הלכה ליום שני כ"ז אדר תשע"ט 4 במרץ 2019

ברכה בהרהור הלב

בהלכה הקודמת, ביארנו בקצרה את עיקר דינו של אדם העומד באמצע האכילה, וכעת הוא מסופק האם בירך על מה שהוא אוכל. וכגון, אדם האוכל תפוח, ובאמצע האכילה, עלה בלבו ספק שמא שכח בכלל לברך על התפוח "בורא פרי העץ". וכתבנו, שאדם כזה אינו חוזר לברך מספק, מפני שהחיוב לברך הוא מדברי חכמים, ולכן במקום ספק אין חיוב לחזור ולברך שנית. ושאף אם ירצה לחזור ולברך, אין לו רשות לעשות כן, מפני חומרת האיסור לברך "ברכה שאינה צריכה", כלומר, ברכה שאין בה צורך. שהרי אם באמת הוא בירך על מה שהוא אוכל, נמצא שברכתו שהוא מברך בשנית היא מיותרת, והרי בברכה הוא מזכיר שם שמים, נמצא שהזכיר שם שמים לחנם, שהוא עוון חמור מאד. ולכן להלכה, אינו חוזר לברך מספק.

ועתה עלינו לדון, כאשר אדם זה מסתפק אם בירך או לא, והורינו לו שאסור לו לברך מחמת הספק. האם כעת הוא רשאי להמשיך לאכול כדרכו? או שיש איסור בדבר?

ושורש הספק, שהרי אמרו רבותינו במסכת ברכות, "כל הנהנה מהעולם הזה בלא ברכה, כאילו מעל (מלשון מעילה, גניבת דבר שהוא קדוש) בקדשים. שנאמר, לה' הארץ ומלואה". ואם כן, הגם שאנו אומרים לו לאותו אדם שאינו חוזר לברך, מכל מקום עדיין אין בידו היתר להמשיך לאכול בלא ברכה.

ולפיכך כתבו התוספות ורבינו המאירי, שמכיון שמי שאוכל בלא ברכה נחשב כמי שמועל בקדשים, הלכך, אפילו במקום ספק, חוזר לברך מספק אם רוצה להמשיך לאכול. אולם מבואר שדבריהם מנוגדים לכאורה לפשט דברי הרמב"ם, שכתב שמספק לא יברך. משמע שלא יברך כלל.

ורבינו הריטב"א, אחרי שכתב שמי שמסתפק אם בירך או לא אינו מברך מספק, כתב כך: אבל תמיהני, היאך (איך) חוזר ואוכל בלי ברכה מן הספק? והרי הוא מכניס את עצמו בקום ועשה במה שהוא נהנה מקדשי שמים, וכאילו מעל. וממשיך הריטב"א, שלפי דעתו, היה ראוי שאותו אדם יברך שנית מספק, או שיפסיק לאכול מיד. ומבואר שגם הריטב"א תמה על הדבר, שאף שאנו מורים שאינו מברך מספק, מכל מקום איך יוכל להמשיך לאכול בלא ברכה?

וכעין דברי הראשונים הללו פסק למעשה בשו"ת דבר משה, שמי שהיה אוכל, והסתפק אם בירך על מה שהוא אוכל, לא יחזור לברך מספק, אבל, גם אינו רשאי להמשיך לאכול ממה שלפניו. וכן פסק בשו"ת ראש משביר. ועוד.

אולם לעומתם, הגאון בעל ספר "חוק יעקב" כתב, שמדברי הרא"ש מוכח שאין צורך לחזור לברך מספק, וכל שהוא מסופק אם בירך, רשאי לחזור ולאכול, שחכמים פטרו אותו מן הברכה, וכלשונו: "ואין בזה משום ש"אסור ליהנות מן העולם בלא ברכה", כיון (שבאי החזרה על הברכה) הוא מונע את עצמו מאיסור ברכה לבטלה". כלומר, מכיון שאותו אדם אינו מברך שנית, בכדי שלא להכשל באיסור ברכה לבטלה, ממילא, הוא פטור כעת מן הברכה, ומותר לו להמשיך לאכול כמה שירצה ללא חשש. והביא כל זה מרן הרב זצ"ל בספרו "טבעת המלך".

ומכל מקום, כתב מרן הרב זצ"ל, שבכדי לצאת ידי כל ספק, נכון להחמיר, שמי שמסתפק אם בירך, והוא מעוניין להמשיך לאכול, יחזור ויברך שנית "בהרהור הלב", כלומר, שלא יבטא את הברכה בפה ממש, אלא רק במחשבה בלב. שאז, לדעת הרמב"ם, יוצא ידי חובת הברכה, כי הרמב"ם סובר לענין ברכות שהמברך בלבו יצא ידי חובת הברכה. וממילא, יוכל לחזור ולברך בהרהור, שאין כאן חשש ברכה לבטלה, ומצד שני, יצא ידי חובת הברכה שוב, ויוכל להמשיך לאכול בהיתר מרווח יותר.

ולכאורה יש לשאול, שאם הברכה בהרהור הלב היא ברכה טובה, אם כן, גם לענין איסור "שם השם לשוא", יש לאסור אפילו כשאינו מבטא בשפתיו את שם ה', ואם כן, מה הרווחנו בכל שיברך בלבו?

והתשובה לכך, כי איסור הזכרת שם שמים, אינו שייך בהרהור הלב, אלא בבטוי שפתיים דוקא, מה שאין כן דין ברכה, שלדעת הרמב"ם די בהרהור בלבו. ואף שלהלכה אנו פוסקים שגם בברכות צריך לבטא בפיו את הברכה, מכל מקום בנדון שלנו, יש לסמוך על שיטת הרמב"ם להרהר את הברכה בלבו.

ולסיכום: המסופק אם בירך על האוכל שהוא אוכל כעת, וכגון שהוא אוכל תפוח, והוא מסופק אם בירך עליו בורא פרי העץ. לא יחזור לברך מספק. ואם רצונו להמשיך באכילתו, יברך שוב ברכת בורא פרי העץ "בהרהור הלב" בלבד, ולא יוציא את הברכה בפיו ממש.

שאלות ותשובות על ההלכה

אפשר לקבל את המקור ברמב"ם?  כ"ט סיון תשע"ה / 16 ביוני 2015

הרמב"ם בפ"א מהלכות ברכות הלכה ז.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

מרור – כורך – שלחן עורך - ותוספת הלכות בשל מגפת "קורונה" והסגר הנהוג בכל המקומות

אף שעלינו להמשיך בהלכות הפסח, מכל מקום נעמוד גם על כמה דינים ששייכים באופן מיוחד השנה, בשל מגפת "קורונה" והסגר הנהוג בכל המקומות. שריפת חמץ - לגבי שריפת חמץ, שנהגו לצאת ולשורפו ביום ערב פסח, דבר שהשנה לא יתאפשר להרבה בני אדם. הנה בגמרא ובשלחן ערוך (סימן תמה) מבואר, כיצד היא מצות ביעור ח......

לקריאת ההלכה


קריאת המגילה – קולות נפץ

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה

זהירות בעניני חמץ

---------------- מנויים יקרים, אנו שמחים להודיע לבעלי טלפונים חכמים (בהיתר רב), כי מעתה ניתן להוריד את האפליקציה "אינסטרב", בה ניתן לשאול ולקבל תשובות לשאלותיכם ההלכתיות מפי תלמידי חכמים מורי הוראות בישראל.  האפליקציה אינה שייכת ל"הלכה יומית", אולם הרה"ג יעקב ששון ש......

לקריאת ההלכה

בישול ביום טוב

בהלכות הקודמות ביארנו, שאף על פי שדין יום טוב (חג) ודין שבת שוה לענין איסור מלאכה, ולכן אסור ליסוע ברכב ביום טוב (מפני שכמה איסורים כרוכים בזה. עיין שו"ת יחוה דעת ח"ג סימן לו), מכל מקום מלאכות מסויימות שבאות לצורך הכנת מאכל ("אוכל נפש") ביום טוב, הותרו. וכגון מלאכת בישול או ......

לקריאת ההלכה

פרטים בדין קטניות בפסח - נגיף "קורונה"

----------------------- לשאלת רבים: בימים הללו שקיים איום מפני נגיף מסוכן, בודאי שעל פי דיני התורה יש לנהוג על פי הוראות משרד הבריאות, וכפי שכבר הורו גדולי הרבנים ובכללם מורינו הגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א. היודע על אדם, שיש לגביו חשש שהוא נגוע בנגיף ועל פי התקנות עליו לשהות בב......

לקריאת ההלכה