הלכה ליום רביעי י"ג אב תשע"ח 25 ביולי 2018

איסור אכילה לפני ההבדלה

שאלה: האם מותר להתחיל בסעודה שלישית, אחרי זמן שקיעת החמה במוצאי יום השבת?

(בראשית יש להסביר כמה מושגים. במוצאי שבת, חייב כל אדם לעשות "הבדלה" עם כוס יין, כפי שנדפס בסידורים. ואת ההבדלה יש לעשות לאחר זמן "צאת הכוכבים", וזמן צאת הכוכבים הוא כרבע שעה לאחר "שקיעת החמה". וזמן שקיעת החמה מפורסם בלוחות השנה הנדפסים. ועתה נבא לנדון השאלה).

בגמרא במסכת פסחים (קה.) מבואר, שמשעה שיצאה השבת, אסור  לאכול שום דבר, עד שיבדיל על הכוס. כלומר, עד שיעשה הבדלה על הכוס להוציא את השבת. וכל כך החמירו רבותינו בדבר, עד שאמרו, שכל הטועם כלום (משהו) קודם שיבדיל על הכוס, מיתתו באסכרה. שהיא מיתה קשה. וכן פסקו כל הפוסקים, שמשעה שיוצאת השבת, אסור לאכול שום דבר עד שיבדיל.

אולם מבואר בגמרא, שאם היה יושב ואוכל "סעודה שלישית" לפני צאת השבת, והמשיך בסעודתו עד שיצאה השבת, אינו חייב להפסיק את סעודתו ולהבדיל, שאין זה כבוד השבת. אלא, כל שהתחיל בסעודתו בהיתר, רשאי להמשיך בה. ולאחר שיסיים לאכול, מתפלל ערבית, ומבדיל על הכוס.

ומעתה נראה כי אסור לו לאדם להתחיל בסעודה שלישית אחר שקיעת החמה של מוצאי שבת, שהרי אסור לו לטעום שום דבר עד שיבדיל. נמצא, שהפסיד את הסעודה השלישית של שבת, מכיון שהתאחר עד זמן שקיעת החמה.

אלא שאין הדבר ברור כל כך. שהרי לשון רבותינו בגמרא "אסור לטעום עד שיבדיל", משמע, שאין האיסור לאכול חל, אלא משעה ששייך להבדיל במוצאי שבת. והרי אין לעשות הבדלה בשבת, אלא בצאת השבת ממש, כלומר, כרבע שעה לאחר שקיעת החמה, (שאז מגיע זמן "צאת הכוכבים"), ולא מיד עם שקיעת החמה. ואם כן, גם מה שאמרו ש"אסור לטעום כלום", הכוונה בזה, מזמן צאת הכוכבים, ולא מזמן שקיעת החמה. וכן כתב הטורי זהב (סימן רצט), שלפי דעת מרן השלחן ערוך, אין איסור לאכול לפני ההבדלה, אלא בצאת הכוכבים, אבל לא מיד עם שקיעת החמה. אולם יש חולקים בדבר, ופוסקים שאסור לאכול מיד עם שקיעת החמה.

ולכן להלכה, נכון להתחיל בסעודה שלישית לפני שקיעת החמה של מוצאי שבת. ואחרי שקיעת החמה אין לטעום כלום עד שיבדיל. אולם אם מסיבה כל שהיא לא הספיק להתחיל בסעודה שלישית עד ששקעה החמה, רשאי להתחיל בסעודה זו עד כרבע שעה אחר שקיעת החמה, ואז מאחר שהתחיל בהיתר, רשאי להמשיך בסעודתו כמה שירצה.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

דיני הבדלה - אסור לאכול קודם הבדלה - סימן רצט

אורך השיעור: 01:06:00         הורד     (15.11 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

אם התחלתי בסעודה שלישית לפני השקיעה וניתן להמשיך לאכול עד צאת הכוכבים? י"ד אב תשע"ח / 26 ביולי 2018

אפשר להמשיך אפילו אחר צאת הכוכבים, וכפי שביארנו.

האם מותר לשתות מים לפני הבדלה? י"ד אב תשע"ח / 26 ביולי 2018

מן הדין, מותר. אבל נכון מאד להחמיר בזה

האם המושג "בין הערביים" מתייחס לזמן שקיעת החמה או לזמן צאת הכוכבים? כ"ב תמוז תש"ע / 4 ביולי 2010

שלום רב!

בין השמשות, הוא זמן של שלוש עשרה וחצי דקות זמניות משקיעת החמה עד צאת הכוכבים.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

כתבתם:
אולם אם מסיבה כל שהיא לא הספיק להתחיל בסעודה שלישית עד ששקעה החמה, רשאי להתחיל בסעודה זו עד כרבע שעה אחר שקיעת החמה, ואז מאחר שהתחיל בהיתר, רשאי להמשיך בסעודתו כמה שירצה.
משמע מכאן שאפילו אחר צה"כ יכול להמשיך אולם לא ראיתי היכן כתב מרן הרב או משמע מדבריו שאם התחיל בבין השמשות יכול למשיך אפילו אחרי צה"כ אשמח אם תוכלו לומר לי היכן מרן הרב כתב זאת? י' תמוז תש"ע / 22 ביוני 2010

שלום רב!

אחר צאת הכוכבים לא ניתן להתחיל בסעודה שלישית בשום אופן. יש להקל בדבר רק בבין השמשות, שהוא שיעור של כרבע שעה אחר השקיעה. וליתר דיוק, שלוש עשרה וחצי דקות זמניות מזמן השקיעה.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

האם נשים יכולות לעשות הבדלה ? י' תמוז תש"ע / 22 ביוני 2010

שלום רב!

אין ספק שגם נשים יכולות להבדיל על היין.

בברכת התורה,
הלכה יומית

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה


דין המסופק אם שאל טל ומטר בתפילתו

בהלכות הקודמות, ביארנו את דין שאלת (בקשת) טל ומטר בברכת השנים, (שהתחלנו בהזכרתה בתפלת ערבית האחרונה, אתמול בערב), והזכרנו שמי שסיים את תפילתו ונזכר שלא שאל טל ומטר, עליו לחזור ולהתפלל שנית, שהרי זה כמי שהחסיר ברכה אחת מתפילתו, שדינו הוא כמי שלא התפלל כלל. ועתה נבאר מהו דין מי שסיים את תפילתו, וכעת ע......

לקריאת ההלכה

מי ששכח להזכיר ותן טל ומטר בברכת השנים

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את עיקר הדין שתיקנו רבותינו שהחל מליל שבעה במרחשוון מבקשים בתפילה בברכת השנים "ותן טל ומטר לברכה". ועתה עלינו לבאר ולשנן את הדין לגבי מי ששכח לבקש בתפילתו על הגשם. ומכיון שיש בדבר שמונה חילוקי דינים, בסיום ההלכה סיכמנו אותם למעשה. דין נשים בברכת השנים יש ......

לקריאת ההלכה

ברכת השנים – ה"גשם" כולל את כל הענינים הגשמיים

אתמול בלילה (מליל יום שלישי), התחלנו לבקש על הגשמים בתפלת העמידה, ולכן נחזור על הדינים השייכים לזה, בתוספת נופך. תקנת חכמים לשאול גשמים תקנו חכמים לשאול  (לבקש) מה' יתברך טל ומטר בימות הגשמים ב"ברכת השנים". ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל שבעה במרחשון, ובשנה זו (התשע"ט) ל......

לקריאת ההלכה

חג הסוכות

התורה צותה אותנו לשבת בשבעת ימי החג בסוכה, ולשמוח בחג הסוכות יותר מבשאר החגים. והדבר צריך ביאור, במה נתיחד חג הסוכות שכל כך הגדילה התורה במצוות מיוחדות אלו שנצטוינו בו. שהרי בחג הפסח, מובן מאד מדוע עלינו לשמוח, שהרי יום זה יצאנו ממצרים ונעשינו לעם. וכן בחג השבועות, השמחה מובנת מאד, שהרי הוא יום מתן ......

לקריאת ההלכה