הלכה ליום שלישי כ"א אלול תשע"ז 12 בספטמבר 2017

לעולם יראה האדם את עצמו חציו חייב וחציו זכאי

אמרו רבותינו (במסכת קדושין דף מ ע"ב), לעולם יראה אדם את עצמו, חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע עצמו לכף חובה. עד כאן.

וביאור הדברים, שהאדם כל חייו, יראה את עצמו כאילו הוא בינוני, שהרי בודאי שאין לאדם לחשוב את עצמו שהוא צדיק. וכמו שאמרו בגמרא (נדה ל:), שאפילו כל העולם אומרים עליך שאתה צדיק, היה בעיניך כרשע. משום שאם ידמה אדם בעיני עצמו שהוא צדיק, הרי יחדל מקיום המצוות וממעשים טובים, כי יאמר בלבו, מה עוד חובתי ואעשנה? לכן על כל אדם לחשוב עצמו שאינו צדיק, ולהמשיך להתאמץ עוד ועוד בעבודת ה', לעלות במעלות גדולות כפי כחו וכפי שורש נשמתו ומעלתו.

וכמו כן אסור לו לאדם לחשוב את עצמו לרשע. שאם כן, יתייאש מלקיים מצוות ומעשים טובים, וכמו שאמר אלישע בן אבויה, (שחטא, וטעה, כי חשב שאין לו אפשרות לחזור בתשובה), שהואיל והגדיל פשע וכבר אין לו חלק לעולם הבא, לכל הפחות ברצונו ליהנות מהעולם הזה. ובודאי שטעות גדולה היתה בידו, ואיבד בעבורה טובה נצחית, שאם היה מתאמץ וחוזר בתשובה שלימה, היו מקבלים אותו, והיה מגיע למעלה שלא זכה להגיע אליה.

הלכך, כל אדם יחשוב עצמו בינוני, שאינו, לא רשע ולא צדיק. וכדמיון לזה, אדם אחד בא לפני חכם, ושאל מה מצבו, אמר לו החכם, בינוני אתה. ואם כן, שאל השואל, מה עלי לעשות בכדי להיות צדיק? אמר לו החכם, לך ותעשה מצוה אחת ותכריע את עצמך לכף זכות, ותהיה צדיק. הלך אותו האיש, ועשה מצוה חשובה של מצות צדקה. חזר בפני החכם, ושאל שוב, האם אני צדיק?, ענה לו החכם, לא, עדיין בינוני אתה. אמר לו אם כן מדוע אמרת לי מקודם שאני בינוני? אמר לו, לפני שעה אמרתי שאתה בינוני, מפני הכבוד, כדי לא לפגוע בך, אבל באמת, עוד היתה חסרה לך מצות הצדקה בכדי להיות בינוני, וכעת, בינוני אתה.

הלך האיש לבית המדרש, וישב ללמוד תורה כמה שעות בחשק רב. חזר בפני החכם, אמר לו, כעת אני צדיק? אמר לו החכם, לא. עדיין אתה בינוני. אמר לו, והרי עשיתי מצוה נוספת, אמר לו, לפני כן היו חסרות לך שתי מצות בכדי להיות בינוני, וכעת בינוני אתה. וכן הלאה.

לכן אמרו, "לעולם" יראה אדם את עצמו חציו חייב וחציו זכאי, שאם כך יחשוב תמיד, יוסיף עוד מצוות ומעשים טובים, עד שבסופו של יהיה צדיק אמיתי.

והנה כעת אנו עומדים על סף ימי התשובה, מתנה גדולה שנתן לנו השם יתברך, ימי חודש הרחמים והסליחות. וכל אדם יתבונן עם עצמו, לראות מה מצבו מבחינת עבודת ה' שלו. שהרי אין בידינו אפשרות לדעת באמת מה מצבינו. כי אפילו אדם ירא אלהים בתכלית, ועושה מצות בכל עת, אינו יודע מה יהיה עליו, אם צדיק הוא ומזומן לחיי העולם הבא, או שמא, עתידים לדקדק איתו על מעשים שונים שעשה שלא כהוגן וידונו אותו ברותחים ח"ו. ולכן החי יתן אל לבו, להתחזק ככל האפשר, ולא לתת לימי האלול הבאים עלינו טובה לעבור כאילו לא קרה דבר. ורק אדם שזוכר את מהות הימים הללו, ומקבל עליו איזה קבלות טובות, ומתחזק גם באופן כללי בכל עניני יראת השם, הוא שיהיה ראוי אחר כך להכתב לחיים טובים ולשלום, לזכות לשנה טובה ומבורכת, בחיים של תורה ויראת שמים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה