הלכה ליום רביעי ט"ז תמוז תש"פ 8 ביולי 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

דוד בן דוד הינדי ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

לביא

(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.)

ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כדעת מרן, שכלי זכוכית אינם צריכים הגעלה, ומותר להשתמש בהם למאכלי חלב ולמאכלי בשר. והיו שטענו כנגד פסק מרן זצ"ל, שאף על פי שבשולחן ערוך פסק שכלי זכוכית אינם בולעים, מכל מקום, הזכוכית המיוצרת בזמנינו שונה במקצת מהזכוכית שהייתה בדורות הקודמים, וזכוכית זו בולעת, והביאו ראיה לדבריהם, על ידי בדיקה, שנמצא שכוס זכוכית ישנה שוקלת במקצת יותר מכוס חדשה, וטענו שזאת מחמת מה שבולעת הכוס מהמשקים שבה, וכן הביאו ראיות נוספות שמוכיחות שכלי זכוכית בולעים.

אך באמת אין כל חדש תחת השמש, שכבר כתב רבינו הר"ן (מרבותינו הראשונים) שאמנם כלי זכוכית בולעין, אבל כיוון שבליעתן מועטת מכל הכלים, אין בכך כדי לאסור את השימוש בכלי לבשר ולחלב. ואם כן כל אותן בדיקות שמוכיחות שכלי זכוכית בולע, אין בהם כלום. שמכל מקום בליעת הכלי מועטת ואין בה כדי לאסור כלל.

וכתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שכשם שיש להקל למנהג הספרדים להשתמש באותם כלי זכוכית לבשר ולחלב, לחמץ ולפסח, כמו כן יש להקל בזה גם בכלי זכוכית "פיירקס" שעמידה באש, משום שאף היא בכלל זכוכית שאינה בולעת, וכתב, שגם למנהג האשכנזים שדין כלי זכוכית ככלי חרס, שאין להם תקנה אפילו על ידי הגעלה, מכל מקום בכלי "פיירקס" וכן כל כלי זכוכית שעמידים בחום, יש להקל אף לאשכנזים להכשירם על ידי הגעלה, משום שהטעם שכתבו הפוסקים שאין להם הכשר על ידי הגעלה, הוא משום חשש שלא יגעילם בצורה נכונה, מחמת שמתיירא שמא יתפוצצו מחמת רתיחת המים, ולא מחמת שהם דומים לכלי חרס שאינם פולטים את כל הבלוע בהם על ידי הגעלה, אבל בכלי זכוכית שעמידים בחום אין לחוש כלל, ואף למנהג האשכנזים, יש להקל להשתמש בהם לבשר ואחר כך לחלב, על ידי הגעלה בינתיים, וכן דעת הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל, ובספר שו"ת ציץ אליעזר כתב להקל בזה על ידי הגעלה שלוש פעמים. אולם כבר נתבאר שלמנהג הספרדים די בשטיפה טובה בלבד.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם ניתן להשתמש בצלחת זכוכית מחוסמת לחלב ובשר? א' תמוז תשע"ז / 25 ביוני 2017

זכוכית "פיירקס" מותר. וכמדומה שהיא זכוכית מחוסמת עליה מדובר בשאלה.

האם כיירים גז שעשויות מזכוכית לבנה ומתחת למבערים מזכוכית שחורה דינם בשטיפה ודיו בפסח?
או בגלל שזה זכוכית בצבעים יש דין שונה? ז' ניסן תשע"ז / 3 באפריל 2017

זכוכית אינה בולעת, גם אם היא צבעונית. וכל זה למנהג הספרדים, כמו שכתבנו בהלכה יומית.

האם צלחות זכוכית לבנה דינם לעניין כשרות כמו זכוכית רגילה? י"א טבת תשע"ז / 9 בינואר 2017

זכוכית לבנה, דינה כשאר כלי זכוכית, שלמנהג הספרדים אינם בולעים כלל.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

דין ברכת הגומל

תקנו רבותינו, שמי שאירע לו איזה דבר שיש בו קצת סכנה, עליו להודות להשם יתברך על הטובה אשר גמלו, בפני עשרה אנשים מישראל. וכפי שנבאר. בגמרא במסכת ברכות (נד.), אמר רב יהודה אמר רב, ארבעה צריכין להודות (כלומר, לברך הגומל), יורדי הים כשיעלו ממנו, והולכי מדברות כשיגיעו לישוב, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי ש......

לקריאת ההלכה