הלכה ליום ראשון ב' אייר תש"פ 26 באפריל 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יצחק כהן זצק״ל

סבא יקר.
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

יצחק כהן

ניסוח התפלה לפני ה' יתברך

ביארנו לפני כשנה, כי מותר לאדם להוסיף בקשות אישיות פרטיות באמצע תפלת העמידה, ובפרט בברכת "שומע תפלה", וכן אחר אמירת "יהיו לרצון" שאחרי ברכת "שים שלום". ובדברינו הזכרנו, כי חובה על כל אדם להזהר כאשר הוא מתפלל לפני ה', ובפרט כאשר הוא מתפלל בתוך ברכות תפלת העמידה, שלא ירבה בדברים לחנם, וכל שכן שלא יוציא מפיו דבר שאינו הגון בשעת התפלה. אלא יהיה זריז נשכר להכין עצמו בצורה נכונה לתפלה, ויזהר במילים שהוא מוציא מפיו, שיהיו מדוייקות לתכלית הבקשה אשר לפניו.

וכבר אמרו בזהר הקדוש (פרשת וישלח), דבתפלה בעי לפרשא מיליה כדקא יאות. כלומר, בתפלה, צריך אדם לפרש את דבריו בצורה נאותה. והביא את דברי הזהר רבינו הרמ"ק, רבי משה קורדובירו.

וכן הביא ראיה לדבר זה בספר ילקוט יוסף (סימן קיט), מן הפסוק, שנאמר, "וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב כי בא ישראל וכו', וילחם בישראל, וישב ממנו שבי". ופירש רש"י, שאותו "הכנעני" היה עמלק. ומדוע נקרא כנעני? מפני ששינו את שפתם ללשון כנעני, בשעה שהיו ישראל בסמיכותם, בכדי שישראל יחשבו שהם כנענים, ויתפללו לפני ה' שינצחו את הכנענים. אבל באמת היו עמלקים. ומכיון שלא התפללו ישראל על הדבר הנכון, לא הועילה תפלתם.

ומכאן מוכח שכל שאדם מתפלל על הדבר הלא נכון, אף על פי שכוונתו ברורה, מכל מקום אין תפלתו מועילה כל כך, כיון שצריך שיפרש את הבקשה בצורה מדוייקת בפיו.

וכן מבואר עוד בגמרא (מציעא קו.), שמי שאמר לחבירו ששכר את שדותיו, שיזרע לו חטים, והלך השוכר וזרע שעורים, והשדות התקלקלו. יכול המשכיר לומר לו, אני לא אמרתי לך לזרוע, אלא חטים. ואילו אתה הלכת וזרעת שעורים, כעת אתה אחראי גם על הקלקול. שכן, אילו זרעת חטים, יכול להיות שהיה ה' מקבל את תפלתי, שאני אמרתי שיצליחו החטים, ולא אמרתי שיצליחו שעורים. ומכאן מבואר גם כן  שיזהר כל אדם לדקדק להתפלל על הדבר הנכון.

וכן הביא מעשה, באחד שחלה בנו במחלה קשה, והלך אביו וביקש מכמה חכמים שיתפללו על בנו שיתרפא מאותו החולי. ועשו כדבריו, ובאמת נתרפא לגמרי מאותו החולי. אך לא עברו אלא ימים מועטים, ונהרג אותו הבן בתאונת דרכים. נמצא, שהיה להם להתפלל יותר באופן כללי, ולבקש מה' יתברך שיחיה את אותו הבן לחיים ארוכים. ואז אפשר שלא היה מתרפא לחינם, לימים מועטים, אלא היה מאריך ימים בטובה.

ועל אחת כמה וכמה, שיש להזהר מאד, שלא להאריך בתפלה בסתם דברי הבאי, ואריכות מיותרת, וכגון מי שמתפלל באמצע תפלת העמידה בלשון חופשית, וחוזר שוב ושוב על דבריו, שאין זו דרך ישרה. אלא יתפלל בלשון קצרה ושפה נקייה, וה' יתברך יקבל תפלתינו ברצון.

מי שרואה בתפלתו שאם יאריך, יפסיד עניית קדיש וקדושה בחזרת הש"ץ וכדומה, ראוי לו לקצר בתפלתו, בכדי שלא יפסיד עניית דברים שבקדושה. שהרי אפילו לגבי אמירת "על הנסים" בימי חנוכה ופורים, יש מי שאומר שיש לדלג על אמירתו, בכדי שלא להפסיד ענייה על הקדושה. ואף שאין הלכה כן, מכל מקום זהו דוקא בנוסח המתוקן לנו מימות חז"ל, אבל בבקשות נוספות ופרטיות, נכון יותר שידלג אותן, ויענה לדברים שבקדושה כראוי, ואחר כך, אחר אמירת "יהיו לרצון" יוכל לבקש כל מה שירצה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה