הלכה ליום שישי ח' אב תשע"ט 9 באוגוסט 2019

תיפח רוחם של מחשבי קיצים

בגמרא במסכת סנהדרין, אמר רבי שמואל בר נחמני, "תיפח רוחם של מחשבי קיצים". כלומר, אותם העושים חישובים שונים כדי לדעת מתי יבוא משיח צדקינו, תיפח רוחם.

הסיבה שאין לחשב את הקץ
וטעם הדבר שאסור לחשב את הקץ, כי כאשר מגיע אדם, ומחשב את הקץ (לפי הקץ שנכתב ברמז בספר דניאל), הרי שהוא גורם בכך ליאוש אצל המון העם, שחושבים, הנה לא יגיע משיח בשנים הקרובות.

וכבר ידוע כמה סבלו ישראל לפני למעלה משלוש מאות שנה, כאשר הופיע משיח השקר שבתי צבי, ועשה נסים ונפלאות, ורבים מאד האמינו בו כי הוא משיחם של ישראל. ומאחר והיו המון העם בטוחים כי הנה מתגלה עליהם משיח בן דוד, מיהרו להרבות בתשובה ובמעשים טובים, והיו מתענים לכפר על עוונותיהם, כי הנה מיד, מגיעים ימי שילום, בהם השם יתברך ישלם לצדיקים שכר טוב, ולרשעים כפרי מעלליהם. לכן כולם מיהרו להתחזק מאד בעבודת הבורא. ולאחר מכן, כאשר נתגלה קלונו של שבתי צבי, כי אינו משיח, ומחמת פחד המלכות המיר דתו לדת האיסלאם, נשברו לבותיהם, ומאד נעצבה רוחם, בראותם כי רחק מהם מנחם משיב נפשם.

ולאחר מכן בארצות אשכנז רבה ההפיכה, כי גם אחרי שבתי צבי קמו לו ממשיכים, תלמידים המחכימים את רבם במעשים אשר לא יעשון, ובעטיים נחשדו כמה גדולי עולם כאילו חס ושלום הם שייכים לכת שבתי צבי, והיו מבזים גדולי עולם בפרהסיא בשגגה, כי חשדו אותם במה שאין בהם. ולכן פחת מאד כבוד התורה באשכנז, עד שנמצא מקום לתנועת ההשכלה להשכין את דעותיה עם עניני אפיקרוסות וכפירה בקרב העם כולו. ומהם יצאו כמה חורבנות לישראל.

ומכאן נלמד כמה חמור ענין המשיחיות הלזו, וחישוב הקיצין, שתוצאות המעשים הללו אין להם חקר, ושומר נפשו ירחק מהם.

המלבי"ם חישב את הקץ
והנה הגאון מלבי"ם, חישב את הקץ בספרו, וכאשר נשאל על כך מדברי רבי שמואל בר נחמני, השיב, כי אין איסור בחישוב הקץ, אלא כאשר הקץ רחוק, כמו בזמן חז"ל, שמתוך כך שיחשבו את הקץ, היו האנשים מתייאשים מפני אורך הזמן, אבל עתה, שאנו בעזרת ה' קרובים לביאת משיח צדקינו, מותר לחשב את הקץ, ואין בכך איסור. והביא את כל זה מרן רבינו זצ"ל בדרשותיו.

אולם יש להתנהג עם הדברים בשום שכל, ולא בכל יום מחדש לצאת בגילויים חדשים על קרבת ביאת המשיח, שאדרבא, מתוך כך הציבור מאבד את האמון בדברים אלה, ויש בכך הפסד גדול. אבל יש לנו לצפות מאד לגאולה הקרובה, שתהיה במהרה בימינו, ותלויים הדברים במעשינו, שאם יתרבו הרבה הרבה בעלי תשובה בישראל, והכוונה היא, בין לבעלי תשובה ממש, מאותם שלא שמרו מצוות קודם לכן, ובין מאותם הנקראים דתיים או חרדים, שגם הם צריכים לעשות תשובה כל אחד באופן פרטי, אזי ימהר ה' יתברך לגאול אותנו. ותלויים הדברים גם במדת צערינו על חורבן בית המקדש, ועל גלותינו הרוחנית והגשמית, שבעוונות הרבים החושך יכסה ארץ בדורינו, ואין לך יום שאין קללתו מרובה משל חבירו, ונתמעטו השקדנים בתורה, ופוסקי ההלכות, ודאי עלינו להרבות בזעקה לאל עליון, שימהר לגאול אותנו, בחסד וברחמים, במהרה בימינו אמן.

המשיח בכותל המערבי
ומעשה היה לפני כשמונה עשרה שנה, שסיפר מרן זצ"ל בשני מקומות, שראה בחלומו את משיח בן דוד בכותל המערבי. ושאל את המשיח, מתי יבוא כבודו לגאול את ישראל? השיב לו המשיח, ברוך ה' יש הרבה בעלי תשובה, ואם יוסיפו עוד אנשים לשוב בתשובה לפני ה', עוד מעט, וכבר אוכל לבוא לגאול את ישראל. ולא רחוק הדבר.

לכן יש להשפיע גם על אחרים, לשוב בתשובה שלימה לפני ה', אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לאביו שבשמים.

שאלות ותשובות על ההלכה

ברצוני לשאולכם בנוגע להתנסחויות כגון "בעוונות הרבים החושך יכסה ארץ בדורינו, ואין לך יום שאין קללתו מרובה משל חבירו"
לכאורה טענות כאלה אינן מדרכי הספרדים אלא שייכות יותר לחוגים הקיצוניים ביותר, שכופרים בטובה שה' גומלנו בכל יום, ורואים רק את חצי הכוס הריקה.
בוודאי שיש על מה להתפלל, אבל האמנם "אין לנו יום שאין קללתו מרובה משל חבירו"?
לענ"ד המצב בימינו בהרבה יותר טוב ממה שהיה בדורות הקודמים. הן מבחינת ביטחון,
הן מבחינת מספר לומדי התורה, הן מבחינת תוחלת החיים, וכו'. א' אב תשע"ג / 8 ביולי 2013

הבטוי אין לך יום וכו', מקורו בגמרא במסכת סוטה (דף מט.): אמר רבא, מיום שחרב בית המקדש בכל יום ויום מרובה קללתו משל חבירו. וכן הובאו דברי הגמרא בהקשר לחיינו עתה במדינת היהודים, בשו"ת יביע אומר ח"ו (חלק אורח סימן מא). לכן אף שאנו רואים היטב את חצי הכוס המלאה, כמו שכתב ביביע אומר שם, וחלילה לנו להיות כפויי טובה, על הטובות שעשה ה' לנו, עם התקבצותינו בארצינו, וחיינו השקטים באופן יחסי לדורות הקודמים, עדיין רבות התלאות מבחינה גשמית, ובפרט מבחינה רוחנית, שהגם שיש בזמנינו הרבה מאד לומדי תורה, ברוך ה', עדיין ערך לימוד התורה וקיום המצוות נמוך לאין שיעור ממה שיה ברוב הדורות הקודמים, ואולי גם בכולן. ומצב הצניעות בכי רע, וכן שנאת חינם, והקנאה והתאוה והכבוד. ולפי התפחתות הענינים, וההתדרדרות המוסרית בכל העולם, לא נוכל לעמוד במצב זה, לולי ה' ישלח לנו את משיח צדקינו. ואי אפשר להאריך עוד.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז). אמרו, משלוח "מנות" שתי מנות לאיש אחד. "ומתנות לאביונים", שתי מתנות לשני בני ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כשאוכל אדם פירות משבעת המינים, ואכל עמהם מיני מזונות, איזו ברכה אחרונה עליו לברך?

תשובה: בראשית עלינו להזכיר שוב את עיקר דין ברכת מעין שלוש. האוכל שיעור כזית (שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם) מפירות שבעת המינים (כגון תמרים או רימונים או ענבים), מברך בסיום אכילתו ברכה אחרונה שהיא ברכת מעין שלוש (הנקראת כך מפני שהיא כוללת בתוכה את שלושת הברכות  שאנו מברכים בברכת המזון, כפי שביא......

לקריאת ההלכה


דין ביצה או שום שהיו קלופים לילה שלם

דברים האסורים משום סכנה  בגמרא במסכת נדה (דף יז.) אמר רבי שמעון בר יוחאי, חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו (כלומר שמביא את עצמו לידי סכנה), ואחד מהם, האוכל שום קלוף או בצל קלוף או ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה. ומבואר שיש איסור לאכול שום או בצל או ביצה שעבר עליהם כל הלילה כשהם ק......

לקריאת ההלכה

נתינת חטים לפני הצפורים בשבת שירה

שבת שירה בשבת ‏הקרובה, אנו קוראים בפרשת השבוע את פרשת בשלח. ובפרשת בשלח אנו קוראים את שירת הים, ששרו בני ישראל בצאתם ממצרים. והיא הנקראת "‏שבת ‏שירה". ויש שנהגו בשבת זו, ‏לתת אוכל, זרעונים וחטים וכדומה, לפני הצפורים, זכר למה שנאמר במדרש, שילדי ישראל האכילו צפורים זרעונים ש......

לקריאת ההלכה

ט"ו בשבט – תות שדה

הערב, (מוצאי יום ראשון, שהוא ליל שני), יחול ליל ט"ו בשבט, ונוהגים כמה מנהגים מיוחדים ביום זה, כמו שנבאר. איסור תענית ומנהג לימוד הזוהר אסור להתענות (לצום) ביום ט"ו בשבט. ויש נוהגים לעשות לימוד בליל ט"ו בשבט, וקוראים במשנה ובספר הזוהר הקדוש בדברים הקשורים ליום זה. והגאון רבי יעקב ר......

לקריאת ההלכה

יסוד דיני ברכות – הנהגת מרן זצ"ל בעניני ברכות

שאלה: כיצד יש לנהוג במקרה שהכנסתי מאכל לפה ללא ברכה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף לה.) תנו רבנן, אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, מעל. (מעל, מלשון מעילה, כאדם הנהנה מן ההקדש, שהרי העולם כולו שייך לה' יתברך, שנאמר "לה' הארץ ומלואה".)......

לקריאת ההלכה