הלכה ליום שני י"ד תמוז תש"פ 6 ביולי 2020

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר.
ועתה נבאר מהו דין "נותן טעם לפגם".

מה שאמרנו שהתבשיל החלבי שנתבשל בקדירה בשרית נאסר באכילה, זהו דווקא אם בישל בקדירה חלב בתוך מעת לעת (דהיינו תוך עשרים וארבע שעות) מזמן שבישל בה בשר, שאז נחשבת הקדירה "בת יומא", כלומר, בת יום אחד מזמן שבישלו בה בשר, אבל אם כבר חלפו להם יותר מעשרים וארבע שעות מזמן בישול הבשר, ואחר כך טעו ובישלו באותה קדרה חלב, החלב אינו נאסר באכילה, משום שלאחר שיעור "מעת לעת", כבר התקלקל טעם הבשר הבלוע בקדרה, ועל כן אינו נותן טעם טוב, אלא "נותן טעם לפגם" בתבשיל, ולכן אינו אוסר את החלב. ומכל מקום לכתחילה אסור לבשל בכלי שבלע בשר, מאכלי חלב, אפילו אם כבר חלף זמן ארוך מזמן שבשלו בו בשר, מגזירת חכמים, כדי שלא יטעו, ויבשלו גם בתוך שיעור מעת לעת מאכלי חלב ומאכלי בשר באותו כלי, ולכן אותה הקדרה שבשלו בה בשר, ואחרי שיעור מעת לעת בישלו בה חלב, אף על פי שהחלב שנתבשל בה מותר באכילה, מכל מקום הקדרה עצמה נאסרה, בין למאכלי חלב ובין למאכלי בשר, שהרי בלוע בה גם בשר וגם חלב.

וכן הדין אם מבשלים בסיר מאכל בשרי, ומערבבים את אותו התבשיל בכף שבלוע בה חלב, הרי הכף פולטת מטעם החלב שבלוע בה, לתוך הבשר, ולכן, אם אותה כף אינה בת יומא, דהיינו שתוך שיעור עשרים וארבע שעות היא לא בלעה טעם חלב, הרי המאכל מותר, והכף נאסרה, בין למאכלי חלב ובין למאכלי בשר. ואם הכף היא בת יומא, דהיינו שבעשרים וארבע שעות האחרונות היא בלעה טעם חלב, אז הכף אוסרת את כל התבשיל.

אולם אם יש באותו תבשיל שישים כנגד מה שנתחב מהכף בתוך התבשיל, דהיינו כגון אם תחב כף חלבית שמשקלה עשרה גרם בתוך תבשיל שמשקלו שש מאות גרם, הרי הסיר והתבשיל מותרים, כי יש בתבשיל די כדי לבטל את טעם החלב שנפלט לתוכו מהכף, (משום שתמיד מחשבים כנגד משקל הכף, ולא כנגד משקל המאכל שנפלט ממנה שאין אנו יודעים כמה הוא), ורק הכף עצמה אסורה בשימוש, הואיל ובלוע בה טעם בשר וחלב. אבל אם אין בתבשיל משקל יותר משש מאות גרם, שהוא פי שישים ממשקל הכף, הרי שלא נתבטל טעם החלב שנפלט מהכף בתוך התבשיל, והתבשיל והסיר אסורים, וגם הכף נאסרת לגמרי משום שנתערב בה טעם בשר וחלב.

ומכל האמור מבואר שחובה בכל בית ליחד מערכות כלים שונות למאכלי בשר ולמאכלי חלב.

ובהלכה הבאה יבואר הדין בכלי זכוכית.

שאלות ותשובות על ההלכה

מחבת בשרי שהוסיפו לו בבישול דבר שהוא ספק חלבי( לא ידוע אם הוסיפו חמאה או מרגרינה). האם מותר להשתמש במחבת,לפי הספרדים? י' אב תש"פ / 31 ביולי 2020

יש בזה ספק איסור תורה. לכן אין להשתמש במחבת. ולאחר שיעברו מעת לעת, יש בזה מחלוקת מהרשד"ם ומהריב"ל, ודעת רוב הפוסקים כמהרשד"ם שיש להקל. 

האם מחבת פרווה שבישלתי בו עוף בטעות ,מותר לטגן בו מאכלים פרווה כדי לאכלם בארוחה חלבית? כ"א חשון תש"פ / 19 בנובמבר 2019

למנהג הספרדים, מותר. ולמנהג האשכנזים, יש להקל רק אחרי שעברו עשרים וארבע שעות מאז שבישלו שם עוף.

מה דין סיר חלבי שעברו יותר מ24 שעות מאז שבושל בו מאכל חלבי, ובטעות הורתח בו ציר בשרי שהוספתי אח"כ לקדירת בשר? י"ט סיון תשע"ט / 22 ביוני 2019

הסיר החלבי צריך הגעלה.

התבשיל והסיר הבשרי מותרים.

סיר בשרי שבושל בו בשר עם בצל וחריף לאחר מעת לעת בושל בסיר מקרוני האם מותר לאכול את המקרוני שהוא כמובן פרווה עם חלב בצלחת? ד' אלול תשע"ח / 15 באוגוסט 2018

לאחר מעת מעת מותר לכל הדעות. ולמנהג הספרדים מותר אפילו אם נתבשלו האטריות תוך מעת לעת.

כלי חלבי שלא התבשל בו חלב במשך 24 שעות. בטעות בושלו בו שניצלים. מה דינו של הסיר? י"ד טבת תשע"ח / 1 בינואר 2018

הסיר צריך הכשר, כי הוא בלע מטעם בשר ומטעם חלב

האם אפשר לבשל בשר בסיר חדש, אחרי שהרתחתי בו חלב? כ"ה כסלו תשע"ח / 13 בדצמבר 2017

בודאי שאסור, כי הסיר נעשה חלבי.

הכנתי חביתה עם גבינה בתוך מחבת בשרית, מה אני צריך לעשות עם המחבת? י' כסלו תשע"ח / 28 בנובמבר 2017

מנהג הספרדים להקל ולהכשירו על ידי הגעלה ברותחים. אבל האשכנזים מחמירים וסוברים שיש ללבנו באש ממש.

הכנתי חביתה עם גבינה בתוך מחבת בשרית מה אני צריך לעשות עם המחבת? ה' כסלו תשע"ח / 23 בנובמבר 2017

מנהג הספרדים להקל ולהכשירו על ידי הגעלה ברותחים. אבל האשכנזים מחמירים וסוברים שיש ללבנו באש ממש.

 

 

מדוע הרב מציין לעניין ביטול בשישים שמתייחסים למשקל הכפית לעומת משקל התבשיל, ולא לנפח?
והרי הכפית עשויה מתכת ולכן לכפית קטנה משקל גדול יותר מאשר לתבשיל שנפחו פי שישים, ואילו המאכל החלבי שבלעה לא יכול להיות משקלו יותר ממשקל המאכל החלבי בנפח הזהה לנפח הכפית. ז' תמוז תשע"ו / 13 ביולי 2016

הכוונה למשקל סגולי, כלומר, לפי צפיפות החומר, וכמובן שאין ללכת לפי משקל המתכת, אלא לפי משקל התבשיל.

מה לגבי כלים שהם לא בשריים ולא חלביים.
למשל קומקום קטן ששמים בו תמצית בתפזורת להכנת תה.
במה לרחוץ את הקומקום – אפשר לרחוץ בספוגית חלבית או בשרית? כ"ד סיון תש"ע / 6 ביוני 2010

שלום רב!

אפשר לשתוף בכל ספוג שרוצים, רק להקפיד לשטוף את הכלי היטב.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה