הלכה ליום ראשון י"ז אב תשע"ח 29 ביולי 2018

אכילת עוגות לפני הבדלה

שאלה: מי שהיה אוכל עוגות ועוגיות לקראת צאת השבת, ושקעה החמה, האם מותר לו להמשיך לאכול, או שעליו להפסיק מיד את אכילתו עד שיעשה הבדלה?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו כי אסור לו לאדם לטעום שום דבר מזמן שקיעת החמה במוצאי שבת, עד שיעשה הבדלה כדת וכדין. וכתבנו, שמכל מקום אם היה יושב ומיסב לסעודה שלישית עם פת לחם, ושקעה החמה, אינו צריך להפסיק את סעודתו, שאין זה כבוד השבת להפסיק כך את הסעודה הנערכת לכבודה. אלא מסיים את סעודתו, ומתפלל ערבית ומבדיל. והבאנו עוד, שמי שלא הספיק להתחיל בסעודה שלישית עד ששקעה כבר החמה, רשאי להתחיל בסעודה שלישית עוד כרבע שעה לאחר שקיעת החמה, שהוא זמן "בין השמשות". אולם אם הגיע כבר זמן צאת הכוכבים (שבסיום בין השמשות), אינו יכול להתחיל עוד בסעודתו.

ומעתה נבא לנדון שאלתינו, האם דין האוכל עוגות שווה לדין האוכל סעודה עם פת, שאינו חייב להפסיק את אכילתו, או שדינו כדין השותה יין או שאר משקאות, שחייב להפסיק מיד את שתייתו?

ושורש הספק בזה, כי בסעודה שהיא סעודה של קבע, עם פת לחם, לא חייבו חכמים שיפסיק את הסעודה מזמן שיצאה השבת. אבל לעומת זאת, אם היה שותה יין או אוכל פירות, הרי חייב להפסיק את אכילתו מיד עם שקיעת החמה. ויש להסתפק אם דין אכילת עוגות שווה לדין אכילת סעודה עם פת, או שמכיון שאין קביעות כל כך באכילה זו, חייב להפסיק מיד בצאת השבת.

ובספר ערוך השלחן כתב, שנראה לו, שמכיון שאכילת עוגות אינה אכילת קבע, שהרי אינו נוטל את ידיו ואינו צריך לברך אחר כך ברכת המזון, ממילא אין אכילה זו חשובה כסעודה. ועל כן אם היה אוכל ושקעה החמה, חייב להפסיק מיד לאכול. עד שיבדיל. וכן דעת עוד מרבותינו הפוסקים. וכן דעת הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל. וכן כתב הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א בספר ילקוט יוסף.

ומכל מקום לעומתם, כתב הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר זצ"ל, שמכיון שעיקר הטעם שבסעודה עם פת אינו צריך להפסיק, הוא מפני שאכילתו היא לכבוד השבת, אם כן הוא הדין גם כאשר אוכל עוגות לצאת ידי חובת סעודה שלישית, שגם כן אינו חייב להפסיק את סעודתו עם שקיעת החמה. ומרן רבינו הגדול זצ"ל הביא שכן מוכח בתוספות רבינו פרץ, שכתבו בפירוש, שהטעם שצריך להפסיק כאשר הוא שותה, הוא משום שכל שתיה ושתיה היא נפרדת מחברתה, מה שאין כן באכילה, שהכל אכילה אחת. ומשמע שיש להקל בדין זה אף באוכל מיני מזונות, שאינו חייב להפסיק את סעודתו, מכיון שעל כל פנים אכילה היא קביעות גדולה יותר משתיה. ובפרט באכילת מיני דגן.

ולענין הלכה כתב, שהאוכל עוגות ועוגיות בשבת, ושקעה החמה, אינו  חייב להפסיק מיד את אכילתו, אלא רשאי להמשיך לאכול עד סוף זמן בין השמשות. כלומר, עד כרבע שעה (ומעט פחות) מזמן שקיעת החמה. (כיון שבלאו הכי בזמן זה יש מחלוקת אם אסור להתחיל בסעודה, וכמו שביארנו). אבל לאחר זמן צאת הכוכבים, כלומר, עם סיום בין השמשות, יפסיק את אכילתו, עד שיבדיל על הכוס.

שאלות ותשובות על ההלכה

סעודה שלישית על פת, האם חייב להפסיק בצאת הכוכבים? י"ז אב תשע"ח / 29 ביולי 2018

סעודה שלישית עם פת, רשאי להמשיך בה, ואינו פוסק בצאת הכוכבים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה


דין המסופק אם שאל טל ומטר בתפילתו

בהלכות הקודמות, ביארנו את דין שאלת (בקשת) טל ומטר בברכת השנים, (שהתחלנו בהזכרתה בתפלת ערבית האחרונה, אתמול בערב), והזכרנו שמי שסיים את תפילתו ונזכר שלא שאל טל ומטר, עליו לחזור ולהתפלל שנית, שהרי זה כמי שהחסיר ברכה אחת מתפילתו, שדינו הוא כמי שלא התפלל כלל. ועתה נבאר מהו דין מי שסיים את תפילתו, וכעת ע......

לקריאת ההלכה

מי ששכח להזכיר ותן טל ומטר בברכת השנים

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את עיקר הדין שתיקנו רבותינו שהחל מליל שבעה במרחשוון מבקשים בתפילה בברכת השנים "ותן טל ומטר לברכה". ועתה עלינו לבאר ולשנן את הדין לגבי מי ששכח לבקש בתפילתו על הגשם. ומכיון שיש בדבר שמונה חילוקי דינים, בסיום ההלכה סיכמנו אותם למעשה. דין נשים בברכת השנים יש ......

לקריאת ההלכה

ברכת השנים – ה"גשם" כולל את כל הענינים הגשמיים

אתמול בלילה (מליל יום שלישי), התחלנו לבקש על הגשמים בתפלת העמידה, ולכן נחזור על הדינים השייכים לזה, בתוספת נופך. תקנת חכמים לשאול גשמים תקנו חכמים לשאול  (לבקש) מה' יתברך טל ומטר בימות הגשמים ב"ברכת השנים". ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל שבעה במרחשון, ובשנה זו (התשע"ט) ל......

לקריאת ההלכה

חג הסוכות

התורה צותה אותנו לשבת בשבעת ימי החג בסוכה, ולשמוח בחג הסוכות יותר מבשאר החגים. והדבר צריך ביאור, במה נתיחד חג הסוכות שכל כך הגדילה התורה במצוות מיוחדות אלו שנצטוינו בו. שהרי בחג הפסח, מובן מאד מדוע עלינו לשמוח, שהרי יום זה יצאנו ממצרים ונעשינו לעם. וכן בחג השבועות, השמחה מובנת מאד, שהרי הוא יום מתן ......

לקריאת ההלכה