הלכה ליום שלישי כ"ב תמוז תש"פ 14 ביולי 2020

ההלכה מוקדשת להצלחה עבור

אדיר בן דרורה ,עוז בן דרורה ואורי בן דרורה

חזרה בתשובה ,זיווג ,הצלחה בלימודים ,פרנסה וכל הישועות

הוקדש על ידי

אימא

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה
האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להעלות על אותו שולחן מאכלי חלב. ויש אומרים שהטעם לגזירה זו הוא מחשש שיגעו הבשר והגבינה זה בזה ונמצא אוכל בשר בחלב. (כן פירש רש"י).

אכילה לבדו או עם אדם אחר
אין חילוק בענין זה, בין אם יושב לבדו, ועל השלחן נמצאים מאכלי חלב ומאכלי בשר, לבין אם יושב עם אדם אחר שאוכל שם מאכל בשרי או חלבי. שהרי בשני המקרים יש לחוש שיבוא לאכול מהמאכלים שאסורים עליו באכילה.

אינם מכירים זה את זה
אף על פי שהאוכל מאכלי חלב, אסור לו לאכול על אותו שלחן שחבירו אוכל בו מאכלי בשר, מכל מקום אמרו בגמרא (חולין קז:), שדווקא כאשר מדובר בשני אנשים שמכירים זה את זה, אסור להעלות על שלחן אחד מאכלי חלב או בשר, שמא יטעו ויאכלו זה משל זה, ונמצאים אוכלים בשר בחלב, אבל אם מדובר בשני אנשים שאינם מכירים זה את זה, כגון שני אנשים שמתאכסנים במלון ואינם מכירים זה את זה, הרי הם רשאים לאכול, זה בשר וזה חלב על שלחן אחד, משום שאין לחשוש כל כך שיאכל אדם ממאכלי אדם אחר שאינו מוכר לו.

ומן האמור נלמד, שהאוכל במסעדה, שמגישים שם גם מאכלי בשר וגם מאכלי חלב, ואוכלים בסמוך על גבי שלחנות שיושבים שם כמה אנשים בסמוך לשלחן אחד אף על פי שאינם חברים, הרי שאין איסור בדבר מצד אכילת בשר וחלב על שלחן אחד.

אבל באמת שהנסיון הוכיח, שבמקומות כאלה שמגישים שם גם מאכלי בשר וגם מאכלי חלב יחד, המכשולות מבחינת הכשרות מצויים מאד, והמלצרים והמבשלים אינם נזהרים כראוי להפריד בין הבשר לחלב, והרי קרוב מאד הדבר שיבואו לידי איסור, ויש להזהר במשנה זהירות לבדוק את איכות הכשרות במקום זה, האם ניתן בכלל לאכול שם על פי גדרי ההלכה.

אנשים היושבים רחוק
שני בני אדם האוכלים על שלחן אחד, זה בשר וזה גבינה, ויושבים רחוקים אחד מהשני באופן שאין האחד יכול לפשוט ידו וליטול ממאכלי חברו, יכולים לאכול כך אף בלי הפסק.  

ולסיכום: אין לאכול מאכלי חלב, על שלחן שמונחים עליו מאכלי בשר. וכן להיפך. ואם המאכל השני שייך לאדם שאינו מוכר, מותר לאכול על ידו, שהרי אין חשש שיבוא לאכול מהמאכלים של האדם הנוסף.

ובהלכה הבאה נביא עוד פרטים בזה.

שאלות ותשובות על ההלכה

בס"ד
שלום לכבוד הרב,
1.מהי דעת מר'ן שר התורה בעניין מכירת חמץ? האם אפשרי לאכול או שחייב להקפיד על נאפה/נטחן לאחר הפסח?
2.כיצד יש להסתפר? וכיצד להתגלח? וכיצד יש להשאיר פאות? והאם פחות זה חובה?
3.מהו שיעור הפרשת חלה כדעת מר'ן? ואם עשיתי 1 קילו כיצד לנהוג?
תודה לכבוד הרב ובשורות טובות כ"ב תמוז תש"פ / 14 ביולי 2020

שיעור חלה, אלף שש מאות וחמישים גרם.

על קילו אין צריך להפריש חלה.

מותר לקנות דבר שנחמכר במכירת חמץ.

יש להניח פאות, והכוונה שלא להסתפר קצוץ לגמרי בפאות הזקן בצדדים, אלא להניח מעט שער, בערך חצי ס"מ.   

אם הם מכירים זה את זה מבחינה מקצועית, חברים לעבודה או מבית הכנסת וכו' אבל לא מצד קירבת משפחה או חברות ממש, האם עדיין צריכים לעשות היכר ביניהם כשאוכלים זה בשר וזה חלב? כ"ב תמוז תש"פ / 14 ביולי 2020

כן, גם זה נחשבת לחברות כי מכירים זה את זה. 

בקשר לבישול פרווה בכלי חלבי או בשרי, שכתבתם שמותר לאכול את המאכל עם חלב או עם בשר אם הכלי היה נקי. האם זה גם בכלי בן יומו שלא עבר מעת לעת? י"ג תמוז תשע"ו / 19 ביולי 2016

גם אם היה הכלי בן יומו, למנהג הספרדים יש להקל בזה. אבל האשכנזים מחמירים אם הכלי בן יומו. 

האם מותר לאכול פיצה עם טונה? א' אלול תשע"ב / 19 באוגוסט 2012

מנהג הספרדים שלא לאכול דג עם חלב. ובכלל זה פיצה עם טונה. ויש מיקלים בזה גם לספרדים, אך מנהגינו להחמיר.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה