הלכה ליום שני י"ד תמוז תש"פ 6 ביולי 2020

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר.
ועתה נבאר מהו דין "נותן טעם לפגם".

מה שאמרנו שהתבשיל החלבי שנתבשל בקדירה בשרית נאסר באכילה, זהו דווקא אם בישל בקדירה חלב בתוך מעת לעת (דהיינו תוך עשרים וארבע שעות) מזמן שבישל בה בשר, שאז נחשבת הקדירה "בת יומא", כלומר, בת יום אחד מזמן שבישלו בה בשר, אבל אם כבר חלפו להם יותר מעשרים וארבע שעות מזמן בישול הבשר, ואחר כך טעו ובישלו באותה קדרה חלב, החלב אינו נאסר באכילה, משום שלאחר שיעור "מעת לעת", כבר התקלקל טעם הבשר הבלוע בקדרה, ועל כן אינו נותן טעם טוב, אלא "נותן טעם לפגם" בתבשיל, ולכן אינו אוסר את החלב. ומכל מקום לכתחילה אסור לבשל בכלי שבלע בשר, מאכלי חלב, אפילו אם כבר חלף זמן ארוך מזמן שבשלו בו בשר, מגזירת חכמים, כדי שלא יטעו, ויבשלו גם בתוך שיעור מעת לעת מאכלי חלב ומאכלי בשר באותו כלי, ולכן אותה הקדרה שבשלו בה בשר, ואחרי שיעור מעת לעת בישלו בה חלב, אף על פי שהחלב שנתבשל בה מותר באכילה, מכל מקום הקדרה עצמה נאסרה, בין למאכלי חלב ובין למאכלי בשר, שהרי בלוע בה גם בשר וגם חלב.

וכן הדין אם מבשלים בסיר מאכל בשרי, ומערבבים את אותו התבשיל בכף שבלוע בה חלב, הרי הכף פולטת מטעם החלב שבלוע בה, לתוך הבשר, ולכן, אם אותה כף אינה בת יומא, דהיינו שתוך שיעור עשרים וארבע שעות היא לא בלעה טעם חלב, הרי המאכל מותר, והכף נאסרה, בין למאכלי חלב ובין למאכלי בשר. ואם הכף היא בת יומא, דהיינו שבעשרים וארבע שעות האחרונות היא בלעה טעם חלב, אז הכף אוסרת את כל התבשיל.

אולם אם יש באותו תבשיל שישים כנגד מה שנתחב מהכף בתוך התבשיל, דהיינו כגון אם תחב כף חלבית שמשקלה עשרה גרם בתוך תבשיל שמשקלו שש מאות גרם, הרי הסיר והתבשיל מותרים, כי יש בתבשיל די כדי לבטל את טעם החלב שנפלט לתוכו מהכף, (משום שתמיד מחשבים כנגד משקל הכף, ולא כנגד משקל המאכל שנפלט ממנה שאין אנו יודעים כמה הוא), ורק הכף עצמה אסורה בשימוש, הואיל ובלוע בה טעם בשר וחלב. אבל אם אין בתבשיל משקל יותר משש מאות גרם, שהוא פי שישים ממשקל הכף, הרי שלא נתבטל טעם החלב שנפלט מהכף בתוך התבשיל, והתבשיל והסיר אסורים, וגם הכף נאסרת לגמרי משום שנתערב בה טעם בשר וחלב.

ומכל האמור מבואר שחובה בכל בית ליחד מערכות כלים שונות למאכלי בשר ולמאכלי חלב.

ובהלכה הבאה יבואר הדין בכלי זכוכית.

שאלות ותשובות על ההלכה

בס"ד
שלום לרב
מה הדין של מאכל פרווה שהתבשל בסיר בשרי ,בתוך 24 שעות לבישול בשר, האם המאכל בשרי א' טבת תשפ"א / 16 בדצמבר 2020

למנהג הספרדים, המאכל פרווה. ולמנהג האשכנזים הוא בשרי. 

סיר בשרי שבטעות הילדה הרתיחה בו שמנת לבישול... ממש בהתחלת הרתיחה ראיתי וישר שטפתי את הסיר.
לאחר מכן הרתחתי בו מים להרבה זמן...
לפי דעת מרן מה הדין של הסיר לספרדים?
האם עלי לזרוק את הסיר? י"א חשון תשפ"א / 29 באוקטובר 2020

 

אם לא השתמשו בסיר בעשרים וארבע שעות האחרונות למאכלי בשר, אזי השמנת מותרת באכילה.

לגבי הסיר עצמו, יש להכשיר אותו. לכן יש לקחת סיר גדול יותר, ולהרתיח בתוכו מים, וכשהם מבעבעים על האש להכניס לתוכו את הסיר הקטן. וזהו ההכשר שלו. ונכון לעשות כן אחרי עשרים וארבע שעות מזמן שבישלו את השמנת. ואם אין לכם סיר גדול, יש להצניע את הסיר, ולכתוב עליו שהוא צריך הגעלה, ובערב פסח לקחת אותו למרכזים שבהם מגעילים כלים (בשכונות חרדיות בערב פסח יש אנשים שמגעילים כלים בסמוך לבתי כנסיות), ושם יכשירו את הכלי כדת. תבורכו מפי עליון,

צלחת חרסינה בשרית שנפל לתוכה אשל אך מכשרים את הצלחת.
תודה ומועדים לשמחה כ' תשרי תשפ"א / 8 באוקטובר 2020

לצלחת חרסינה אין דרך להכשיר אותה.

אבל אם האשל היה צונן, היא אינה צריכה הכשר,רק שטיפה בלבד. 

האם אפשר לבשל משהו פרווה בסיר בשרי ( עברו 24 שעות) ולערבב אותו בעוגה חלבית? כ"ו אלול תש"פ / 15 בספטמבר 2020

מותר לעשות כן אפילו לכתחילה, אך יש להקפיד שיהיה הסיר נקי. שנה טובה ומבורכת,

מחבת בשרי שהוסיפו לו בבישול דבר שהוא ספק חלבי( לא ידוע אם הוסיפו חמאה או מרגרינה). האם מותר להשתמש במחבת,לפי הספרדים? י' אב תש"פ / 31 ביולי 2020

יש בזה ספק איסור תורה. לכן אין להשתמש במחבת. ולאחר שיעברו מעת לעת, יש בזה מחלוקת מהרשד"ם ומהריב"ל, ודעת רוב הפוסקים כמהרשד"ם שיש להקל. 

האם מחבת פרווה שבישלתי בו עוף בטעות ,מותר לטגן בו מאכלים פרווה כדי לאכלם בארוחה חלבית? כ"א חשון תש"פ / 19 בנובמבר 2019

למנהג הספרדים, מותר. ולמנהג האשכנזים, יש להקל רק אחרי שעברו עשרים וארבע שעות מאז שבישלו שם עוף.

מה דין סיר חלבי שעברו יותר מ24 שעות מאז שבושל בו מאכל חלבי, ובטעות הורתח בו ציר בשרי שהוספתי אח"כ לקדירת בשר? י"ט סיון תשע"ט / 22 ביוני 2019

הסיר החלבי צריך הגעלה.

התבשיל והסיר הבשרי מותרים.

סיר בשרי שבושל בו בשר עם בצל וחריף לאחר מעת לעת בושל בסיר מקרוני האם מותר לאכול את המקרוני שהוא כמובן פרווה עם חלב בצלחת? ד' אלול תשע"ח / 15 באוגוסט 2018

לאחר מעת מעת מותר לכל הדעות. ולמנהג הספרדים מותר אפילו אם נתבשלו האטריות תוך מעת לעת.

כלי חלבי שלא התבשל בו חלב במשך 24 שעות. בטעות בושלו בו שניצלים. מה דינו של הסיר? י"ד טבת תשע"ח / 1 בינואר 2018

הסיר צריך הכשר, כי הוא בלע מטעם בשר ומטעם חלב

האם אפשר לבשל בשר בסיר חדש, אחרי שהרתחתי בו חלב? כ"ה כסלו תשע"ח / 13 בדצמבר 2017

בודאי שאסור, כי הסיר נעשה חלבי.

הכנתי חביתה עם גבינה בתוך מחבת בשרית, מה אני צריך לעשות עם המחבת? י' כסלו תשע"ח / 28 בנובמבר 2017

מנהג הספרדים להקל ולהכשירו על ידי הגעלה ברותחים. אבל האשכנזים מחמירים וסוברים שיש ללבנו באש ממש.

הכנתי חביתה עם גבינה בתוך מחבת בשרית מה אני צריך לעשות עם המחבת? ה' כסלו תשע"ח / 23 בנובמבר 2017

מנהג הספרדים להקל ולהכשירו על ידי הגעלה ברותחים. אבל האשכנזים מחמירים וסוברים שיש ללבנו באש ממש.

 

 

מדוע הרב מציין לעניין ביטול בשישים שמתייחסים למשקל הכפית לעומת משקל התבשיל, ולא לנפח?
והרי הכפית עשויה מתכת ולכן לכפית קטנה משקל גדול יותר מאשר לתבשיל שנפחו פי שישים, ואילו המאכל החלבי שבלעה לא יכול להיות משקלו יותר ממשקל המאכל החלבי בנפח הזהה לנפח הכפית. ז' תמוז תשע"ו / 13 ביולי 2016

הכוונה למשקל סגולי, כלומר, לפי צפיפות החומר, וכמובן שאין ללכת לפי משקל המתכת, אלא לפי משקל התבשיל.

מה לגבי כלים שהם לא בשריים ולא חלביים.
למשל קומקום קטן ששמים בו תמצית בתפזורת להכנת תה.
במה לרחוץ את הקומקום – אפשר לרחוץ בספוגית חלבית או בשרית? כ"ד סיון תש"ע / 6 ביוני 2010

שלום רב!

אפשר לשתוף בכל ספוג שרוצים, רק להקפיד לשטוף את הכלי היטב.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

שאלה: עד מתי מותר להתפלל תפלת שחרית? מהו "סוף זמן תפלה - מגן אברהם" ו"סוף זמן תפלה -הגר"א" שמודפס בלוחות השנה?

תשובה: במשנה במסכת ברכות, ובגמרא (דף כז.) אמרו, שזמן תפלת שחרית הוא עד סוף ארבע שעות מהיום. כלומר, מתחילת היום, יש למנות ארבע שעות, שהן שליש היום (כי בכל יום שתים עשרה שעות, וארבע שעות הן שליש היום), ועד סוף ארבע שעות יש להתפלל תפלת שחרית. מאמתי מונים ארבע שעות? בהלכה הקודמת הזכרנו כי סוף זמן קר......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה


הכנת צנימים על גבי פלאטה בשבת

שאלה: האם מותר להניח בשבת פת, פיתה או פרוסת לחם, על גבי "פלאטה" רותחת, בכדי שיהפכו לצנימים קשים ופריכים? תשובה: בנדון השאלה, אם מותר להכין בשבת צנימים מפת שנאפתה כבר לפני שבת, יש לדון מצד שני איסורים. האחד, מצד איסור אפייה בשבת, שכן המבשל תבשיל בשבת, או האופה פת בשבת, הרי זה מחלל את ......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה