הלכה ליום ראשון ג' טבת תשע"ז 1 בינואר 2017

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

רחל חדד בת מרג׳נה ז״ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתה

טלית קטן מצמר – מנהג מרן זצ"ל

שאלה: מהו הטעם של אותם הנוהגים ללבוש טלית קטן (בגד ציצית) מצמר דוקא, והאם יש לנהוג כן?

תשובה: בפרשת ציצית נאמר: "ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם", ובגמרא במסכת מנחות (לט:) אמרו, תנא דבי רבי ישמעאל, כל סתם בגד שבתורה הוא בגד צמר או פשתים בלבד. ויש בענין זה אריכות עוד בדברי הגמרא והפוסקים בענין זה שכל בגד שנאמר בתורה בסתם (כלומר שלא מבואר ממה הוא עשוי) הרי הוא בגד של צמר.

ובגמרא שם, נחלקו רב יהודה ורב נחמן לענין מצות ציצית, האם היא שייכת דוקא בבגד צמר, שהרי סתם בגד הוא של צמר, או שאף שאר בגדים חייבים מן התורה במצות ציצית, מפני שנאמר "על ציצית הכנף", מין כנף, שבכל מין ומין חייבים להטיל בו ציצית.

ורבותינו הראשונים נחלקו כיצד יש לפסוק להלכה, כי דעת רש"י ורבינו תם ועוד, שהלכה כרבא, שסובר שכל בגד חייב מן התורה בציצית. ואילו הרמב"ם ועוד פסקו שהלכה כרב נחמן שאין כל בגד חייב בציצית מן התורה אלא בגד צמר או פשתן בלבד.

וזו לשון הרמב"ם השייכת לענייננו: כסות שחייב אדם לעשות בה ציצית מן התורה, היא כסות שיש לה ארבע כנפות וכו', ותהיה כסות של צמר או פשתן בלבד. אבל טלית של שאר מינים, כגון בגדי משי או צמר גפן (כותנה), ובגדי צמר גמלים וצמר ארנבים, ונוצה של עיזים, וכיוצא בהן, אינם חייבים במצות ציצית אלא מדברי חכמים, כדי להזהר במצות ציצית.

ומבואר אם כן, שלדעת הרמב"ם, מי שחפץ לקיים מצות ציצית מן התורה, עליו להקפיד שיהיה בד הציצית שלו עשוי מצמר רחלים (כבשים), אבל אם ילך בבגד של בד רגיל (כותנה), אינו מקיים בזה מצות ציצית מן התורה, אלא מדברי סופרים בלבד. אבל לפי שיטת רבינו תם, בכל בגד מקיימים מצות עשה מן התורה, ואין צורך ללכת בבגד צמר דוקא.

ולהלכה, מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו, פסק כשיטת הרמב"ם, שרק בגד של צמר או פשתן חייב במצות ציצית מן התורה. לפי שכך דעת הרי"ף והאשכול והחינוך ועוד מהראשונים. אבל הרמ"א פסק כמנהג אשכנז כדעת רבינו תם, שאין חילוק בין בגד צמר לשאר מיני בדים, שבכולם מקיים מצות עשה מן התורה.

לכן, המחמיר ללכת דוקא בבגד צמר, כדי לקיים מצות עשה מן התורה בלבישת הציצית, תבא עליו ברכת טוב, ושקולה מצות ציצית שהיא מן התורה כנגד כל התורה כולה (נדרים כה.). ואם אינו הולך בבגד ציצית של צמר, אלא בבד כותנה וכדומה, אינו מקיים אלא מצות ציצית מדרבנן. ולמנהג האשכנזים אף בזה מקיים מצות עשה מן התורה, שכן הרמ"א פסק כדעת רבינו תם שפסק כרבא, שבכל מין של בד יש מצות עשה מן התורה. ומכל מקום נהגו רבים מיראי ה' גם מבני אשכנז, להחמיר ללכת בבד של צמר דוקא, כדי לקיים מצוה מן התורה לכל הדעות. ובפרט בימות החורף שאין בזה טירחה כלל.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל נהג ללכת תמיד עם טלית קטן מצמר, הן בקיץ והן בחורף.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה המקור לדין שיעור הטלית קטן? ט' טבת תשע"ז / 7 בינואר 2017

ראה במנחות מ:, ובשלחן ערוך סימן טז, ובספר הליכות עולם חלק א עמוד י.

האם התנאי היחיד לקיום מצוות ציצית מדאורייתא לכולי עלמא זה שהציצית תהיה מצמר או שזה תלוי גם בגודל של הציצית? ד' טבת תשע"ז / 2 בינואר 2017

כדי לקיים מצות ציצית מן התורה, צריך שיהיו בה ארבע כנפות, וצריך שתהיה עשויה צמר, ושיהיה שיעור גודל הבגד, תשעים וששה סנטימטר על ארבעים ושמונה ס"מ.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך?  צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים להדלקת נרות חנוכה

כשמדליק נרות חנוכה צריך לדאוג שיהיה בנר די שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו, וכן אם מדליק בנרות של שעווה, צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן הדלקתם אחר צאת הכוכבים (ומצויים נרות צבעוניים המותאמים במיוחד למנורות חנוכה קטנות, ואינם דולקים חצי שעה, ויש להיזהר......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה