הלכה ליום ראשון ב' אייר תש"פ 26 באפריל 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יצחק כהן זצק״ל

סבא יקר.
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

יצחק כהן

ניסוח התפלה לפני ה' יתברך

ביארנו לפני כשנה, כי מותר לאדם להוסיף בקשות אישיות פרטיות באמצע תפלת העמידה, ובפרט בברכת "שומע תפלה", וכן אחר אמירת "יהיו לרצון" שאחרי ברכת "שים שלום". ובדברינו הזכרנו, כי חובה על כל אדם להזהר כאשר הוא מתפלל לפני ה', ובפרט כאשר הוא מתפלל בתוך ברכות תפלת העמידה, שלא ירבה בדברים לחנם, וכל שכן שלא יוציא מפיו דבר שאינו הגון בשעת התפלה. אלא יהיה זריז נשכר להכין עצמו בצורה נכונה לתפלה, ויזהר במילים שהוא מוציא מפיו, שיהיו מדוייקות לתכלית הבקשה אשר לפניו.

וכבר אמרו בזהר הקדוש (פרשת וישלח), דבתפלה בעי לפרשא מיליה כדקא יאות. כלומר, בתפלה, צריך אדם לפרש את דבריו בצורה נאותה. והביא את דברי הזהר רבינו הרמ"ק, רבי משה קורדובירו.

וכן הביא ראיה לדבר זה בספר ילקוט יוסף (סימן קיט), מן הפסוק, שנאמר, "וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב כי בא ישראל וכו', וילחם בישראל, וישב ממנו שבי". ופירש רש"י, שאותו "הכנעני" היה עמלק. ומדוע נקרא כנעני? מפני ששינו את שפתם ללשון כנעני, בשעה שהיו ישראל בסמיכותם, בכדי שישראל יחשבו שהם כנענים, ויתפללו לפני ה' שינצחו את הכנענים. אבל באמת היו עמלקים. ומכיון שלא התפללו ישראל על הדבר הנכון, לא הועילה תפלתם.

ומכאן מוכח שכל שאדם מתפלל על הדבר הלא נכון, אף על פי שכוונתו ברורה, מכל מקום אין תפלתו מועילה כל כך, כיון שצריך שיפרש את הבקשה בצורה מדוייקת בפיו.

וכן מבואר עוד בגמרא (מציעא קו.), שמי שאמר לחבירו ששכר את שדותיו, שיזרע לו חטים, והלך השוכר וזרע שעורים, והשדות התקלקלו. יכול המשכיר לומר לו, אני לא אמרתי לך לזרוע, אלא חטים. ואילו אתה הלכת וזרעת שעורים, כעת אתה אחראי גם על הקלקול. שכן, אילו זרעת חטים, יכול להיות שהיה ה' מקבל את תפלתי, שאני אמרתי שיצליחו החטים, ולא אמרתי שיצליחו שעורים. ומכאן מבואר גם כן  שיזהר כל אדם לדקדק להתפלל על הדבר הנכון.

וכן הביא מעשה, באחד שחלה בנו במחלה קשה, והלך אביו וביקש מכמה חכמים שיתפללו על בנו שיתרפא מאותו החולי. ועשו כדבריו, ובאמת נתרפא לגמרי מאותו החולי. אך לא עברו אלא ימים מועטים, ונהרג אותו הבן בתאונת דרכים. נמצא, שהיה להם להתפלל יותר באופן כללי, ולבקש מה' יתברך שיחיה את אותו הבן לחיים ארוכים. ואז אפשר שלא היה מתרפא לחינם, לימים מועטים, אלא היה מאריך ימים בטובה.

ועל אחת כמה וכמה, שיש להזהר מאד, שלא להאריך בתפלה בסתם דברי הבאי, ואריכות מיותרת, וכגון מי שמתפלל באמצע תפלת העמידה בלשון חופשית, וחוזר שוב ושוב על דבריו, שאין זו דרך ישרה. אלא יתפלל בלשון קצרה ושפה נקייה, וה' יתברך יקבל תפלתינו ברצון.

מי שרואה בתפלתו שאם יאריך, יפסיד עניית קדיש וקדושה בחזרת הש"ץ וכדומה, ראוי לו לקצר בתפלתו, בכדי שלא יפסיד עניית דברים שבקדושה. שהרי אפילו לגבי אמירת "על הנסים" בימי חנוכה ופורים, יש מי שאומר שיש לדלג על אמירתו, בכדי שלא להפסיד ענייה על הקדושה. ואף שאין הלכה כן, מכל מקום זהו דוקא בנוסח המתוקן לנו מימות חז"ל, אבל בבקשות נוספות ופרטיות, נכון יותר שידלג אותן, ויענה לדברים שבקדושה כראוי, ואחר כך, אחר אמירת "יהיו לרצון" יוכל לבקש כל מה שירצה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה


הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

השומע קול רעם בלילה

שתי שאלות: השומע קול רעם מתוך שינה, האם רשאי לברך על הרעם, בלי נטילת ידיים? והאם יש לברך על הברקים בכל פעם, או רק פעם אחת ביום? בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך ה......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה