הלכה ליום שישי ח' אב תשע"ט 9 באוגוסט 2019

תיפח רוחם של מחשבי קיצים

בגמרא במסכת סנהדרין, אמר רבי שמואל בר נחמני, "תיפח רוחם של מחשבי קיצים". כלומר, אותם העושים חישובים שונים כדי לדעת מתי יבוא משיח צדקינו, תיפח רוחם.

הסיבה שאין לחשב את הקץ
וטעם הדבר שאסור לחשב את הקץ, כי כאשר מגיע אדם, ומחשב את הקץ (לפי הקץ שנכתב ברמז בספר דניאל), הרי שהוא גורם בכך ליאוש אצל המון העם, שחושבים, הנה לא יגיע משיח בשנים הקרובות.

וכבר ידוע כמה סבלו ישראל לפני למעלה משלוש מאות שנה, כאשר הופיע משיח השקר שבתי צבי, ועשה נסים ונפלאות, ורבים מאד האמינו בו כי הוא משיחם של ישראל. ומאחר והיו המון העם בטוחים כי הנה מתגלה עליהם משיח בן דוד, מיהרו להרבות בתשובה ובמעשים טובים, והיו מתענים לכפר על עוונותיהם, כי הנה מיד, מגיעים ימי שילום, בהם השם יתברך ישלם לצדיקים שכר טוב, ולרשעים כפרי מעלליהם. לכן כולם מיהרו להתחזק מאד בעבודת הבורא. ולאחר מכן, כאשר נתגלה קלונו של שבתי צבי, כי אינו משיח, ומחמת פחד המלכות המיר דתו לדת האיסלאם, נשברו לבותיהם, ומאד נעצבה רוחם, בראותם כי רחק מהם מנחם משיב נפשם.

ולאחר מכן בארצות אשכנז רבה ההפיכה, כי גם אחרי שבתי צבי קמו לו ממשיכים, תלמידים המחכימים את רבם במעשים אשר לא יעשון, ובעטיים נחשדו כמה גדולי עולם כאילו חס ושלום הם שייכים לכת שבתי צבי, והיו מבזים גדולי עולם בפרהסיא בשגגה, כי חשדו אותם במה שאין בהם. ולכן פחת מאד כבוד התורה באשכנז, עד שנמצא מקום לתנועת ההשכלה להשכין את דעותיה עם עניני אפיקרוסות וכפירה בקרב העם כולו. ומהם יצאו כמה חורבנות לישראל.

ומכאן נלמד כמה חמור ענין המשיחיות הלזו, וחישוב הקיצין, שתוצאות המעשים הללו אין להם חקר, ושומר נפשו ירחק מהם.

המלבי"ם חישב את הקץ
והנה הגאון מלבי"ם, חישב את הקץ בספרו, וכאשר נשאל על כך מדברי רבי שמואל בר נחמני, השיב, כי אין איסור בחישוב הקץ, אלא כאשר הקץ רחוק, כמו בזמן חז"ל, שמתוך כך שיחשבו את הקץ, היו האנשים מתייאשים מפני אורך הזמן, אבל עתה, שאנו בעזרת ה' קרובים לביאת משיח צדקינו, מותר לחשב את הקץ, ואין בכך איסור. והביא את כל זה מרן רבינו זצ"ל בדרשותיו.

אולם יש להתנהג עם הדברים בשום שכל, ולא בכל יום מחדש לצאת בגילויים חדשים על קרבת ביאת המשיח, שאדרבא, מתוך כך הציבור מאבד את האמון בדברים אלה, ויש בכך הפסד גדול. אבל יש לנו לצפות מאד לגאולה הקרובה, שתהיה במהרה בימינו, ותלויים הדברים במעשינו, שאם יתרבו הרבה הרבה בעלי תשובה בישראל, והכוונה היא, בין לבעלי תשובה ממש, מאותם שלא שמרו מצוות קודם לכן, ובין מאותם הנקראים דתיים או חרדים, שגם הם צריכים לעשות תשובה כל אחד באופן פרטי, אזי ימהר ה' יתברך לגאול אותנו. ותלויים הדברים גם במדת צערינו על חורבן בית המקדש, ועל גלותינו הרוחנית והגשמית, שבעוונות הרבים החושך יכסה ארץ בדורינו, ואין לך יום שאין קללתו מרובה משל חבירו, ונתמעטו השקדנים בתורה, ופוסקי ההלכות, ודאי עלינו להרבות בזעקה לאל עליון, שימהר לגאול אותנו, בחסד וברחמים, במהרה בימינו אמן.

המשיח בכותל המערבי
ומעשה היה לפני כשמונה עשרה שנה, שסיפר מרן זצ"ל בשני מקומות, שראה בחלומו את משיח בן דוד בכותל המערבי. ושאל את המשיח, מתי יבוא כבודו לגאול את ישראל? השיב לו המשיח, ברוך ה' יש הרבה בעלי תשובה, ואם יוסיפו עוד אנשים לשוב בתשובה לפני ה', עוד מעט, וכבר אוכל לבוא לגאול את ישראל. ולא רחוק הדבר.

לכן יש להשפיע גם על אחרים, לשוב בתשובה שלימה לפני ה', אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לאביו שבשמים.

שאלות ותשובות על ההלכה

ברצוני לשאולכם בנוגע להתנסחויות כגון "בעוונות הרבים החושך יכסה ארץ בדורינו, ואין לך יום שאין קללתו מרובה משל חבירו"
לכאורה טענות כאלה אינן מדרכי הספרדים אלא שייכות יותר לחוגים הקיצוניים ביותר, שכופרים בטובה שה' גומלנו בכל יום, ורואים רק את חצי הכוס הריקה.
בוודאי שיש על מה להתפלל, אבל האמנם "אין לנו יום שאין קללתו מרובה משל חבירו"?
לענ"ד המצב בימינו בהרבה יותר טוב ממה שהיה בדורות הקודמים. הן מבחינת ביטחון,
הן מבחינת מספר לומדי התורה, הן מבחינת תוחלת החיים, וכו'. א' אב תשע"ג / 8 ביולי 2013

הבטוי אין לך יום וכו', מקורו בגמרא במסכת סוטה (דף מט.): אמר רבא, מיום שחרב בית המקדש בכל יום ויום מרובה קללתו משל חבירו. וכן הובאו דברי הגמרא בהקשר לחיינו עתה במדינת היהודים, בשו"ת יביע אומר ח"ו (חלק אורח סימן מא). לכן אף שאנו רואים היטב את חצי הכוס המלאה, כמו שכתב ביביע אומר שם, וחלילה לנו להיות כפויי טובה, על הטובות שעשה ה' לנו, עם התקבצותינו בארצינו, וחיינו השקטים באופן יחסי לדורות הקודמים, עדיין רבות התלאות מבחינה גשמית, ובפרט מבחינה רוחנית, שהגם שיש בזמנינו הרבה מאד לומדי תורה, ברוך ה', עדיין ערך לימוד התורה וקיום המצוות נמוך לאין שיעור ממה שיה ברוב הדורות הקודמים, ואולי גם בכולן. ומצב הצניעות בכי רע, וכן שנאת חינם, והקנאה והתאוה והכבוד. ולפי התפחתות הענינים, וההתדרדרות המוסרית בכל העולם, לא נוכל לעמוד במצב זה, לולי ה' ישלח לנו את משיח צדקינו. ואי אפשר להאריך עוד.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה