הלכה ליום שלישי ט"ו תמוז תש"פ 7 ביולי 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

דוד בן כורשיד ויהודה יושיע ז״ל

שהיום 12 חודש לפטירתו
רוח ה׳ תניחנו בגן עדן הוא וכל בני ישראל השוכבים עימו בכלל הרחמים והסליחות אכי״ר. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו.

ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או שאינם בולעים כלל, ויש בדין זה שלוש שיטות, וכדלהלן:
דעת האור זרוע, והסמ"ג (ספר מצוות גדול), ורבינו יונה גירונדי ועוד, שכלי זכוכית דינם ככלי חרס, שבולעים מהמאכלים שנמצאים בהם, ואי אפשר להכשירם אפילו על ידי הגעלה במים רותחים, (משום שלעולם אינם פולטים את כל מה שבלוע בהם אלא תמיד פולטים מעט ממה שבלוע בהם, ואם בלוע בהם חלב, לעולם הם פולטים חלב, וכן אם בלוע בהם דבר איסור, כגון בשר בחלב, אין להם תקנה לעולם אף על ידי הגעלה). והטעם שאותם פוסקים סוברים שכלי זכוכית דינם ככלי חרס, הוא משום שכלי זכוכית מיוצרים מעפר (חול) הרי הם דומים לכלי חרס.

דעת הרמב"ם, שכלי זכוכית, אמנם בולעים כמו שאר סוגי הכלים, אבל אין דינם ככלי חרס שאין להם תקנה על ידי הגעלה, אלא אפשר להכשירם על ידי הגעלה כדין שאר כלי מתכות.

לעומתם דעת התוספות, רבינו תם, הרשב"א, הרא"ש, ועוד רבים מהראשונים, שכלי זכוכית אינם בולעים כלל, ומותר להשתמש בהם, הן למאכלי חלב והן למאכלי בשר. ומרן השולחן ערוך (סימן תנא.) פסק כדבריהם, וכן המנהג אצל הספרדים ובני עדות המזרח, וכמו שהעידו בגדלם רבים מן הפוסקים, שכך היה תמיד מנהג הספרדים, שאינם צריכים לייחד להם כלי זכוכית מיוחדים למאכלי בשר או חלב, וכלשון מרן השולחן ערוך, "כלי זכוכית, אפילו משתמש בהם בחמין אינם צריכים שום הכשר, שאינם בולעין ובשטיפה בעלמא סגי להו" (מספיק להם).

אמנם הרמ"א, פסק להחמיר בכלי זכוכית שדינם ככלי חרס, שבולעים, ואי אפשר להכשירם אפילו על ידי הגעלה, וכתב שכן הוא מנהג האשכנזים, ויש מפוסקי האשכנזים שכתבו, שגם הרמ"א לא החמיר בזה אלא לעניין פסח, שאז מרבים בחומרות מפני חשש איסור חמץ החמור שהוא באיסור כרת, אבל לעניין בשר וחלב אף הרמ"א מודה להקל, ומכל מקום הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג זצ"ל, בספרו שו"ת ציץ אליעזר (ת"ח ס"ו כ.) האריך בזה וכתב להחמיר אף לעניין איסור בשר בחלב.

ולסיכום: מנהג הספרדים, שמותר להשתמש בכלי זכוכית, הן למאכלי חלב והן למאכלי בשר. אבל האשכנזים נוהגים להחמיר בזה גם בכלי זכוכית.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם כלי זכוכית בימינו דינם ככלי זכוכית או שמעורב בהם ברזל ויש שכתבו להחמיר,או שדנים אותם ככלי זכוכית לכל דבר...? 
ומה דין כלי פיירקס? כ"ד סיון תש"ע / 6 ביוני 2010

שלום רב!

כלי זכוכית בזמנינו דינם כדין שאר כלי זכוכית שאין לחוש לבליעתם. וכן הדין בכלי פיירקס.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה