הלכה ליום רביעי ט"ז תמוז תש"פ 8 ביולי 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

דוד בן דוד הינדי ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

לביא

(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.)

ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כדעת מרן, שכלי זכוכית אינם צריכים הגעלה, ומותר להשתמש בהם למאכלי חלב ולמאכלי בשר. והיו שטענו כנגד פסק מרן זצ"ל, שאף על פי שבשולחן ערוך פסק שכלי זכוכית אינם בולעים, מכל מקום, הזכוכית המיוצרת בזמנינו שונה במקצת מהזכוכית שהייתה בדורות הקודמים, וזכוכית זו בולעת, והביאו ראיה לדבריהם, על ידי בדיקה, שנמצא שכוס זכוכית ישנה שוקלת במקצת יותר מכוס חדשה, וטענו שזאת מחמת מה שבולעת הכוס מהמשקים שבה, וכן הביאו ראיות נוספות שמוכיחות שכלי זכוכית בולעים.

אך באמת אין כל חדש תחת השמש, שכבר כתב רבינו הר"ן (מרבותינו הראשונים) שאמנם כלי זכוכית בולעין, אבל כיוון שבליעתן מועטת מכל הכלים, אין בכך כדי לאסור את השימוש בכלי לבשר ולחלב. ואם כן כל אותן בדיקות שמוכיחות שכלי זכוכית בולע, אין בהם כלום. שמכל מקום בליעת הכלי מועטת ואין בה כדי לאסור כלל.

וכתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שכשם שיש להקל למנהג הספרדים להשתמש באותם כלי זכוכית לבשר ולחלב, לחמץ ולפסח, כמו כן יש להקל בזה גם בכלי זכוכית "פיירקס" שעמידה באש, משום שאף היא בכלל זכוכית שאינה בולעת, וכתב, שגם למנהג האשכנזים שדין כלי זכוכית ככלי חרס, שאין להם תקנה אפילו על ידי הגעלה, מכל מקום בכלי "פיירקס" וכן כל כלי זכוכית שעמידים בחום, יש להקל אף לאשכנזים להכשירם על ידי הגעלה, משום שהטעם שכתבו הפוסקים שאין להם הכשר על ידי הגעלה, הוא משום חשש שלא יגעילם בצורה נכונה, מחמת שמתיירא שמא יתפוצצו מחמת רתיחת המים, ולא מחמת שהם דומים לכלי חרס שאינם פולטים את כל הבלוע בהם על ידי הגעלה, אבל בכלי זכוכית שעמידים בחום אין לחוש כלל, ואף למנהג האשכנזים, יש להקל להשתמש בהם לבשר ואחר כך לחלב, על ידי הגעלה בינתיים, וכן דעת הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל, ובספר שו"ת ציץ אליעזר כתב להקל בזה על ידי הגעלה שלוש פעמים. אולם כבר נתבאר שלמנהג הספרדים די בשטיפה טובה בלבד.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם ניתן להשתמש בצלחת זכוכית מחוסמת לחלב ובשר? א' תמוז תשע"ז / 25 ביוני 2017

זכוכית "פיירקס" מותר. וכמדומה שהיא זכוכית מחוסמת עליה מדובר בשאלה.

האם כיירים גז שעשויות מזכוכית לבנה ומתחת למבערים מזכוכית שחורה דינם בשטיפה ודיו בפסח?
או בגלל שזה זכוכית בצבעים יש דין שונה? ז' ניסן תשע"ז / 3 באפריל 2017

זכוכית אינה בולעת, גם אם היא צבעונית. וכל זה למנהג הספרדים, כמו שכתבנו בהלכה יומית.

האם צלחות זכוכית לבנה דינם לעניין כשרות כמו זכוכית רגילה? י"א טבת תשע"ז / 9 בינואר 2017

זכוכית לבנה, דינה כשאר כלי זכוכית, שלמנהג הספרדים אינם בולעים כלל.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

שאלה: עד מתי מותר להתפלל תפלת שחרית? מהו "סוף זמן תפלה - מגן אברהם" ו"סוף זמן תפלה -הגר"א" שמודפס בלוחות השנה?

תשובה: במשנה במסכת ברכות, ובגמרא (דף כז.) אמרו, שזמן תפלת שחרית הוא עד סוף ארבע שעות מהיום. כלומר, מתחילת היום, יש למנות ארבע שעות, שהן שליש היום (כי בכל יום שתים עשרה שעות, וארבע שעות הן שליש היום), ועד סוף ארבע שעות יש להתפלל תפלת שחרית. מאמתי מונים ארבע שעות? בהלכה הקודמת הזכרנו כי סוף זמן קר......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה


המוצץ פרי בפיו

שאלה: מי שמוצץ בפיו תפוז או אשכולית, ואינו לועס אותו בשיניו, האם מברך על הפרי ברכת בורא פרי העץ כדין ברכת הפירות, או שמברך שהכל, כדין מי ששותה מיץ פירות? תשובה:  הנה אמת הוא, כי אף על פי שהאוכל פרי מברך עליו בורא פרי העץ, מכל מקום, אם לקח את הפרי וסחט ממנו את המיץ, מברך עליו ברכת "......

לקריאת ההלכה

הכנת צנימים על גבי פלאטה בשבת

שאלה: האם מותר להניח בשבת פת, פיתה או פרוסת לחם, על גבי "פלאטה" רותחת, בכדי שיהפכו לצנימים קשים ופריכים? תשובה: בנדון השאלה, אם מותר להכין בשבת צנימים מפת שנאפתה כבר לפני שבת, יש לדון מצד שני איסורים. האחד, מצד איסור אפייה בשבת, שכן המבשל תבשיל בשבת, או האופה פת בשבת, הרי זה מחלל את ......

לקריאת ההלכה

המשך דיני קדימה בברכות

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש אופנים שיש לתת עדיפות לברך על מאכל מסוים לפני חברו, מפני חשיבות אותו מאכל, כגון שהוא משבעת המינים וכפי שביארנו. וכעת נבאר שיש אופנים שיש להקדים ברכה מסוימת, לא מפני חשיבות המאכל, אלא מפני עניין הברכה. כלל יש בידינו, שככל שהברכה "מבוררת" יותר, כך היא חשובה יותר. ......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה