הלכה ליום ראשון י"ז אב תשע"ח 29 ביולי 2018

אכילת עוגות לפני הבדלה

שאלה: מי שהיה אוכל עוגות ועוגיות לקראת צאת השבת, ושקעה החמה, האם מותר לו להמשיך לאכול, או שעליו להפסיק מיד את אכילתו עד שיעשה הבדלה?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו כי אסור לו לאדם לטעום שום דבר מזמן שקיעת החמה במוצאי שבת, עד שיעשה הבדלה כדת וכדין. וכתבנו, שמכל מקום אם היה יושב ומיסב לסעודה שלישית עם פת לחם, ושקעה החמה, אינו צריך להפסיק את סעודתו, שאין זה כבוד השבת להפסיק כך את הסעודה הנערכת לכבודה. אלא מסיים את סעודתו, ומתפלל ערבית ומבדיל. והבאנו עוד, שמי שלא הספיק להתחיל בסעודה שלישית עד ששקעה כבר החמה, רשאי להתחיל בסעודה שלישית עוד כרבע שעה לאחר שקיעת החמה, שהוא זמן "בין השמשות". אולם אם הגיע כבר זמן צאת הכוכבים (שבסיום בין השמשות), אינו יכול להתחיל עוד בסעודתו.

ומעתה נבא לנדון שאלתינו, האם דין האוכל עוגות שווה לדין האוכל סעודה עם פת, שאינו חייב להפסיק את אכילתו, או שדינו כדין השותה יין או שאר משקאות, שחייב להפסיק מיד את שתייתו?

ושורש הספק בזה, כי בסעודה שהיא סעודה של קבע, עם פת לחם, לא חייבו חכמים שיפסיק את הסעודה מזמן שיצאה השבת. אבל לעומת זאת, אם היה שותה יין או אוכל פירות, הרי חייב להפסיק את אכילתו מיד עם שקיעת החמה. ויש להסתפק אם דין אכילת עוגות שווה לדין אכילת סעודה עם פת, או שמכיון שאין קביעות כל כך באכילה זו, חייב להפסיק מיד בצאת השבת.

ובספר ערוך השלחן כתב, שנראה לו, שמכיון שאכילת עוגות אינה אכילת קבע, שהרי אינו נוטל את ידיו ואינו צריך לברך אחר כך ברכת המזון, ממילא אין אכילה זו חשובה כסעודה. ועל כן אם היה אוכל ושקעה החמה, חייב להפסיק מיד לאכול. עד שיבדיל. וכן דעת עוד מרבותינו הפוסקים. וכן דעת הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל. וכן כתב הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א בספר ילקוט יוסף.

ומכל מקום לעומתם, כתב הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר זצ"ל, שמכיון שעיקר הטעם שבסעודה עם פת אינו צריך להפסיק, הוא מפני שאכילתו היא לכבוד השבת, אם כן הוא הדין גם כאשר אוכל עוגות לצאת ידי חובת סעודה שלישית, שגם כן אינו חייב להפסיק את סעודתו עם שקיעת החמה. ומרן רבינו הגדול זצ"ל הביא שכן מוכח בתוספות רבינו פרץ, שכתבו בפירוש, שהטעם שצריך להפסיק כאשר הוא שותה, הוא משום שכל שתיה ושתיה היא נפרדת מחברתה, מה שאין כן באכילה, שהכל אכילה אחת. ומשמע שיש להקל בדין זה אף באוכל מיני מזונות, שאינו חייב להפסיק את סעודתו, מכיון שעל כל פנים אכילה היא קביעות גדולה יותר משתיה. ובפרט באכילת מיני דגן.

ולענין הלכה כתב, שהאוכל עוגות ועוגיות בשבת, ושקעה החמה, אינו  חייב להפסיק מיד את אכילתו, אלא רשאי להמשיך לאכול עד סוף זמן בין השמשות. כלומר, עד כרבע שעה (ומעט פחות) מזמן שקיעת החמה. (כיון שבלאו הכי בזמן זה יש מחלוקת אם אסור להתחיל בסעודה, וכמו שביארנו). אבל לאחר זמן צאת הכוכבים, כלומר, עם סיום בין השמשות, יפסיק את אכילתו, עד שיבדיל על הכוס.

שאלות ותשובות על ההלכה

סעודה שלישית על פת, האם חייב להפסיק בצאת הכוכבים? י"ז אב תשע"ח / 29 ביולי 2018

סעודה שלישית עם פת, רשאי להמשיך בה, ואינו פוסק בצאת הכוכבים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

פרשת זכור

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ט, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

איחור או דילוג במגילה

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה


ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים בשנה זו, יחולו בסוף שבוע הבא. יום תענית אסתר יחול ביום רביעי, ואחריו ביום חמישי יום פורים ברוב המקומות, ובירושלים יחול פורים ביום שישי. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנ......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשע"ט)

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה

תענית אסתר

היום הוא יום תענית אסתר שנוהגים בכל תפוצות ישראל להתענות. בימי מרדכי ואסתר התאספו היהודים בשלושה עשר לחודש אדר לעמוד על נפשם מפני אויביהם ושונאיהם, והיו צריכים וזקוקים לרחמי שמים מרובים, לבל יוכלו אויביהם לפגוע בהם, ועמדו בתפילה ובתחנונים וישבו בתענית באותו יום, כשם שעשה משה רבינו ביום שנלחם עם ע......

לקריאת ההלכה

ט"ו בשבט – חיטה

שאלה: בט"ו בשבט אנו רוצים לאכול מכל שבעת המינים. בתור "חיטה" חשבנו לקחת "שלווה" – חיטה תפוחה. מה מברכים עליה? תשובה: כל דבר שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, (ולהלן נפשט מהם מיני הדגן), יש לברך עליו ברכת "בורא מיני מזונות", ואם נעשה ממנו "לחם", אז יש לב......

לקריאת ההלכה