הלכה ליום רביעי י' אייר תשע"ט 15 במאי 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלמה והצלחתו של

אלירן בן שולמית

ולבשורות טובות בבדיקה ביום שני בעזרת השם יתברך ולרפואה שלמה אל נא רפא נא לו אמן כן יהי רצון.

הוקדש על ידי

משפחתו

בקשות אישיות באופן קבוע

שאלה: בהלכה יומית נכתב, שמותר לאדם להוסיף בקשות אישיות בברכות תפלת העמידה. האם מותר לעשות כן באופן קבוע, כלומר, להוסיף בכל יום תמיד בנוסח התפלה בקשה על דבר פרטי?

תשובה: אמת היא, שמותר לאדם להוסיף בברכות האמצעיות שבתפלת העמידה בקשות אישיות, כפי ענין הברכה. ובפרט בברכת שומע תפלה, רשאי להוסיף כל דבר שירצה. וכפי שביארנו כבר. ובזמנינו נדפס ברוב הסידורים של בני עדות המזרח, נוסח וידוי ותפלה על הפרנסה, לאמרו בברכת שומע תפלה. וענין זה מיוסד על דברי רבותינו, שהתירו להוסיף בקשות פרטיות באמצע תפלת העמידה.

והנה הרב בעל "טורי זהב" (סימן קכב) כתב, שכל מה שהתירו חכמינו להוסיף באמצע התפלה בקשות אישיות, זהו דוקא "לפי שעה", כלומר, בדרך ארעית, זמנית, אבל להוסיף בכל יום תוספת אישית בצורה קבועה, אין לעשות כן, משום שנראה הדבר כאילו משנה ממש מנוסח התפלה שתיקנו לנו רבותינו, שהרי הוא קובע לעצמו מטבע (כלומר, צורה קבועה) חדש לתפלתו.

והגאון מרן הרב חיד"א בברכי יוסף, כתב על דברי הט"ז, שאינם מחוורים (ברורים), אינם ברורים להלכה. ובספר כף החיים כתב, שאפילו לדברי הט"ז, מותר להוסיף באופן קבוע בתפלה, את נוסח הוידוי והתפלה על הפרנסה (המופיעים בסידורים החדשים בברכת שומע תפלה), כיון שנוסח זה נזכר כבר בדברי האר"י והזהר הקדוש, ואם כן מותר להוסיף נוסח זה בקביעות.

ובספר ילקוט יוסף, הביא דברי הזהר הקדוש מענין זה, שבדבריו מוכח, שבכל פעם שמתפלל האדם, יתודה על חטאיו בברכת שומע תפלה. והביא דברי המקובלים, שנכון גם להתפלל על הפרנסה בברכה זו באופן קבוע.

ואם כן לענין הלכה, לגבי הנוסח הקבוע של הוידוי והתפלה על הפרנסה, יש לסמוך על דברי הפוסקים המיקלים בזה להוסיפו אפילו באופן קבוע. אולם לענין שאר תפלות ותחינות, יש מקום להחמיר שלא לנהוג כן בקביעות, אלא מדי פעם בפעם ישנה את נוסח התפלה השגור בפיו.

וכן מספרים בשם הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, שאף שהיו לו בקשות קבועות בתפלתו, לרפואת חולים וכדומה, מכל מקום מדי פעם בפעם היה משנה את נוסח התפלה, או שהיה מפסיק בבקשות האישיות לזמן מה, בכדי שלא יראה כמטבע תפלה חדש. וזהו כדברי הט"ז.

שאלות ותשובות על ההלכה

בתפילת בתפילת שמונה בסידור רשומים קטעי תפילה עם נוסח בקשה שמתחילים ב"יש הנוהגים להוסיף בקשה זו:" אחרי השיבנו, אחרי רפאנו ואחרי יהי רצון השני. האם אפשר לקרוא את הקטעים הללו בתוך הסידור בזמן תפילת העמידה באופן קבוע? כ"ו סיון תשע"ט / 29 ביוני 2019

כמו שכתבנו, לא נכון לאמרם באופן קבוע, אלא לשנות מידי פעם.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה


דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

שאלה: אלו הנוהגים להפריש בכל חודש מעשר כספים, האם יכולים לנכות מסכום המעשר דמי פרנסת בניהם ובנותיהם אשר עמם בבית?

תשובה: ביארנו, שחייב כל אדם לתת איזה סכום לצדקה בכל שנה, ומדה בינונית לתת בכל חודש עשירית מכל הריוח של אותו החודש. וכעת לענין השאלה, אודות אלו הנוהגים לתת בכל חודש מעשר כספים מכל הרוחים שלהם, האם הם רשאים לנכות מהמעשר את הוצאות כלכלת בניהם ובנותיהם הגדולים אשר בבית. והנה שורש השאלה, הוא לפי מה ש......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה