הלכה ליום שני כ"ז אלול תשע"ז 18 בספטמבר 2017

עירוב תבשילין שיש לעשות בשנה זו (ראש השנה התשע"ח), ודין מקלחת ביום ראש השנה

בהלכה הקודמת ביארנו את דין הדלקת הנרות בימי ראש השנה, והזכרנו שביום טוב שחל בערב שבת, יש להניח "עירוב תבשילין", וכמו שנבאר.

עירוב תבשילין, מהו?
בשנה זו (התשע"ח) יחול יום טוב שני של ראש השנה ביום שישי הקרוב. ואסרו חכמים לבשל ביום טוב לצורך השבת אלא על ידי "עירוב תבשילין". וכיצד עושים עירוב תבשילין?  יש להניח "פת ותבשיל" מערב יום טוב, (כלומר, מיום רביעי), לצורך השבת (כלומר, לצורך אכילתו בשבת), כדי שיהיה ניכר, שאינו מתחיל בבישול ובאפיה ביום טוב לצורך השבת, אלא רק מסיים מלאכתו.

ביאור הדברים
וביאור הדברים, כי מפני כבוד יום טוב, אסרו חכמים לבשל ביום טוב לצורך השבת, (שלא יראה כאילו היום טוב, הוא כיום חול בפני השבת). אבל אם התחילו לבשל לכבוד שבת כבר מערב יום טוב (כלומר, לפני שנכנס החג), וביום טוב עצמו רק מסיימים את המלאכה, אין בכך פגיעה בכבוד יום טוב. ולכן מניחים תבשיל ופת מערב יום טוב לצורך השבת, כדי להראות שכבר התחילו עוד קודם יום טוב בהכנת המאכלים לצורך השבת, וביום טוב עצמו אינם אלא כמסיימים את המלאכה). ואם לא עשה עירוב תבשילין, אינו יכול לבשל ביום טוב לצורך השבת.

אופן הכנת העירוב
הפת והתבשיל שצריך להשאיר, יש בהם כמה פרטי דינים. והנהוג הוא להניח פת, דהיינו לחם, (במשקל של כ-30 גרם) וביצה קשה. וכשלוקח את הפת והתבשיל בערב יום טוב (לפני כניסת החג) מברך: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצונו על מצות עירוב. (ויברך בשם ומלכות,  ואחר כך יאמר: בדין עירובא, יהא שרי לנא לאפויי ולבישולי ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא מיום טוב לשבת. (פירוש הדברים: בעירוב זה, יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהדליק הנר ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת). ואחר כך שומר את הפת והתבשיל , ואוכלם (לכתחילה) בליל שבת.

עירוב כללי
ברוב המקומות נוהגים רבני העיר לעשות עירוב תבשילין, באופן מיוחד שמועיל לאותם ששכחו לעשות עירוב תבשילין, ולכן אם שכח לעשות עירוב תבשילין והרב הנמצא במקומו עשה עירוב באופן כזה, יכול לסמוך על עירובו של הרב, ומותר לבשל ביום טוב לצורך השבת, ומכל מקום לכתחילה חייב כל אדם לעשות עירוב תבשילין בביתו.

לסיים את המלאכות מוקדם
אף על פי שעשה עירוב תבשילין, לכתחילה יש לסיים את כל המלאכות שעושים ביום טוב לצורך השבת, בעוד היום גדול, כלומר בשעה מוקדמת, ולא להמשיך במלאכות עד סמוך לכניסת השבת. ומכל מקום אם נתעכב מחמת איזו סיבה, רשאי להמשיך לבשל ביום טוב עד סמוך לשקיעת החמה.

הדלקת הנרות בשנה זו
הדלקת נרות שבת ביום טוב השני של ראש השנה, צריכה להיות כעשרים דקות קודם שקיעת החמה, מפני שלאחר מכן כבר מתקדש היום בקדושת השבת, ואסורה הדלקת הנר. ומותר להכין את נרות השבת ביום טוב עצמו.

דין מקלחת ביום ראש השנה
לשאלת רבים, בענין מקלחת בימי ראש השנה הבאים עלינו לטובה, (שהם יומיים הסמוכים ליום שבת קודש), כבר ביארנו את פרטי הדין בזה בהלכה מיוחדת. ובדבר השאלה המתעוררת מידי שנה בארצות הברית, לגבי דודי מים הגדולים המצויים שם, שהם מלאים מים רותחים תמיד, ותחת הדוד דולקת אש קטנה, שלפעמים (כשמתרבים המים הקרים, ואז על ידי הפעלת טרמוסטט) האש מתגברת ומרתיחה שוב את המים. הנה דנו בזה כמה מגדולי דורינו. והרה"ג רבי גבריאל אלבז שליט"א (עורך ההלכה יומית בשפה האנגלית), האריך בדין זה בתשובה, והציגה בפני מורינו הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א, והלה השיבו בתשובה מיום כ"א אלול התשע"ג, שהוא מצטרף להקל בזה, שמותר להתקלח ממים היוצאים מדוד זה, כאשר היו כבר מים רותחים בדוד עוד לפני יום טוב, והביא כמה טעמים להקל בדבר, מפי סופרים וספרים.

שאלות ותשובות על ההלכה

בעניין מקלחת בשבת וביום טוב, האם אין חשש שבשעה שחופף ראשו ייתלשו שערות והוא הוא פסיק רישיה שלא איכפת ליה באיסור דאו'? כ"ח אלול תשע"ד / 23 בספטמבר 2014

אין לחוש לתלישת השיעור מכמה טעמים. שאין זה פסיק רישיה, וגם הוא לא פסיק רישיה אלא אחר כל החפיפה, ולא בכל תנועה ותנועה, וגם אינו תולש האסור מן התורה.

בקטע האחרון בענין מקלחת, לא ברור מה הם התנאים להיתר זה? האם צריך לסגור את ברז המים הקרים כמו שכתוב ב "הלכה מיוחדת" שציינתם? אם כן צריך, אז עיקר חסר מן הספר! וגם בכלל לא מעשי. ואם לא צריך, אז בבקשה להסביר את ה"למדות" כי לא מצאנו משנה ברורה והלכה ברורה במקום אחד. ד' תשרי תשע"ד / 8 בספטמבר 2013

אין חיוב לסגור את ברז המים הקרים. והסבר הדברים בקצרה, משום שדעת הרי"ף והר"מ והסמ"ג והר"ן ומרן, שבישול מים לרחיצת כל גופו איסורו מדרבנן. וכאן נחשב הדבר לפסיק רישיה דלא ניחא ליה, כיון שבישול המים החדשים אינו עבור רחיצה זו. ועיין חזון עובדיה יום טוב עמוד מא. וראה בהליכות עולם ח"ד עמוד רז. ודו"ק.

ועוד, שדעת כמה פוסקים שבאיסור דרבנן שאינו אלא משום גזירה, שרי אף בפ"ר דניחא ליה. וכאן הוי משום גזירת מרחצאות. כמ"ש בשעה"צ סי' תקיא ס"ק טו. ועיין יביע אומר ח"ד חאו"ח סימן לד אות לה.

עוד יש לצרף דעת הפוסקים שהובאו בחזו"ע שבת ח"ד עמוד תה, דהוי גרמא.

אבל בבויילר חשמלי, אין אנו מיקלים, דהוי הבערה ממש, ומעוד טעמים.

למה כתבתם: 
"הדלקת נרות שבת ביום טוב השני של ראש השנה, צריכה להיות כעשרים דקות קודם שקיעת החמה, מפני שלאחר מכן כבר מתקדש היום בקדושת השבת, ואסורה הדלקת הנר. ומותר להכין את נרות השבת ביום טוב עצמו." הרי איסור מלאכה מתחילה משקיעת החמה. ו' תשרי תשע"א / 14 בספטמבר 2010

שלום רב!

הסיבה שהחג נכנס קודם שקיעת החמה, כשם ששבת נכנסת לפני שקיעת החמה, משום שיש להוסיף מעט מקדושת יום טוב על ימי החול. ונהגו להוסיף עשרים דקות, או מעט פחות, בכדי שלא לבא לידי מצב שאין תוספת קדושה.

בברכת התורה, כתיבה וחתימה טובה,
הלכה יומית.

האם מותר לי לבשל ביום חמישי לשבת (כמובן שעשיתי ערוב תבשלים) או רק ביום שישי יהיה מותר לבשל לשבת? ו' תשרי תשע"א / 14 בספטמבר 2010

שלום רב!

עירוב תבשילין מועיל אך ורק על מנת לבשל מיום טוב שני לשבת, אבל אסור לבשל מיום  טוב ראשון ליום טוב שני, או מיום טוב ראשון לשבת.

בברכת התורה, תזכו לשנים רבות נעימות וטובות, כתיבה וחתימה טובה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ח) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה


הדלקת נרות בימי ראש השנה

הדלקת הנרות בערב ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, נוהגים להדליק נרות יום טוב מבעוד יום, קודם שקיעת החמה (השמש) כמו בערב שבת, ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, כגון מהאש הדולקת בכיריים או בנר נשמה, ותדליק את הנרות......

לקריאת ההלכה

עשרת ימי תשובה

הערה נחוצה: אנשים הסובלים ממחלות כגון סוכרת וכדומה, עליהם לפנות כבר כעת לרופא ירא שמים, ולהתייעץ עם מורה הוראה מומחה, כדי שיראו איך להערך כבר מעתה לקראת יום הכפורים הבא עלינו לטובה, כי פעמים רבות בעזרת הערכות מוקדמת, ניתן יהיה לעבור את יום הכפורים בתענית לחיים טובים ולשלום. עשרת הימים כתב רבינו......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

ראש השנה

לסדר ראש השנה, לחץ כאן. בליל ראש השנה נוהגים לאכול מיני מאכלים לסימן טוב. ופרטי הדינים השייכים לזה נתבארו כאן בדיני סדר ראש השנה. רבותינו בגמרא במסכת ראש השנה (טז.) גילו לנו ידיעה יקרת ערך, כי ביום ראש השנה, שהוא היום בו נברא אדם הראשון, השם יתברך יושב ודן את כל יצורי העולם, וכל מאורע כמעט, אש......

לקריאת ההלכה