הלכה ליום ראשון י"ג תמוז תש"פ 5 ביולי 2020

דין איסור בשר בחלב

נאמר בתורתנו הקדושה שלש פעמים: "לא תבשל גדי בחלב אמו" (בספר שמות כג, ובפרק לד. ובספר דברים יד.) ודרשו בגמרא (חולין קיד.) שפעם אחת שנזכר איסור זה בתורה, באה ללמד על איסור אכילת בשר בחלב. ופעם אחת באה ללמד על איסור בישול בשר בחלב, ופעם אחת באה לאיסור הנאה. ולכן אף שלא מצינו בתורה איסור לבשל שאר דברים האסורים, כגון דם או בשר של בהמה טמאה, בדין בשר בחלב האיסור הוא גם בבישול, ואף אם אינו לצורך אכילה.

וכתב רבינו בחיי, שהבשר והחלב כשהם מבושלים ביחד, הדבר גורם לטמטום הלב, ולכן צוונו השם יתברך שלא נאכל בשר בחלב כדי שלא יטמטמו ישראל את ליבם במאכלות אסורות, אלא שיהיה חומר שלהם זך וצלול להתבונן בדרכי התורה, ויהיה ליבם מוכן בהשגת ידיעת השם יתברך. וסיים שכל הטעמים שנאמר באיסור בשר בחלב אינם מספיקים, ואינם עיקר כלל בטעם המצוות, שהרי מצוה זו בכלל החוקים היא, כמו מצות פרה אדומה ושעיר המשתלח, ואמרו רבותינו, לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא מגלה להם לישראל מפני מה ציותה תורה בשר וחלב, פרה אדומה, ושעיר המשתלח.

כיור מטבח, שנסתם משיירי מאכל, וייתכן שיש בנקב הכיור שיירי שומן ושיירי גבינה, ורוצה לשפוך מים רותחים מכלי ראשון (כלי ראשון היינו הכלי שבו רתחו המים, כגון קומקום חשמלי), על פתח הכיור כדי להמיס את השומן ולגרום למים שיזרמו כתקנם, יש אומרים שאסור לעשות כן, מחשש איסור בישול בשר בחלב, שהרי על ידי המים הרותחים מתבשלים שיירי המאכל שבכיור. ומורינו הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א, כתב באריכות שיש להקל בזה מעיקר הדין מכמה וכמה טעמים. ומכל מקום, כיום שמצויים בכל בית חומרי ניקוי חריפים, והחומרים יכולים לגרום פגם גדול באוכל, עד שאינו ראוי בשום אופן למאכל, לכתחילה טוב לשפוך מחומרים אלו לנקב הכיור כדי לפגום המאכלים, ולא לערות עליהם באופן ישיר מים רותחים. שהרי הדבר ידוע, שכל איסורי התורה במאכלות האסורות שייכים דוקא כאשר דבר האיסור הוא טוב למאכל ואינו פגום, אבל כאשר נפגם כבר המאכל מחמת חומרי ניקוי וכדומה, לא שייך עליו עוד דין בשר או חלב, וממילא אין לחוש בזה לאיסור כלל.

שאלות ותשובות על ההלכה

מדברי הרב משמע שרבנו בחיי סובר שהמאכל מטמטם רק באופן שהבשר והחלב מבושלים יחד, אבל אם אוכלם יחד ללא תהליך של בישול, אינו מטמטם את לבו.
ולכאורה יש לומר שזה תלוי אם יש טמטום במאכל האסור מדרבנן. ואם לא התבשלו יחד אכן האיסור אינו אלא מדרבנן. ובעצם רוב הפוסקים ס"ל הכי, (חת"ס, משך חכמה, שלמת חיים, ועוד).
האם יש להוכיח מכאן דס"ל לרבנו בחיי שבאכילה האסורה מדרבנן, אין המאכל מטמטם ?
מה באמת להלכה, האם רק מאכל דאורייתא מטמטם או גם מאכל האסור מדרבנן, ונפק"מ לבשר בחלב שלא התבשלו ועוד נפק"מ ?
תודה רבה לגאון שליט"א ט"ז טבת תשפ"א / 31 בדצמבר 2020

 מדברי רבינו בחיי משמע שמאכל שאין איסורו אלא מדרבנן אינו מטמטם. אם כי עדיין יש קצת מקום לחלק, שבבשר וחלב שלא נתבשלו יחד, כל מאכל הוא היתר בעצמו, ואין כאן איסור חפצא כלל, אלא איסור גברא, שלא יאכל בשר עם חלב, אבל בעצם אין כאן מאכל איסור. ולכן אינו מטמטם. מה שאין כן במאכל שאיסור ממש מדרבנן, כמו עוף מבושל בחלב, בזה יש לומר שאין להוכיח מדברי רבינו בחיי שאינו מטמטם. תבורך מפי עליון,

1. מדוע אנו מחכים כשש שעות בין בשר לחלב, אך בין חלב לבשר לא מחכים? 2. האם אפשר להקל בזמן ההמתנה בין עוף לחלב, מאחר שאיסור עוף בחלב הוא מדרבנן? ט"ו תמוז תש"פ / 7 ביולי 2020

הבשר נשאר בין השינייים, וגם משאיר טעם בפה הרבה יותר ממוצרי החלב. ולכן לאחר אכילת בשר יש להמתין.

עקרונית אין חילוק בין בשר בקר לעוף. אלא שבמקום צורך לאחר אכילת עוף ניתן להמתין רק חמש וחצי שעות. וכמו שכתבנו בעבר בהלכה יומית.

אשמח לקבל הסבר ​על המשפט טמטום הלב. ה' תמוז תשע"ו / 11 ביולי 2016

טמטום הלב, פירושו של דבר שהלב נעשה סתום ואטום, ואינו מוכשר לקבל דברים שהם דורשים שכל זך, כמו עניני האמונה והדעת הנכונה על פי התורה הקדושה, שרק בלב ישר ישכון כבודה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

שמונה מעלות בצדקה

כתב הרמב"ם (פ"י מהל' מתנות עניים), שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו. כלומר, שמונה סוגים יש במצוות צדקה, וכל אחד מהם מעלתו גדולה משל חבירו. המעלה הגדולה מכולם, זה המחזיק ביד ישראל שאין לו מעות די מחסורו, ונותן לו מעות במתנה או בהלואה, או שדואג לו שתהיה לו פרנסה על ידי שמכניסו באיזה ......

לקריאת ההלכה


מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

שאלה: אלו הנוהגים להפריש בכל חודש מעשר כספים, האם יכולים לנכות מסכום המעשר דמי פרנסת בניהם ובנותיהם אשר עמם בבית?

תשובה: ביארנו, שחייב כל אדם לתת איזה סכום לצדקה בכל שנה, ומדה בינונית לתת בכל חודש עשירית מכל הריוח של אותו החודש. וכעת לענין השאלה, אודות אלו הנוהגים לתת בכל חודש מעשר כספים מכל הרוחים שלהם, האם הם רשאים לנכות מהמעשר את הוצאות כלכלת בניהם ובנותיהם הגדולים אשר בבית. והנה שורש השאלה, הוא לפי מה ש......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה