הלכה ליום שני י"ד תמוז תש"פ 6 ביולי 2020

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר.
ועתה נבאר מהו דין "נותן טעם לפגם".

מה שאמרנו שהתבשיל החלבי שנתבשל בקדירה בשרית נאסר באכילה, זהו דווקא אם בישל בקדירה חלב בתוך מעת לעת (דהיינו תוך עשרים וארבע שעות) מזמן שבישל בה בשר, שאז נחשבת הקדירה "בת יומא", כלומר, בת יום אחד מזמן שבישלו בה בשר, אבל אם כבר חלפו להם יותר מעשרים וארבע שעות מזמן בישול הבשר, ואחר כך טעו ובישלו באותה קדרה חלב, החלב אינו נאסר באכילה, משום שלאחר שיעור "מעת לעת", כבר התקלקל טעם הבשר הבלוע בקדרה, ועל כן אינו נותן טעם טוב, אלא "נותן טעם לפגם" בתבשיל, ולכן אינו אוסר את החלב. ומכל מקום לכתחילה אסור לבשל בכלי שבלע בשר, מאכלי חלב, אפילו אם כבר חלף זמן ארוך מזמן שבשלו בו בשר, מגזירת חכמים, כדי שלא יטעו, ויבשלו גם בתוך שיעור מעת לעת מאכלי חלב ומאכלי בשר באותו כלי, ולכן אותה הקדרה שבשלו בה בשר, ואחרי שיעור מעת לעת בישלו בה חלב, אף על פי שהחלב שנתבשל בה מותר באכילה, מכל מקום הקדרה עצמה נאסרה, בין למאכלי חלב ובין למאכלי בשר, שהרי בלוע בה גם בשר וגם חלב.

וכן הדין אם מבשלים בסיר מאכל בשרי, ומערבבים את אותו התבשיל בכף שבלוע בה חלב, הרי הכף פולטת מטעם החלב שבלוע בה, לתוך הבשר, ולכן, אם אותה כף אינה בת יומא, דהיינו שתוך שיעור עשרים וארבע שעות היא לא בלעה טעם חלב, הרי המאכל מותר, והכף נאסרה, בין למאכלי חלב ובין למאכלי בשר. ואם הכף היא בת יומא, דהיינו שבעשרים וארבע שעות האחרונות היא בלעה טעם חלב, אז הכף אוסרת את כל התבשיל.

אולם אם יש באותו תבשיל שישים כנגד מה שנתחב מהכף בתוך התבשיל, דהיינו כגון אם תחב כף חלבית שמשקלה עשרה גרם בתוך תבשיל שמשקלו שש מאות גרם, הרי הסיר והתבשיל מותרים, כי יש בתבשיל די כדי לבטל את טעם החלב שנפלט לתוכו מהכף, (משום שתמיד מחשבים כנגד משקל הכף, ולא כנגד משקל המאכל שנפלט ממנה שאין אנו יודעים כמה הוא), ורק הכף עצמה אסורה בשימוש, הואיל ובלוע בה טעם בשר וחלב. אבל אם אין בתבשיל משקל יותר משש מאות גרם, שהוא פי שישים ממשקל הכף, הרי שלא נתבטל טעם החלב שנפלט מהכף בתוך התבשיל, והתבשיל והסיר אסורים, וגם הכף נאסרת לגמרי משום שנתערב בה טעם בשר וחלב.

ומכל האמור מבואר שחובה בכל בית ליחד מערכות כלים שונות למאכלי בשר ולמאכלי חלב.

ובהלכה הבאה יבואר הדין בכלי זכוכית.

שאלות ותשובות על ההלכה

בס"ד
שלום לרב
מה הדין של מאכל פרווה שהתבשל בסיר בשרי ,בתוך 24 שעות לבישול בשר, האם המאכל בשרי א' טבת תשפ"א / 16 בדצמבר 2020

למנהג הספרדים, המאכל פרווה. ולמנהג האשכנזים הוא בשרי. 

סיר בשרי שבטעות הילדה הרתיחה בו שמנת לבישול... ממש בהתחלת הרתיחה ראיתי וישר שטפתי את הסיר.
לאחר מכן הרתחתי בו מים להרבה זמן...
לפי דעת מרן מה הדין של הסיר לספרדים?
האם עלי לזרוק את הסיר? י"א חשון תשפ"א / 29 באוקטובר 2020

 

אם לא השתמשו בסיר בעשרים וארבע שעות האחרונות למאכלי בשר, אזי השמנת מותרת באכילה.

לגבי הסיר עצמו, יש להכשיר אותו. לכן יש לקחת סיר גדול יותר, ולהרתיח בתוכו מים, וכשהם מבעבעים על האש להכניס לתוכו את הסיר הקטן. וזהו ההכשר שלו. ונכון לעשות כן אחרי עשרים וארבע שעות מזמן שבישלו את השמנת. ואם אין לכם סיר גדול, יש להצניע את הסיר, ולכתוב עליו שהוא צריך הגעלה, ובערב פסח לקחת אותו למרכזים שבהם מגעילים כלים (בשכונות חרדיות בערב פסח יש אנשים שמגעילים כלים בסמוך לבתי כנסיות), ושם יכשירו את הכלי כדת. תבורכו מפי עליון,

צלחת חרסינה בשרית שנפל לתוכה אשל אך מכשרים את הצלחת.
תודה ומועדים לשמחה כ' תשרי תשפ"א / 8 באוקטובר 2020

לצלחת חרסינה אין דרך להכשיר אותה.

אבל אם האשל היה צונן, היא אינה צריכה הכשר,רק שטיפה בלבד. 

האם אפשר לבשל משהו פרווה בסיר בשרי ( עברו 24 שעות) ולערבב אותו בעוגה חלבית? כ"ו אלול תש"פ / 15 בספטמבר 2020

מותר לעשות כן אפילו לכתחילה, אך יש להקפיד שיהיה הסיר נקי. שנה טובה ומבורכת,

מחבת בשרי שהוסיפו לו בבישול דבר שהוא ספק חלבי( לא ידוע אם הוסיפו חמאה או מרגרינה). האם מותר להשתמש במחבת,לפי הספרדים? י' אב תש"פ / 31 ביולי 2020

יש בזה ספק איסור תורה. לכן אין להשתמש במחבת. ולאחר שיעברו מעת לעת, יש בזה מחלוקת מהרשד"ם ומהריב"ל, ודעת רוב הפוסקים כמהרשד"ם שיש להקל. 

האם מחבת פרווה שבישלתי בו עוף בטעות ,מותר לטגן בו מאכלים פרווה כדי לאכלם בארוחה חלבית? כ"א חשון תש"פ / 19 בנובמבר 2019

למנהג הספרדים, מותר. ולמנהג האשכנזים, יש להקל רק אחרי שעברו עשרים וארבע שעות מאז שבישלו שם עוף.

מה דין סיר חלבי שעברו יותר מ24 שעות מאז שבושל בו מאכל חלבי, ובטעות הורתח בו ציר בשרי שהוספתי אח"כ לקדירת בשר? י"ט סיון תשע"ט / 22 ביוני 2019

הסיר החלבי צריך הגעלה.

התבשיל והסיר הבשרי מותרים.

סיר בשרי שבושל בו בשר עם בצל וחריף לאחר מעת לעת בושל בסיר מקרוני האם מותר לאכול את המקרוני שהוא כמובן פרווה עם חלב בצלחת? ד' אלול תשע"ח / 15 באוגוסט 2018

לאחר מעת מעת מותר לכל הדעות. ולמנהג הספרדים מותר אפילו אם נתבשלו האטריות תוך מעת לעת.

כלי חלבי שלא התבשל בו חלב במשך 24 שעות. בטעות בושלו בו שניצלים. מה דינו של הסיר? י"ד טבת תשע"ח / 1 בינואר 2018

הסיר צריך הכשר, כי הוא בלע מטעם בשר ומטעם חלב

האם אפשר לבשל בשר בסיר חדש, אחרי שהרתחתי בו חלב? כ"ה כסלו תשע"ח / 13 בדצמבר 2017

בודאי שאסור, כי הסיר נעשה חלבי.

הכנתי חביתה עם גבינה בתוך מחבת בשרית, מה אני צריך לעשות עם המחבת? י' כסלו תשע"ח / 28 בנובמבר 2017

מנהג הספרדים להקל ולהכשירו על ידי הגעלה ברותחים. אבל האשכנזים מחמירים וסוברים שיש ללבנו באש ממש.

הכנתי חביתה עם גבינה בתוך מחבת בשרית מה אני צריך לעשות עם המחבת? ה' כסלו תשע"ח / 23 בנובמבר 2017

מנהג הספרדים להקל ולהכשירו על ידי הגעלה ברותחים. אבל האשכנזים מחמירים וסוברים שיש ללבנו באש ממש.

 

 

מדוע הרב מציין לעניין ביטול בשישים שמתייחסים למשקל הכפית לעומת משקל התבשיל, ולא לנפח?
והרי הכפית עשויה מתכת ולכן לכפית קטנה משקל גדול יותר מאשר לתבשיל שנפחו פי שישים, ואילו המאכל החלבי שבלעה לא יכול להיות משקלו יותר ממשקל המאכל החלבי בנפח הזהה לנפח הכפית. ז' תמוז תשע"ו / 13 ביולי 2016

הכוונה למשקל סגולי, כלומר, לפי צפיפות החומר, וכמובן שאין ללכת לפי משקל המתכת, אלא לפי משקל התבשיל.

מה לגבי כלים שהם לא בשריים ולא חלביים.
למשל קומקום קטן ששמים בו תמצית בתפזורת להכנת תה.
במה לרחוץ את הקומקום – אפשר לרחוץ בספוגית חלבית או בשרית? כ"ד סיון תש"ע / 6 ביוני 2010

שלום רב!

אפשר לשתוף בכל ספוג שרוצים, רק להקפיד לשטוף את הכלי היטב.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

שמונה מעלות בצדקה

כתב הרמב"ם (פ"י מהל' מתנות עניים), שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו. כלומר, שמונה סוגים יש במצוות צדקה, וכל אחד מהם מעלתו גדולה משל חבירו. המעלה הגדולה מכולם, זה המחזיק ביד ישראל שאין לו מעות די מחסורו, ונותן לו מעות במתנה או בהלואה, או שדואג לו שתהיה לו פרנסה על ידי שמכניסו באיזה ......

לקריאת ההלכה


מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

שאלה: אלו הנוהגים להפריש בכל חודש מעשר כספים, האם יכולים לנכות מסכום המעשר דמי פרנסת בניהם ובנותיהם אשר עמם בבית?

תשובה: ביארנו, שחייב כל אדם לתת איזה סכום לצדקה בכל שנה, ומדה בינונית לתת בכל חודש עשירית מכל הריוח של אותו החודש. וכעת לענין השאלה, אודות אלו הנוהגים לתת בכל חודש מעשר כספים מכל הרוחים שלהם, האם הם רשאים לנכות מהמעשר את הוצאות כלכלת בניהם ובנותיהם הגדולים אשר בבית. והנה שורש השאלה, הוא לפי מה ש......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה