הלכה ליום ראשון י"ז אב תשע"ח 29 ביולי 2018

אכילת עוגות לפני הבדלה

שאלה: מי שהיה אוכל עוגות ועוגיות לקראת צאת השבת, ושקעה החמה, האם מותר לו להמשיך לאכול, או שעליו להפסיק מיד את אכילתו עד שיעשה הבדלה?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו כי אסור לו לאדם לטעום שום דבר מזמן שקיעת החמה במוצאי שבת, עד שיעשה הבדלה כדת וכדין. וכתבנו, שמכל מקום אם היה יושב ומיסב לסעודה שלישית עם פת לחם, ושקעה החמה, אינו צריך להפסיק את סעודתו, שאין זה כבוד השבת להפסיק כך את הסעודה הנערכת לכבודה. אלא מסיים את סעודתו, ומתפלל ערבית ומבדיל. והבאנו עוד, שמי שלא הספיק להתחיל בסעודה שלישית עד ששקעה כבר החמה, רשאי להתחיל בסעודה שלישית עוד כרבע שעה לאחר שקיעת החמה, שהוא זמן "בין השמשות". אולם אם הגיע כבר זמן צאת הכוכבים (שבסיום בין השמשות), אינו יכול להתחיל עוד בסעודתו.

ומעתה נבא לנדון שאלתינו, האם דין האוכל עוגות שווה לדין האוכל סעודה עם פת, שאינו חייב להפסיק את אכילתו, או שדינו כדין השותה יין או שאר משקאות, שחייב להפסיק מיד את שתייתו?

ושורש הספק בזה, כי בסעודה שהיא סעודה של קבע, עם פת לחם, לא חייבו חכמים שיפסיק את הסעודה מזמן שיצאה השבת. אבל לעומת זאת, אם היה שותה יין או אוכל פירות, הרי חייב להפסיק את אכילתו מיד עם שקיעת החמה. ויש להסתפק אם דין אכילת עוגות שווה לדין אכילת סעודה עם פת, או שמכיון שאין קביעות כל כך באכילה זו, חייב להפסיק מיד בצאת השבת.

ובספר ערוך השלחן כתב, שנראה לו, שמכיון שאכילת עוגות אינה אכילת קבע, שהרי אינו נוטל את ידיו ואינו צריך לברך אחר כך ברכת המזון, ממילא אין אכילה זו חשובה כסעודה. ועל כן אם היה אוכל ושקעה החמה, חייב להפסיק מיד לאכול. עד שיבדיל. וכן דעת עוד מרבותינו הפוסקים. וכן דעת הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל. וכן כתב הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א בספר ילקוט יוסף.

ומכל מקום לעומתם, כתב הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר זצ"ל, שמכיון שעיקר הטעם שבסעודה עם פת אינו צריך להפסיק, הוא מפני שאכילתו היא לכבוד השבת, אם כן הוא הדין גם כאשר אוכל עוגות לצאת ידי חובת סעודה שלישית, שגם כן אינו חייב להפסיק את סעודתו עם שקיעת החמה. ומרן רבינו הגדול זצ"ל הביא שכן מוכח בתוספות רבינו פרץ, שכתבו בפירוש, שהטעם שצריך להפסיק כאשר הוא שותה, הוא משום שכל שתיה ושתיה היא נפרדת מחברתה, מה שאין כן באכילה, שהכל אכילה אחת. ומשמע שיש להקל בדין זה אף באוכל מיני מזונות, שאינו חייב להפסיק את סעודתו, מכיון שעל כל פנים אכילה היא קביעות גדולה יותר משתיה. ובפרט באכילת מיני דגן.

ולענין הלכה כתב, שהאוכל עוגות ועוגיות בשבת, ושקעה החמה, אינו  חייב להפסיק מיד את אכילתו, אלא רשאי להמשיך לאכול עד סוף זמן בין השמשות. כלומר, עד כרבע שעה (ומעט פחות) מזמן שקיעת החמה. (כיון שבלאו הכי בזמן זה יש מחלוקת אם אסור להתחיל בסעודה, וכמו שביארנו). אבל לאחר זמן צאת הכוכבים, כלומר, עם סיום בין השמשות, יפסיק את אכילתו, עד שיבדיל על הכוס.

שאלות ותשובות על ההלכה

סעודה שלישית על פת, האם חייב להפסיק בצאת הכוכבים? י"ז אב תשע"ח / 29 ביולי 2018

סעודה שלישית עם פת, רשאי להמשיך בה, ואינו פוסק בצאת הכוכבים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ח) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


הלכות תשובה

חודש אלול הוא חודש הרחמים והסליחות, ועל כן חובה קדושה על כל אדם מישראל, איש ואשה, לפשפש במעשיו כפי כוחו בימים אלו, ולשוב בתשובה לפני ה'. וכאשר נבוא לדין לפני ה' יתברך ביום ראש השנה, יתמלא עלינו ברחמיו, ויחדש עלינו שנה טובה. ולא ראוי לאדם בן דעת, לאחר את התשובה ולדחותה, וכמו שכתב בספר מסילת י......

לקריאת ההלכה

בין אדם לחבירו

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את עיקרי מצות התשובה. "בין אדם לחבירו" במשנה במסכת יומא (דף פה:), דרש רבי אלעזר בן עזריה: נאמר בתורה (ויקרא טז) על יום הכפורים, כי ביום  הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם "לפני ה'" תטהרו. עבירות שבין אדם למקום (לה') יום הכפורים מ......

לקריאת ההלכה

אמירת סליחות ביחיד ללא ציבור

שאלה: אדם שאינו יכול לומר סליחות בציבור, או אשה הרוצה לומר סליחות ואינה יכולה לאמרם בציבור, האם רשאים לומר נוסח הסליחות ביחיד, או שאין לנהוג כן? תשובה: הנה, אם באים לומר הסליחות ביחידות, בלי צבור של עשרה מישראל, (ועושים זאת בשעה הראויה לאמירת סליחות, אחר חצות היום או אחר חצות הלילה, כמו שביארנו ......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ח)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ח) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה