הלכה ליום ראשון ב' אייר תש"פ 26 באפריל 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יצחק כהן זצק״ל

סבא יקר.
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

יצחק כהן

ניסוח התפלה לפני ה' יתברך

ביארנו לפני כשנה, כי מותר לאדם להוסיף בקשות אישיות פרטיות באמצע תפלת העמידה, ובפרט בברכת "שומע תפלה", וכן אחר אמירת "יהיו לרצון" שאחרי ברכת "שים שלום". ובדברינו הזכרנו, כי חובה על כל אדם להזהר כאשר הוא מתפלל לפני ה', ובפרט כאשר הוא מתפלל בתוך ברכות תפלת העמידה, שלא ירבה בדברים לחנם, וכל שכן שלא יוציא מפיו דבר שאינו הגון בשעת התפלה. אלא יהיה זריז נשכר להכין עצמו בצורה נכונה לתפלה, ויזהר במילים שהוא מוציא מפיו, שיהיו מדוייקות לתכלית הבקשה אשר לפניו.

וכבר אמרו בזהר הקדוש (פרשת וישלח), דבתפלה בעי לפרשא מיליה כדקא יאות. כלומר, בתפלה, צריך אדם לפרש את דבריו בצורה נאותה. והביא את דברי הזהר רבינו הרמ"ק, רבי משה קורדובירו.

וכן הביא ראיה לדבר זה בספר ילקוט יוסף (סימן קיט), מן הפסוק, שנאמר, "וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב כי בא ישראל וכו', וילחם בישראל, וישב ממנו שבי". ופירש רש"י, שאותו "הכנעני" היה עמלק. ומדוע נקרא כנעני? מפני ששינו את שפתם ללשון כנעני, בשעה שהיו ישראל בסמיכותם, בכדי שישראל יחשבו שהם כנענים, ויתפללו לפני ה' שינצחו את הכנענים. אבל באמת היו עמלקים. ומכיון שלא התפללו ישראל על הדבר הנכון, לא הועילה תפלתם.

ומכאן מוכח שכל שאדם מתפלל על הדבר הלא נכון, אף על פי שכוונתו ברורה, מכל מקום אין תפלתו מועילה כל כך, כיון שצריך שיפרש את הבקשה בצורה מדוייקת בפיו.

וכן מבואר עוד בגמרא (מציעא קו.), שמי שאמר לחבירו ששכר את שדותיו, שיזרע לו חטים, והלך השוכר וזרע שעורים, והשדות התקלקלו. יכול המשכיר לומר לו, אני לא אמרתי לך לזרוע, אלא חטים. ואילו אתה הלכת וזרעת שעורים, כעת אתה אחראי גם על הקלקול. שכן, אילו זרעת חטים, יכול להיות שהיה ה' מקבל את תפלתי, שאני אמרתי שיצליחו החטים, ולא אמרתי שיצליחו שעורים. ומכאן מבואר גם כן  שיזהר כל אדם לדקדק להתפלל על הדבר הנכון.

וכן הביא מעשה, באחד שחלה בנו במחלה קשה, והלך אביו וביקש מכמה חכמים שיתפללו על בנו שיתרפא מאותו החולי. ועשו כדבריו, ובאמת נתרפא לגמרי מאותו החולי. אך לא עברו אלא ימים מועטים, ונהרג אותו הבן בתאונת דרכים. נמצא, שהיה להם להתפלל יותר באופן כללי, ולבקש מה' יתברך שיחיה את אותו הבן לחיים ארוכים. ואז אפשר שלא היה מתרפא לחינם, לימים מועטים, אלא היה מאריך ימים בטובה.

ועל אחת כמה וכמה, שיש להזהר מאד, שלא להאריך בתפלה בסתם דברי הבאי, ואריכות מיותרת, וכגון מי שמתפלל באמצע תפלת העמידה בלשון חופשית, וחוזר שוב ושוב על דבריו, שאין זו דרך ישרה. אלא יתפלל בלשון קצרה ושפה נקייה, וה' יתברך יקבל תפלתינו ברצון.

מי שרואה בתפלתו שאם יאריך, יפסיד עניית קדיש וקדושה בחזרת הש"ץ וכדומה, ראוי לו לקצר בתפלתו, בכדי שלא יפסיד עניית דברים שבקדושה. שהרי אפילו לגבי אמירת "על הנסים" בימי חנוכה ופורים, יש מי שאומר שיש לדלג על אמירתו, בכדי שלא להפסיד ענייה על הקדושה. ואף שאין הלכה כן, מכל מקום זהו דוקא בנוסח המתוקן לנו מימות חז"ל, אבל בבקשות נוספות ופרטיות, נכון יותר שידלג אותן, ויענה לדברים שבקדושה כראוי, ואחר כך, אחר אמירת "יהיו לרצון" יוכל לבקש כל מה שירצה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה

(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על מיני פירות דומים

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש לברך ברכת שהחיינו בשעה שאוכלים פרי מפירות הדר, כגון אשכולית או תפוז, שאינם מצויים כל כך במשך כל השנה, וכאשר זוכה אדם לאכול מפירות אלה לראשונה באותה השנה, והפירות הינם חדשים משנה זו, יברך עליהם ברכת "בורא פרי העץ", ולאחריה יברך ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה