הלכה ליום רביעי י"ח כסלו תשע"ח 6 בדצמבר 2017

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מאיר בן אסתר ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתו

דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג?

תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא.

מי שמדליקים נרות בביתו
הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בביתו ומדליקים נרות חנוכה, יצא ידי חובתו בהדלקה שמדליקים בביתו, ואינו צריך להדליק במקום שנמצא בו. כי מצות נר, "איש וביתו", כלומר, שמצות הדלקת נרות חנוכה פוטרת את כל בני הבית בהדלקה אחת שמדליקים בבית. ולכן אנו נוהגים שרק אבי המשפחה, מדליק נרות בביתו, כי בהדלקה שלו יוצאים כל בני הבית ידי חובתם.

אולם למנהג האשכנזים, כל אחד ואחד מבני הבית מדליק בפני עצמו, ולכן יש אומרים, שאם בעל הבית אינו נמצא בביתו, והוא לן במקום אחר, עליו להדליק במקום שנמצא שם, ויש חולקים.

ולהלכה כתב הגאון הראשון לציון מורינו ורבינו רבי יצחק יוסף שליט"א בספרו ילקוט יוסף (עמוד תפו), שכל מי שמדליקים עליו בביתו יוצא ידי חובת ההדלקה בהדלקה שמדליקים בביתו. ואינו רשאי לכוין שלא לצאת ידי חובה בהדלקה שבביתו, ולהדליק בעצמו, מאחר וכבר יצא ידי חובה בהדלקה שבביתו, ואינו רשאי להוציא עצמו מן החיוב ולברך בפני עצמו.

מי שאין מדליקים בביתו
מי שנוסע מביתו, ויודע שאין בביתו מי שידליק נרות חנוכה, וכגון שבניו ואשתו נמצאים עמו במקום שנמצא. והוא מתארח בבית של יהודי, ומשלם לו עבור על הוצאותיו, כגון עבור אכילה וכדומה. הדין הוא, שעליו להשתתף עם בעל הבית בהוצאות נרות החנוכה, כלומר, שישלם לבעל הבית סכום כסף כלשהו, כדי שיקנה לו חלק בשמן ובפתילות או בנרות של חנוכה. או שיתן לו בעל הבית במתנה חלק בשמן ובפתילות של נרות חנוכה (ויוסיף בעל הבית מעט שמן עבור האורח), ואז יוצא האורח ידי חובתו בהדלקת בעל הבית.

וכתב הגאון הראשון לציון שליט"א (עמוד תעה), שהוא הדין כאשר האדם מסתפק עם מדליקים עליו בביתו, שגם כן עליו להדליק בברכה. והוכיח כן מלשון המהרש"ל ועוד. ולכן אף כאשר יש ספק אם מדליקים עליו בביתו, עליו להדליק במקומו "בברכה".

חיילים בצבא
חיילים ספרדים המשרתים בצבא, יכולים לסמוך על הדלקת נר חנוכה של אביהם בביתם, ואינם צריכים להדליק נרות כלל. וחיילים אשכנזים, אם יש להם חדרים בפני עצמם בצבא, עליהם להדליק נר חנוכה בברכה בחדרם. וכדין אורח שביארנו.

אולם יש להוסיף, שכתב מרן השלחן ערוך (סימן תרעז), אודות מי שנמצא בכפר של גויים, שאין שם נר חנוכה כלל, שאף על פי שמדליקים עליו בביתו, עליו להדליק נר חנוכה בברכה. זכר לנס חנוכה. ולכן, גם חיילים ספרדים, שנמצאים בחזית, ואינם רואים כלל נר חנוכה, עליהם להדליק נר חנוכה בברכה בחדרם.

ואם אין להם חדר בצבא, כגון שהם חונים על פני השדה, או שהם שוכנים בשוחות בלי קירוי וכדומה, ישתדלו להדליק נר חנוכה בתוך עששית (בית מגן מן הרוח העשוי זכוכית), ולא יברכו על ההדלקה. (חזון עובדיה, חנוכה, עמוד קנב והלאה).

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

דיני חנוכה

אורך השיעור: 01:16:42         הורד     (17.56 MB)

על הניסים והקריאה

אורך השיעור: 01:09:09         הורד     (15.83 MB)

מי ומי המדליקין

אורך השיעור: 00:57:03         הורד     (13.06 MB)

דיני השמנים שנותרו מחנוכה

אורך השיעור: 00:55:46         הורד     (12.77 MB)

הלכות החנוכה הלל וקריאת התורה

אורך השיעור: 01:10:58         הורד     (28.43 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

אם בלילה הראשון אשתי הדליקה נר חנוכה בצאת הכוכבים מפני שאני התאחרתי להגיע, בלילה השני כאשר אני מדליק בזמנו עליי לברך שהחיינו?
כלומר, האם מפני"שמצוות נר חנוכה, נר איש וביתו" אני יוצא בהדלקת אשתי לכל העניינים, או שברכת שהחיינו חוזרת על האדם המדליק ואז אני חייב , כ"ז כסלו תשע"ו / 9 בדצמבר 2015

אם לא היית נוכח בלילה הראשון, עליך לברך שהחיינו בלילה השני. וכן אשה שלא היתה בלילה הראשון, תברך שהחיינו בלילה השני בזמן שמדליקים נרות.

כתבתם "אולם יש להוסיף, שכתב מרן השלחן ערוך (סימן תרעז), אודות מי שנמצא בכפר של גויים, שאין שם נר חנוכה כלל, שאף על פי שמדליקים עליו בביתו, עליו להדליק נר חנוכה בברכה. זכר לנס חנוכה. ולכן, גם חיילים ספרדים, שנמצאים בחזית, ואינם רואים כלל נר חנוכה, עליהם להדליק נר חנוכה בברכה בחדרם"
ראה שם ס"ק י"ד במשנ"ב, כי לכאורא משמדליקין עליו בביתו, להיכן נעלם הכלל של סב"ל? כ"ו כסלו תשע"ו / 8 בדצמבר 2015

אף על פי שכן כתב המשנה ברורה, אבל הגאון רבי חיים פלאג'י במועד לכל חי סימן כז כתב שאין זה דומה למה שכתב מרן בסימן תרעו, שאם מדליקין עליו בביתו אין מברכין על הראיה, ששונה הדין כשאין שם ישראל שמדליק כלל. וכן פסק מרן זצ"ל בחזון עובדיה עמוד קנח, והוסיף שנכון לכתחילה לנהוג כהמשנה ברורה שיכוין בפירוש שלא לצאת ידי חובת מה שמדליקים בביתו.

האם למנהג הספרדים קיימת בעיה כאשר כל אחד מבני הבית מעוניין להדליק בעצמו אך רק בעל הבית מברך? כ' כסלו תשע"א / 27 בנובמבר 2010

שלום רב!

ספרדים שרוצים להדליק כל אחד ואחד בלי ברכה, הרי דינם כדין כל מי שירצה להדליק בכל יום מימות השנה נרות חנוכה, שהוא מנהג חסר טעם, כיון שאין זה מנהגינו. וכבר אמר פעם הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך ז"ל, שספרדים שעושים כן עוברים על "בל תשחית" בשריפת שמן ללא צורך.
ומכל מקום נהגו שילדים קטנים מאד שיש להם מנורת חנוכה של עצמם, מדליקים בה נרות צבעוניים וכדומה.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסו......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה