הלכה ליום שלישי י"ז כסלו תשע"ח 5 בדצמבר 2017

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מאיר בן אסתר ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתו

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה.

הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה
אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב שבת חנוכה, שאז מדליקים נרות חנוכה קודם שקיעת החמה, וכפי שיתבאר). וגם מי שהוא טרוד ואינו יכול להדליק נרות בזמן המצוה, אינו רשאי להדליק נרות קודם זמן זה, משום שלדעת רבים מן הראשונים אינו יוצא בזה ידי חובה אף בדיעבד. ומכל מקום אם הוא מוכרח לצאת לדרך וחושש שיתבטל לגמרי ממצות הדלקת נרות, ידליק נרות חנוכה קודם שקיעת החמה מזמן פלג המנחה (שהוא שעה ורבע בשעות זמניות קודם הלילה), אבל לא יברך על הדלקתו, שספק ברכות להקל. ובכל מקרה עדיף שימנה שליח להדליק נרות חנוכה בשבילו, ויוצא בזה ידי חובת הדלקת נרות חנוכה.

הזמן המאוחר ביותר להדלקת נרות חנוכה
לכתחילה אין לאחֵר את זמן הדלקת נרות חנוכה, אלא יש להדליק מיד עם צאת הכוכבים, ואם לא הדליק בצאת הכוכבים, מדליק עד "שתכלה רגל מן השוק", שהוא שיעור זמן, כחצי שעה אחר זמן ההדלקה. ואם לא הדליק עד זמן זה, מדליק לאחר מכן, ואפילו בשעה מאוחרת, עד שיעלה עמוד השחר. ומכל מקום אם בא לביתו בשעה מאוחרת, אחר שכבר כלתה רגל מן השוק ומצא בני ביתו ישנים, נכון להעיר לפחות מקצתם כדי שיהיו נוכחים בשעת ההדלקה, לפרסומי ניסא, ואם אינו יכול להעירם, בכל זאת ידליק בברכה נרות חנוכה.

זמן צאת הכוכבים
זמן צאת הכוכבים על פי דעת מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל, בירושלים הוא בערך בשעה: 16:52.

בכל שאר המקומות יש לחשב שלוש עשרה וחצי דקות זמניות אחר זמן השקיעה, שהוא זמן צאת הכוכבים. ושלוש עשרה דקות זמניות יש לחשב כך שמחלקים את היום מהזריחה עד השקיעה לשנים עשר חלקים, וכל חלק הוא שעה, ובכל שעה שישים דקות זמניות. מה שמביא לכך שבחורף יוצא שיעור זמן של שלוש עשרה דקות וחצי זמניות, כאחת עשרה או שתים עשרה דקות רגילות, ובקיץ יכול שיעור הזמן להתארך לפי אורך היום. וכיום יש לוחות שנה משוכללים שמפרסמים את הזמנים כדת וכהלכה, כגון לוח שנה "אור החיים" וכיוצא בזה.

תפלת ערבית והדלקת נרות חנוכה
מנהגינו, להתפלל תפלת ערבית קודם הדלקת נרות חנוכה בבית. ומי שהגיע לביתו, ועדיין לא התפלל ערבית, הורה מרן רבינו זצ"ל, שיתפלל תפלת ערבית תחילה, ואחר כך ידליק נרות חנוכה. כי תפלת ערבית קודמת להדלקת נרות חנוכה, כפי הכלל "תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם", ותפילת ערבית היא תדירה, כלומר, קבועה, יותר ממצות הדלקת נרות חנוכה הנוהגת רק שמונה ימים בשנה. ואם יודע שאם ילך לחפש מנין לתפלת ערבית, יאחר את זמן ההדלקה, עליו להתפלל ערבית ביחידות, בישוב הדעת, ואחר כך ידליק נרות חנוכה. ולשאלת רבים, מקור דין זה בתשובת מרן זצ"ל לשואלים במשך שנים, וממה שהיה אומר בשיעוריו, והדבר לא נכתב בספריו.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

נס חנוכה וברכה על המנהג

אורך השיעור: 01:12:42         הורד     (16.64 MB)

דיני חנוכה

אורך השיעור: 01:16:42         הורד     (17.56 MB)

מי ומי המדליקין

אורך השיעור: 00:57:03         הורד     (13.06 MB)

דיני השמנים שנותרו מחנוכה

אורך השיעור: 00:55:46         הורד     (12.77 MB)

זמן הדלקת נרות חנוכה

אורך השיעור: 01:00:32         הורד     (13.86 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

במקרה שאדם מגיע לביתו אחרי זמן ש"תכלה רגל מן השוק". האם לכתחילה ימנה את אשתו/בניו שידליקו במקומו', או שעדיף שהוא ידליק כשמגיע לביתי גם אחרי זמן ש"תכלה רגל מן השוק"? כ"ה כסלו תשע"ח / 13 בדצמבר 2017

ימנה את אשתו שתדליק בזמן. ואם הוא דבר קבוע בכל יום, יעשה שאלת חכם.

 

האם אין מקור לדברי מרן זצ"ל לגבי תפלת ערבית ביחיד, בספריו? כ"ד כסלו תשע"ז / 24 בדצמבר 2016

בספר חזון עובדיה חנוכה עמוד ע והלאה, מבואר שמרן זצ"ל פוסק כדברי השבות יעקב ועוד, שעיקר כדבריהם, להקדים תפלת ערבית אפילו ביחיד. עיין שם. וכן היה מורה לרבים, והיה אומר בשיעוריו.

אני מקפיד על רבינו תם במוצ"ש. האם אני יכול להדליק לכתחילה בזמן רבינו תם? י"ט כסלו תשע"ז / 19 בדצמבר 2016

יש להדליק בזמן רבינו תם. וכן פסק מרן זצ"ל בחזון עובדיה על הלכות חנוכה.

כתבתם להדליק 13.5 דקות אחרי השקיעה... אבל בהרבה מקומות ובספרים כתבו להדליק 18 דקות אחרי השקיעה... לצאת ידיי חובה ב100%... אז מה באמת הלכה איך צריך לנהוג?... אם עדיף לחכות כ18 דקות אחרי השקיעה... או 13.5....? ז' כסלו תשע"ז / 7 בדצמבר 2016

שלוש עשרה דקות וחצי זמניות אחרי השקיעה. וכמו שכתבנו.

מי שמתפלל קבוע ערבית בשעה 21:30, מדוע גם עבורו נאמר "תדיר שאינו תדיר תדיר קודם", הרי בשבילו עדין לא הגיע זמן התדיר, לא? כ"ז כסלו תשע"ו / 9 בדצמבר 2015

אמנם לדעת כמה פוסקים האמת היא כמו שכתבת, שמאחר ועתה לא עומדות שתי המצוות לפניו, לא שייך בזה הכלל שלא תדיר וכו'. אבל מרן זצ"ל היתה דעתו אחרת, והוא זצ"ל היה סבור שכל מצוה התלויה בזמן, כאשר בא זמנם של שתי המצוות יחד, שייך בזה הכלל של תדיר וכו'.

והלוא 18 דקות בין השקיעה לצאת הכוכבים ולא 12 ד'? כ"ו כסלו תשע"ו / 8 בדצמבר 2015

אם שעה זמנית היא חמשים דקות רגילות, אז יש לחלק חמישים דקות בשישים, וכל חלק שווה לדקה אחת זמנית. כלומר, אם שעה היא חמישים דקות, כל דקה היא שמונה חלקים מתוך עשר של דקה (בערך). וכל שמונה דקות ועשרים שניות שוות לעשר דקות. 

לגבי תפילת ערבית, שיתפלל אפילו ביחידות ולאחר מכן ידליק נרות, איפה הרב כתב זאת ? אני למדתי שבמקרה כזה יקרא ק. שמע שהיא מהתורה ולאחר מכן ידליק נרות, ותפילת ערבית יכול לאחר בשביל מניין. כ"ג כסלו תשע"ה / 15 בדצמבר 2014

הוראה זו, שמענוה מאת מרן זצוק"ל בעל פה. ואין חילוק מתי מתפלל, שלעולם יש להקדים את התפלה. וכל זה דוקא באקראי, אבל אם הדבר הוא קבוע, יש מקום להורות שידליק נרות ואחר כך יתפלל במנין, כדי שלא יתבטל בקביעות מתפלה בציבור.

א. האם ההלכה נכונה לכל אחד או רק למי שמקפיד להתפלל ערבית בצאת הכוכבים.
ב. האם אפשר להדליק נרות חנוכה בצאת הכוכבים ולהתפלל ערבית במניין בשעה מאוחרת יותר או שעדיף להקדים ערבית אפילו ביחידות.
ג. מה הסימוכין להלכה שהבאתם בכתבי מר"ן זצ"ל כ"ט כסלו תשע"ד / 2 בדצמבר 2013

יש להשתדל להקדים ערבית בכל מקרה. ויש להשתדל להדליק עם צאת הכוכבים, שהוא הזמן הטוב ביותר להדלקה.
כאשר בכל יום ויום מתבטל מתפלה במנין, יש אומרים שלא יבטל תפלה במנין. ושמענו שכעין זה היה מורה הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל.
מה שכתבנו שיתפלל ערבית ביחיד, כך היה מורה מרן זצ"ל בעל פה.

איפה המקור בספרי הרב זצ"ל שיתפלל ביחידות ערבית (אם לא מוצא מניין בזמן) ולאחר מכן ידליק נרות חנכה? כ"ג כסלו תשע"ד / 26 בנובמבר 2013

אין לזה מקור בדברי מרן זצ"ל בספריו, אלא כך היה מורה בעל פה

רציתי לדעת את המקורות להלכה בדבר תפילת ערבית.
לא מצאנו שום מקום שבו הרב שליט"א אומר להתפלל ערבית ביחידות כדי להדליק נרות בזמן. ה' טבת תשע"ג / 18 בדצמבר 2012

ודאי שיש לעשות השתדלות שלא להגיע למצב כזה שיתפלל ביחידות. אבל כך הורה לנו מרן שליט"א בעל פה, שיש להתפלל יחיד, מאשר לעכב את ההדלקה.

אז להתפלל ערבית לפני צאת הכוכבים?
או להדליק בצאת הכוכבים ואח"כ להתפלל ערבית? כ"ד כסלו תשע"ב / 20 בדצמבר 2011

עדיף להתפלל ערבית תחילה, ולהדליק מיד בצאת הכוכבים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

החמץ והקטניות בפסח – שנת התשע"ח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ח) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ח

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

"מרור" "שולחן עורך" "צפון" – אזהרת מרן זצ"ל - והבהרה בענין סיגריות אלקטרוניות בפסח

--------------------------- הבהרה: בענין מה שפרסמנו, כי לדעת מרן זצ"ל מותר להשמש בפסח בסיגריות רגילות (מלבד הבעיה הכללית בעישון סיגריות בכל ימות השנה, כי הן מסוכנות לבריאות). יש לציין כי לפי מה שנתפרסם, בסיגריות אלקטרוניות יש חשש תערובת חמץ. ונתברר שטעם הנוזל בתוכן אינו פגום כלל (רק שאי אפשר......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בהלכות הקודמות הזכרנו שאין להשתמש בפסח בכלי חמץ, מפני שהם בלועים מחמץ כמו שהסברנו. והנה דיני הכשר כלים לפסח הם קשים גם מבחינה הלכתית וגם מבחינה מעשית, ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל סידר לנו בחבוריו ובשעוריו את דיני הכשרת הכלים לחג הפסח. בזמנינו, שאנו חיים בדורות של שפע שמשפיע ה' ......

לקריאת ההלכה

בישול ביום טוב

בהלכות הקודמות ביארנו, שאף על פי שדין יום טוב (חג) ודין שבת שוה לענין איסור מלאכה, ולכן אסור ליסוע ברכב ביום טוב (מפני שכמה איסורים כרוכים בזה. עיין שו"ת יחוה דעת ח"ג סימן לו), מכל מקום מלאכות מסויימות שבאות לצורך הכנת מאכל ("אוכל נפש") ביום טוב, הותרו. וכגון מלאכת בישול או ......

לקריאת ההלכה