הלכה ליום שני י"ז שבט תשע"ז 13 בפברואר 2017

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

הילה בת דבורה ע"ה

אשר האירה את כל הסובבים אותה בטוב לב ובשמחת חיים
ת.נ.צ.ב.ה

הוקדש על ידי

משפחתה

גר שנתגייר, כקטן שנולד הוא דומה

שאלה: גר צדק שנתגייר כדת בארץ ישראל, ומוצאו מארצות אשכנז, האם יוכל להתנהג בכל עניניו על פי מנהגי הספרדים ועדות המזרח שקבלו עליהם הוראות מרן השלחן ערוך, או עליו לנהוג כמנהג האשכנזים ההולכים על פי פסקי הרמ"א?

תשובה: הנה הלכה רווחת בידינו בכמה מקומות, כי "גר שנתגייר כקטן שנולד דַמֵי", כלומר, גר שנתגייר, הרי הוא כקטן שנולד. ("דמי" היינו, "דומה", שגר שנתגייר כקטן שנולד הוא דומה). ומדין זה אנו למדים כמה הלכות. ואחת מהן היא, כי למרות שהלכה בידינו שגוי שבירך (כלומר, קילל) את השם חייב מיתה, מכל מקום, אם לפני שמת התגייר, הרי הוא פטור מעונש מיתה, שהרי גר שנתגייר כקטן שנולד דמי.

ומעתה, הואיל ומרן השלחן ערוך הוא רבן של בני ארץ ישראל, וארץ ישראל היא מקומו, וכל תושבי ארץ ישראל וסביבותיה קבלו הוראותיו לכל אשר יאמר, בין להקל בין להחמיר, לפיכך כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, כי גר שנתגייר בארץ ישראל, הרי הוא כקטן שנולד בה, ועליו לנהוג בכל הליכותיו כדעת מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו.

ואף על פי שהוריו של הגר הם מארצות אשכנז, ברור מאד שאין לו לחשוש אפילו להחמיר כדעת הרמ"א וגאוני אשכנז, כשהם חולקים על מרן השלחן ערוך, שהרי הגר אינו מתייחס (כלומר, אין לו "יחוס" לאבותיו שאינם יהודים כלל), שהרי מדין התורה מותר לגר להתחתן עם אחותו שנתגיירה יחד איתו, מכיון שאין הם נחשבים קרובי משפחה אחרי שהתגיירו, כי גר שנתגייר כקטן שנולד דמי. (ומכל מקום רבותינו גזרו שיהיה אסור להתחתן עם קרובותיו, מטעם אחר שלא נוכל להאריך בו כאן). ומכאן, שאין הגר נחשב על פי ההלכה לבנם של הוריו הגויים, ולכן בודאי שאין הוא מחוייב למנהגי הארצות שמהם הוריו באו.

ולכן בסיכום: גר צדק שנתגייר בארץ ישראל, עליו להתנהג בכל עניניו על פי הוראות מרן השלחן ערוך שהוא רבם של בני ארץ ישראל. וכן עליו להתפלל בנוסח התפילה של הספרדים, שהוא הנוסח הנכון יותר על פי קבלת רבינו האר"י. ואין שום התחשבות מבחינת ההלכה בארץ המוצא של הגר, אלא, בין אם מקורו מארצות המזרח, ובין אם מקורו מארצות אשכנז, לעולם עליו לנהוג על פי מנהגי ארץ ישראל, כלומר על פי דעת מרן השלחן ערוך.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הדין באשכנזי שחזר בתשובה והוריו לא נהגו כמנהג האשכנזים היות ולא שמרו תורה? י"ז שבט תשע"ז / 13 בפברואר 2017

גם בענין זה הורה מרן זצ"ל, שילך לפי הוראות מרן השלחן ערוך. ובפרט אם למד בישיבות של ספרדים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – שנת תשע"ו

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך?  צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים להדלקת נרות חנוכה

כשמדליק נרות חנוכה צריך לדאוג שיהיה בנר די שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו, וכן אם מדליק בנרות של שעווה, צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן הדלקתם אחר צאת הכוכבים (ומצויים נרות צבעוניים המותאמים במיוחד למנורות חנוכה קטנות, ואינם דולקים חצי שעה, ויש להיזהר......

לקריאת ההלכה

שאלה: עד מתי מותר להתפלל תפלת שחרית? מהו "סוף זמן תפלה - מגן אברהם" ו"סוף זמן תפלה -הגר"א" שמודפס בלוחות השנה?

תשובה: במשנה במסכת ברכות, ובגמרא (דף כז.) אמרו, שזמן תפלת שחרית הוא עד סוף ארבע שעות מהיום. כלומר, מתחילת היום, יש למנות ארבע שעות, שהן שליש היום (כי בכל יום שתים עשרה שעות, וארבע שעות הן שליש היום), ועד סוף ארבע שעות יש להתפלל תפלת שחרית. מאמתי מונים ארבע שעות? בהלכה הקודמת הזכרנו כי סוף זמן קר......

לקריאת ההלכה