הלכה ליום שלישי ט"ו תמוז תש"פ 7 ביולי 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

דוד בן כורשיד ויהודה יושיע ז״ל

שהיום 12 חודש לפטירתו
רוח ה׳ תניחנו בגן עדן הוא וכל בני ישראל השוכבים עימו בכלל הרחמים והסליחות אכי״ר. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו.

ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או שאינם בולעים כלל, ויש בדין זה שלוש שיטות, וכדלהלן:
דעת האור זרוע, והסמ"ג (ספר מצוות גדול), ורבינו יונה גירונדי ועוד, שכלי זכוכית דינם ככלי חרס, שבולעים מהמאכלים שנמצאים בהם, ואי אפשר להכשירם אפילו על ידי הגעלה במים רותחים, (משום שלעולם אינם פולטים את כל מה שבלוע בהם אלא תמיד פולטים מעט ממה שבלוע בהם, ואם בלוע בהם חלב, לעולם הם פולטים חלב, וכן אם בלוע בהם דבר איסור, כגון בשר בחלב, אין להם תקנה לעולם אף על ידי הגעלה). והטעם שאותם פוסקים סוברים שכלי זכוכית דינם ככלי חרס, הוא משום שכלי זכוכית מיוצרים מעפר (חול) הרי הם דומים לכלי חרס.

דעת הרמב"ם, שכלי זכוכית, אמנם בולעים כמו שאר סוגי הכלים, אבל אין דינם ככלי חרס שאין להם תקנה על ידי הגעלה, אלא אפשר להכשירם על ידי הגעלה כדין שאר כלי מתכות.

לעומתם דעת התוספות, רבינו תם, הרשב"א, הרא"ש, ועוד רבים מהראשונים, שכלי זכוכית אינם בולעים כלל, ומותר להשתמש בהם, הן למאכלי חלב והן למאכלי בשר. ומרן השולחן ערוך (סימן תנא.) פסק כדבריהם, וכן המנהג אצל הספרדים ובני עדות המזרח, וכמו שהעידו בגדלם רבים מן הפוסקים, שכך היה תמיד מנהג הספרדים, שאינם צריכים לייחד להם כלי זכוכית מיוחדים למאכלי בשר או חלב, וכלשון מרן השולחן ערוך, "כלי זכוכית, אפילו משתמש בהם בחמין אינם צריכים שום הכשר, שאינם בולעין ובשטיפה בעלמא סגי להו" (מספיק להם).

אמנם הרמ"א, פסק להחמיר בכלי זכוכית שדינם ככלי חרס, שבולעים, ואי אפשר להכשירם אפילו על ידי הגעלה, וכתב שכן הוא מנהג האשכנזים, ויש מפוסקי האשכנזים שכתבו, שגם הרמ"א לא החמיר בזה אלא לעניין פסח, שאז מרבים בחומרות מפני חשש איסור חמץ החמור שהוא באיסור כרת, אבל לעניין בשר וחלב אף הרמ"א מודה להקל, ומכל מקום הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג זצ"ל, בספרו שו"ת ציץ אליעזר (ת"ח ס"ו כ.) האריך בזה וכתב להחמיר אף לעניין איסור בשר בחלב.

ולסיכום: מנהג הספרדים, שמותר להשתמש בכלי זכוכית, הן למאכלי חלב והן למאכלי בשר. אבל האשכנזים נוהגים להחמיר בזה גם בכלי זכוכית.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם כלי זכוכית בימינו דינם ככלי זכוכית או שמעורב בהם ברזל ויש שכתבו להחמיר,או שדנים אותם ככלי זכוכית לכל דבר...? 
ומה דין כלי פיירקס? כ"ד סיון תש"ע / 6 ביוני 2010

שלום רב!

כלי זכוכית בזמנינו דינם כדין שאר כלי זכוכית שאין לחוש לבליעתם. וכן הדין בכלי פיירקס.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה


הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

בין כיפור לסוכות - דפנות הסוכה

הימים הללו, שבין יום הכפורים לסוכות, הם ימים מקודשים, ואנו עוסקים בהם במצות הסוכה, ללכת מחיל אל חיל. ואמרו רבותינו, כי ארבע הימים שבין יום הכפורים לחג הסוכות, נזכרים ונעשים כימים המקודשים, והם כימי חול המועד, ובהם עוסקים כל ישראל במצוות, סוכה ולולב, ומעשים הללו מעוררים בלב ישראל לאהוב את ה' יתבר......

לקריאת ההלכה

השומע קול רעם בלילה

שתי שאלות: השומע קול רעם מתוך שינה, האם רשאי לברך על הרעם, בלי נטילת ידיים? והאם יש לברך על הברקים בכל פעם, או רק פעם אחת ביום? בהלכות הקודמות ביארנו, שאדם הרואה ברקים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך ה......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה