הלכה ליום ראשון ו' תמוז תש"פ 28 ביוני 2020

"שהחיינו"

במסכת עירובין (דף מ:) אמרו, שעל פרי חדש שמתחדש משנה לשנה, מברך שהחיינו בשעה שרואה את הפרי. ואפילו אם רואה אותו בידו של חבירו, או שרואה אותו על האילן, מברך עליו שהחיינו.

והפוסקים ומרן השלחן ערוך (סימן רכה) כתבו, שבזמנינו נהגו שלא לברך ברכת "שהחיינו" אלא בשעה שבאים לאכול מהפרי. וכמה טעמים הובאו בדברי הפוסקים בענין זה, מדוע נהגו לברך רק בשעת האכילה ולא נהגו לברך בשעת הראייה. וכתב המגן אברהם, שהטעם לכך הוא משום שלשיטת רבותינו הראשונים (הסמ"ק ועוד), כל פרי שהאדם הרואה אותו מתכוין לאכול אותו לאחר מכן, עליו לברך עליו רק בשעת האכילה, משום שעיקר ההנאה מהפרי היא בשעת האכילה. ולכן נהגו לברך תמיד רק בשעת האכילה.

ומכל מקום מי שבירך מסיבה כל שהיא על הפרי בשעה שראה אותו, אינו חוזר לברך אחר כך כשבא לאכול ממנו, שהרי נפטר כבר מברכת שהחיינו שבירך בשעת הראייה. אבל לכתחילה לא נכון לשנות מהמנהג שהונהג על פי גדולי עולם ונזכר בשלחן ערוך, שלא לברך אלא בשעת האכילה.

ואיך שיהיה למדנו מכל האמור, שעיקר ברכת שהחיינו נתקנה על ההנאה שיש לאדם מהפרי, הן בשעה שרואה אותו והן בשעה שאוכל ממנו. ולכן, מי שאינו נהנה בכלל מהפרי, ולמשל, שהובא לפניו פרי חדש, והוא אינו אוהב את אותו הפרי כלל. רק מבקש לטעום ממנו מעט להרגיש טעמו וכדומה, או שהפרי אינו בשל כראוי וטעמו מר או חמוץ מאד, בכל האופנים הללו, אין לברך על הפרי ברכת שהחיינו. וכן פסק הגאון רבי שמואל הלוי ואזנר זצ"ל (שבט הלוי ח"ד סימן כה), שמי שיודע שאינו שמח בפרי, אינו מברך עליו שהחיינו. והביא דבריו בספר הלכה ברורה (סימן רכה).

וכן למדנו, שמאחר ועיקר הברכה נתקנה על ראיית הפרי וההנאה שיש בחידושו, לפיכך ברור, שאפילו אם אינו אוכל אלא מעט מאותו הפרי, גם כן רשאי לברך עליו שהחיינו, כיון שנהנה ושמח באכילת הפרי המתחדש משנה לשנה.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם אפשר בבקשה מקורות למנהג שהיום לא נוהגים לברך שהחיינו או הטוב והמטיב על כלים חדשים כמו מכונת כביסה, או כל דבר יקר ערך
תודה כ' טבת תשפ"א / 4 בינואר 2021

שו”ת חתם סופר או”ח סי’ נה וסי’ קנו. בן איש חי פרשת ראה, חזון עובדיה ברכות עמוד שצ. ועוד. 

מותר לברך על ספרי הלכה שקניתי (ילקוט יוסף) אם אני שמח בהם? ד' חשון תשפ"א / 22 באוקטובר 2020

נוהגים שלא לברך על ספר חדש. ואם תוכל, תקנה בגד חדש או תאכל פרי חדש, ואז תוכל לברך.

האם במקרה שאדם אכל סורבה אבטיח ועכשיו אוכל אבטיח לראשונה, האם יש לברך שהחיינו? י' תמוז תשע"ז / 4 ביולי 2017

אם היה בו אבטיח, והרגיש את טעמו, לא יוכל לברך שהחיינו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"א), ביום ראשון הבא עלינו לטובה. ותיקנו רבותינו ברכה זו, מכיון שהלבלוב באילנות ה......

לקריאת ההלכה