הלכה ליום שני כ"ז אדר תשע"ט 4 במרץ 2019

ברכה בהרהור הלב

בהלכה הקודמת, ביארנו בקצרה את עיקר דינו של אדם העומד באמצע האכילה, וכעת הוא מסופק האם בירך על מה שהוא אוכל. וכגון, אדם האוכל תפוח, ובאמצע האכילה, עלה בלבו ספק שמא שכח בכלל לברך על התפוח "בורא פרי העץ". וכתבנו, שאדם כזה אינו חוזר לברך מספק, מפני שהחיוב לברך הוא מדברי חכמים, ולכן במקום ספק אין חיוב לחזור ולברך שנית. ושאף אם ירצה לחזור ולברך, אין לו רשות לעשות כן, מפני חומרת האיסור לברך "ברכה שאינה צריכה", כלומר, ברכה שאין בה צורך. שהרי אם באמת הוא בירך על מה שהוא אוכל, נמצא שברכתו שהוא מברך בשנית היא מיותרת, והרי בברכה הוא מזכיר שם שמים, נמצא שהזכיר שם שמים לחנם, שהוא עוון חמור מאד. ולכן להלכה, אינו חוזר לברך מספק.

ועתה עלינו לדון, כאשר אדם זה מסתפק אם בירך או לא, והורינו לו שאסור לו לברך מחמת הספק. האם כעת הוא רשאי להמשיך לאכול כדרכו? או שיש איסור בדבר?

ושורש הספק, שהרי אמרו רבותינו במסכת ברכות, "כל הנהנה מהעולם הזה בלא ברכה, כאילו מעל (מלשון מעילה, גניבת דבר שהוא קדוש) בקדשים. שנאמר, לה' הארץ ומלואה". ואם כן, הגם שאנו אומרים לו לאותו אדם שאינו חוזר לברך, מכל מקום עדיין אין בידו היתר להמשיך לאכול בלא ברכה.

ולפיכך כתבו התוספות ורבינו המאירי, שמכיון שמי שאוכל בלא ברכה נחשב כמי שמועל בקדשים, הלכך, אפילו במקום ספק, חוזר לברך מספק אם רוצה להמשיך לאכול. אולם מבואר שדבריהם מנוגדים לכאורה לפשט דברי הרמב"ם, שכתב שמספק לא יברך. משמע שלא יברך כלל.

ורבינו הריטב"א, אחרי שכתב שמי שמסתפק אם בירך או לא אינו מברך מספק, כתב כך: אבל תמיהני, היאך (איך) חוזר ואוכל בלי ברכה מן הספק? והרי הוא מכניס את עצמו בקום ועשה במה שהוא נהנה מקדשי שמים, וכאילו מעל. וממשיך הריטב"א, שלפי דעתו, היה ראוי שאותו אדם יברך שנית מספק, או שיפסיק לאכול מיד. ומבואר שגם הריטב"א תמה על הדבר, שאף שאנו מורים שאינו מברך מספק, מכל מקום איך יוכל להמשיך לאכול בלא ברכה?

וכעין דברי הראשונים הללו פסק למעשה בשו"ת דבר משה, שמי שהיה אוכל, והסתפק אם בירך על מה שהוא אוכל, לא יחזור לברך מספק, אבל, גם אינו רשאי להמשיך לאכול ממה שלפניו. וכן פסק בשו"ת ראש משביר. ועוד.

אולם לעומתם, הגאון בעל ספר "חוק יעקב" כתב, שמדברי הרא"ש מוכח שאין צורך לחזור לברך מספק, וכל שהוא מסופק אם בירך, רשאי לחזור ולאכול, שחכמים פטרו אותו מן הברכה, וכלשונו: "ואין בזה משום ש"אסור ליהנות מן העולם בלא ברכה", כיון (שבאי החזרה על הברכה) הוא מונע את עצמו מאיסור ברכה לבטלה". כלומר, מכיון שאותו אדם אינו מברך שנית, בכדי שלא להכשל באיסור ברכה לבטלה, ממילא, הוא פטור כעת מן הברכה, ומותר לו להמשיך לאכול כמה שירצה ללא חשש. והביא כל זה מרן הרב זצ"ל בספרו "טבעת המלך".

ומכל מקום, כתב מרן הרב זצ"ל, שבכדי לצאת ידי כל ספק, נכון להחמיר, שמי שמסתפק אם בירך, והוא מעוניין להמשיך לאכול, יחזור ויברך שנית "בהרהור הלב", כלומר, שלא יבטא את הברכה בפה ממש, אלא רק במחשבה בלב. שאז, לדעת הרמב"ם, יוצא ידי חובת הברכה, כי הרמב"ם סובר לענין ברכות שהמברך בלבו יצא ידי חובת הברכה. וממילא, יוכל לחזור ולברך בהרהור, שאין כאן חשש ברכה לבטלה, ומצד שני, יצא ידי חובת הברכה שוב, ויוכל להמשיך לאכול בהיתר מרווח יותר.

ולכאורה יש לשאול, שאם הברכה בהרהור הלב היא ברכה טובה, אם כן, גם לענין איסור "שם השם לשוא", יש לאסור אפילו כשאינו מבטא בשפתיו את שם ה', ואם כן, מה הרווחנו בכל שיברך בלבו?

והתשובה לכך, כי איסור הזכרת שם שמים, אינו שייך בהרהור הלב, אלא בבטוי שפתיים דוקא, מה שאין כן דין ברכה, שלדעת הרמב"ם די בהרהור בלבו. ואף שלהלכה אנו פוסקים שגם בברכות צריך לבטא בפיו את הברכה, מכל מקום בנדון שלנו, יש לסמוך על שיטת הרמב"ם להרהר את הברכה בלבו.

ולסיכום: המסופק אם בירך על האוכל שהוא אוכל כעת, וכגון שהוא אוכל תפוח, והוא מסופק אם בירך עליו בורא פרי העץ. לא יחזור לברך מספק. ואם רצונו להמשיך באכילתו, יברך שוב ברכת בורא פרי העץ "בהרהור הלב" בלבד, ולא יוציא את הברכה בפיו ממש.

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

העובר דירה, יכול להוציא את המזוזה?
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

שאלות ותשובות על ההלכה

אפשר לקבל את המקור ברמב"ם?  כ"ט סיון תשע"ה / 16 ביוני 2015

הרמב"ם בפ"א מהלכות ברכות הלכה ז.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דין ישיבה בסוכה

מצות הישיבה בסוכה נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא כג.) "בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת, למען ידעו דורותיכם כי בסכת הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", ובגמרא במסכת סוכה (יא:) פירשו רבותינו, שאותם הסוכות שישבו בתוכם בני ישראל, אלו ענני הכבוד, שהקיפם הקדוש ברוך הוא כדי ש......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

ברכת לישב בסוכה

עיקרי הדברים פורסמו בשנה שעברה, ועתה הם מתפרסמים בתוספת נופך, לאחר שנשאלנו שאלות רבות לגביהם שאלה: מתי יש לברך את ברכת לישב בסוכה? תשובה: ברכת לישב בסוכה, היא הברכה שאנו מברכים לפני שאוכלים סעודה בסוכה. ועלינו לדון, האם יש לברכה, בעמידה, לפני שיושבים לסעוד, או שיש לברכה לאחר ברכת המוציא,......

לקריאת ההלכה

מוצאי יום הכפורים

להוסיף מחול על הקודש צריך להוסיף מחול על הקודש במוצאי יום הכפורים, כלומר, אין להוציא את היום הקדוש מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין עוד כמה דקות. ולכן אסור לאכול או לעשות מלאכה במוצאי יום הכפורים מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין מעט. וראוי לכל אדם להחמיר על עצמו שלא לאכול ולא לעשות מלאכה במוצאי י......

לקריאת ההלכה

ערב יום הכפורים - דברי מרן בשנת התשס"ח "אני סולח לכולם"

מצות אכילה בערב יום הכפורים כתוב בתורה (ויקרא כג.) "ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחודש בערב". כלומר, מליל עשירי בתשרי, חלה החובה להתענות תענית יום הכפורים. והקשו רבותינו (במסכת ברכות דף ח.) על לשון הפסוק "בתשעה לחודש בערב", שלכאורה היה נכון יותר לכתוב "בעשירי לחודש", וממיל......

לקריאת ההלכה