הלכה ליום שישי ח' אב תשע"ט 9 באוגוסט 2019

תיפח רוחם של מחשבי קיצים

בגמרא במסכת סנהדרין, אמר רבי שמואל בר נחמני, "תיפח רוחם של מחשבי קיצים". כלומר, אותם העושים חישובים שונים כדי לדעת מתי יבוא משיח צדקינו, תיפח רוחם.

הסיבה שאין לחשב את הקץ
וטעם הדבר שאסור לחשב את הקץ, כי כאשר מגיע אדם, ומחשב את הקץ (לפי הקץ שנכתב ברמז בספר דניאל), הרי שהוא גורם בכך ליאוש אצל המון העם, שחושבים, הנה לא יגיע משיח בשנים הקרובות.

וכבר ידוע כמה סבלו ישראל לפני למעלה משלוש מאות שנה, כאשר הופיע משיח השקר שבתי צבי, ועשה נסים ונפלאות, ורבים מאד האמינו בו כי הוא משיחם של ישראל. ומאחר והיו המון העם בטוחים כי הנה מתגלה עליהם משיח בן דוד, מיהרו להרבות בתשובה ובמעשים טובים, והיו מתענים לכפר על עוונותיהם, כי הנה מיד, מגיעים ימי שילום, בהם השם יתברך ישלם לצדיקים שכר טוב, ולרשעים כפרי מעלליהם. לכן כולם מיהרו להתחזק מאד בעבודת הבורא. ולאחר מכן, כאשר נתגלה קלונו של שבתי צבי, כי אינו משיח, ומחמת פחד המלכות המיר דתו לדת האיסלאם, נשברו לבותיהם, ומאד נעצבה רוחם, בראותם כי רחק מהם מנחם משיב נפשם.

ולאחר מכן בארצות אשכנז רבה ההפיכה, כי גם אחרי שבתי צבי קמו לו ממשיכים, תלמידים המחכימים את רבם במעשים אשר לא יעשון, ובעטיים נחשדו כמה גדולי עולם כאילו חס ושלום הם שייכים לכת שבתי צבי, והיו מבזים גדולי עולם בפרהסיא בשגגה, כי חשדו אותם במה שאין בהם. ולכן פחת מאד כבוד התורה באשכנז, עד שנמצא מקום לתנועת ההשכלה להשכין את דעותיה עם עניני אפיקרוסות וכפירה בקרב העם כולו. ומהם יצאו כמה חורבנות לישראל.

ומכאן נלמד כמה חמור ענין המשיחיות הלזו, וחישוב הקיצין, שתוצאות המעשים הללו אין להם חקר, ושומר נפשו ירחק מהם.

המלבי"ם חישב את הקץ
והנה הגאון מלבי"ם, חישב את הקץ בספרו, וכאשר נשאל על כך מדברי רבי שמואל בר נחמני, השיב, כי אין איסור בחישוב הקץ, אלא כאשר הקץ רחוק, כמו בזמן חז"ל, שמתוך כך שיחשבו את הקץ, היו האנשים מתייאשים מפני אורך הזמן, אבל עתה, שאנו בעזרת ה' קרובים לביאת משיח צדקינו, מותר לחשב את הקץ, ואין בכך איסור. והביא את כל זה מרן רבינו זצ"ל בדרשותיו.

אולם יש להתנהג עם הדברים בשום שכל, ולא בכל יום מחדש לצאת בגילויים חדשים על קרבת ביאת המשיח, שאדרבא, מתוך כך הציבור מאבד את האמון בדברים אלה, ויש בכך הפסד גדול. אבל יש לנו לצפות מאד לגאולה הקרובה, שתהיה במהרה בימינו, ותלויים הדברים במעשינו, שאם יתרבו הרבה הרבה בעלי תשובה בישראל, והכוונה היא, בין לבעלי תשובה ממש, מאותם שלא שמרו מצוות קודם לכן, ובין מאותם הנקראים דתיים או חרדים, שגם הם צריכים לעשות תשובה כל אחד באופן פרטי, אזי ימהר ה' יתברך לגאול אותנו. ותלויים הדברים גם במדת צערינו על חורבן בית המקדש, ועל גלותינו הרוחנית והגשמית, שבעוונות הרבים החושך יכסה ארץ בדורינו, ואין לך יום שאין קללתו מרובה משל חבירו, ונתמעטו השקדנים בתורה, ופוסקי ההלכות, ודאי עלינו להרבות בזעקה לאל עליון, שימהר לגאול אותנו, בחסד וברחמים, במהרה בימינו אמן.

המשיח בכותל המערבי
ומעשה היה לפני כשמונה עשרה שנה, שסיפר מרן זצ"ל בשני מקומות, שראה בחלומו את משיח בן דוד בכותל המערבי. ושאל את המשיח, מתי יבוא כבודו לגאול את ישראל? השיב לו המשיח, ברוך ה' יש הרבה בעלי תשובה, ואם יוסיפו עוד אנשים לשוב בתשובה לפני ה', עוד מעט, וכבר אוכל לבוא לגאול את ישראל. ולא רחוק הדבר.

לכן יש להשפיע גם על אחרים, לשוב בתשובה שלימה לפני ה', אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לאביו שבשמים.

שאלות ותשובות על ההלכה

ברצוני לשאולכם בנוגע להתנסחויות כגון "בעוונות הרבים החושך יכסה ארץ בדורינו, ואין לך יום שאין קללתו מרובה משל חבירו"
לכאורה טענות כאלה אינן מדרכי הספרדים אלא שייכות יותר לחוגים הקיצוניים ביותר, שכופרים בטובה שה' גומלנו בכל יום, ורואים רק את חצי הכוס הריקה.
בוודאי שיש על מה להתפלל, אבל האמנם "אין לנו יום שאין קללתו מרובה משל חבירו"?
לענ"ד המצב בימינו בהרבה יותר טוב ממה שהיה בדורות הקודמים. הן מבחינת ביטחון,
הן מבחינת מספר לומדי התורה, הן מבחינת תוחלת החיים, וכו'. א' אב תשע"ג / 8 ביולי 2013

הבטוי אין לך יום וכו', מקורו בגמרא במסכת סוטה (דף מט.): אמר רבא, מיום שחרב בית המקדש בכל יום ויום מרובה קללתו משל חבירו. וכן הובאו דברי הגמרא בהקשר לחיינו עתה במדינת היהודים, בשו"ת יביע אומר ח"ו (חלק אורח סימן מא). לכן אף שאנו רואים היטב את חצי הכוס המלאה, כמו שכתב ביביע אומר שם, וחלילה לנו להיות כפויי טובה, על הטובות שעשה ה' לנו, עם התקבצותינו בארצינו, וחיינו השקטים באופן יחסי לדורות הקודמים, עדיין רבות התלאות מבחינה גשמית, ובפרט מבחינה רוחנית, שהגם שיש בזמנינו הרבה מאד לומדי תורה, ברוך ה', עדיין ערך לימוד התורה וקיום המצוות נמוך לאין שיעור ממה שיה ברוב הדורות הקודמים, ואולי גם בכולן. ומצב הצניעות בכי רע, וכן שנאת חינם, והקנאה והתאוה והכבוד. ולפי התפחתות הענינים, וההתדרדרות המוסרית בכל העולם, לא נוכל לעמוד במצב זה, לולי ה' ישלח לנו את משיח צדקינו. ואי אפשר להאריך עוד.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

האב שמחל על כבודו ועל מוראו

הדברים שנדון בהם היום, הם יסודיים ביותר בהלכות כיבוד הורים. ביארנו בימים האחרונים, כמה עיקרי דינים השייכים לכיבוד אב ואם, ולמורא אב ואם. שיש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לכבד" את ההורים, כגון להאכילם ולהשקותם וכדומה. ויש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לירא" מן האב ומן האם, כגון, מ......

לקריאת ההלכה

מחללי שבת לגבי יין נסך

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין של איסור "סתם יינם" של הגויים, שגזרו רבותינו על יינם של הגויים, או יין שנגע בו גוי, שהוא אסור לישראל בשתיה. ויש מקרים שהוא אסור גם בהנאה ולא רק בשתיה. אדם שאינו שומר מצוות ולגבי אדם שאינו שומר תורה ומצוות, ובכלל זה גם אינו שומר שבת, מבואר בדברי רבותי......

לקריאת ההלכה


קריאה בשם אביו או אמו – הנהגות ממרן זצ"ל

שאלה: האם מותר לקרוא לאבא בשמו הפרטי, והאם מותר לקרוא לחבר ששמו כשם האב בשמו הפרטי? תשובה: אסור לבן לקרוא לאביו או לאמו בשמם, וכגון שקוראים לאביו שמואל, אסור לו לקרותו "שמואל" אלא קוראו "אבא". ודין זה נפסק בפירוש בגמרא. שאדם צריך להתיירא כשמזכיר שם אביו או שם אמו משום כבודם, ב......

לקריאת ההלכה

אם מותר לבן לחלוק על אביו ולקרוא בשם אביו

בהלכה הקודמת הזכרנו שאסור לבן או לבת לסתור את דברי הוריהם, שכן כך פירשו בגמרא במסכת קידושין (לא:) שבכלל מצות מורא אב ואם, שלא לסתור את דברי אביו ואמו, לומר על דבריהם שאינם נכונים. במה שאמרו שלא יסתור דברי אביו, נחלקו רבותינו הראשונים והאחרונים בכמה נקודות בנושא זה. ראשית, דנו הפוסקים האם ......

לקריאת ההלכה

דין כבוד ומורא אב ואם

מצות כיבוד הורים, נחלקת לשני חלקים. החלק הראשון, הם הדברים השייכים ל"כיבוד" הורים. והחלק השני, הם הדברים השייכים "למורא", כלומר, ליראה מההורים. וכפי שנאמר בתורה, "כבד את אביך ואת אמך", "איש אמו ואביו תראו". איזהו מורא מההורים? לא יעמוד במקום המיוחד לאביו לה......

לקריאת ההלכה

כיבוד אב ואם – יחס מרן זצ"ל לאמו

לפני כמה שנים, למדנו בהלכה יומית את עיקר דיני כיבוד אב ואם, וכעת נחזור על הדברים, ונברר עוד פרטי דינים אקטואליים הלכה למעשה בעזרת ה'. גודל החיוב בכבוד ההורים שנינו בברייתא במסכת קידושין (דף ל:) תנו רבנן, נאמר: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ",  ונאמר "כַּבֵּד אֶת ה&#......

לקריאת ההלכה