תשע"א / 14 בספטמבר 2010

שלום רב!

עירוב תבשילין מועיל אך ורק על מנת לבשל מיום טוב שני לשבת, אבל אסור לבשל מיום  טוב ראשון ליום טוב שני, או מיום טוב ראשון לשבת.

בברכת התורה, תזכו לשנים רבות נעימות וטובות, כתיבה וחתימה טובה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה