הלכה ליום רביעי כ' כסלו תשע"ט 28 בנובמבר 2018

חיוב נשים בהדלקת נר חנוכה

נשים, פטורות מכל מצות התורה ש"הזמן גרמן". כלומר, מצוות התלויות בזמן מסויים, ואינן נוהגות תמיד, כגון מצות לולב בסוכות, ומצות שופר בראש השנה, נשים פטורות מהן.

ומכל מקום נשים חייבות בהדלקת נר חנוכה, הואיל ואף הן היו באותו נס של הצלת ישראל בחג החנוכה. ולכן אף אשה נשואה, אם בעלה אינו יכול להדליק נרות חנוכה בביתו, כגון שצריך לצאת למקום רחוק, ראוי ונכון שימנה את אשתו שתהיה שלוחתו להדליק את הנרות במקומו, ויוצא ידי חובה אפילו אם אינו נמצא שם בשעת ההדלקה.

וכן אשה שהיא דרה לבדה, חייבת להדליק נרות חנוכה, כדין האיש ממש.

מי שעתיד לחזור לביתו בשעה מאוחרת
כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שאם אדם יודע כי הוא עתיד לחזור לביתו באותו לילה בשעה מאוחרת, עדיף שימנה את אשתו שתדליק הנרות בזמן הראוי להדלקת נרות לכתחילה, דהיינו כרבע שעה לאחר שקיעת החמה, מאשר שידליק בעצמו בשעה מאוחרת. ואף על פי שבכל המצוות אנו אומרים "מצוה בו יותר מבשלוחו", מכל מקום כאן עדיף שימנה את אשתו להדליק נרות, משום שעל ידה מתקיימת המצוה בזמן הראוי לה כתקנת חז"ל. ומלבד זה יש לומר, שכשהאשה מדליקה נרות במקום בעלה, לא נחשב הדבר שאינו מקיים המצוה בעצמו, משום שאשתו כגופו, ואם כן כשמדליקה האשה נרות הרי הוא כאילו הדליק בעצמו.

ומכל מקום למנהג האשכנזים שכל אחד מבני הבית מדליק נרות חנוכה, אם נמצא הבעל במקום שיכול להדליק, טוב שידליק בעצמו בלא ברכה, ואשתו תדליק בביתו בברכה, ואם יכול הבעל, טוב שישמע ברכות ההדלקה מאדם אחר.

אף על פי שנשים חייבות בהדלקת נר חנוכה, מכל מקום כשבעל הבית מדליק נרות חנוכה בבית, אין אשתו ובנותיו מדליקות נרות בפני עצמן, ואפילו למנהג האשכנזים שכל אחד מבני הבית מדליק בפני עצמו, מכל מקום אשתו ובנותיו אינן מדליקות בפני עצמן. ורק אם האשה נמצאת לבדה בביתה, כגון אשה שאינה נשואה עדיין, או שאין בעלה נמצא בבית בשעת ההדלקה, תדליק האשה נרות חנוכה.

אדם שלא היה נוכח בשעת ההדלקה בלילה ראשון של חנוכה
והנה מוטל עלינו לבאר דבר נוסף, והוא, שכאשר הבעל יודע שיגיע מאוחר לביתו, ולכן הוא מורה לאשתו שתברך ותדליק במקומו, הרי שהוא יוצא ידי חובת ההדלקה והברכות בהדלקה של אשתו. אולם אם אירע שכבר בלילה הראשון של חנוכה הדליקה האשה את הנרות עבור הבעל, נמצא שהיא מברכת גם ברכת "שהחיינו" על ההדלקה בלילה הראשון. והבעל, עדיין לא בירך שהחיינו. ועל כן ביום השני כאשר יבא הוא לביתו, יהיה עליו להדליק נרות ולהוסיף לברך ברכת שהחיינו על הדלקה, שהרי זו ההדלקה הראשונה עבורו.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם הבעל נמצא באמריקה ואישתו בארץ האם הוא יוצא ידי חובתו במה שאישתו מדליקה אע"פ שזה לא באותם שעות? כ"ג כסלו תשע"ט / 1 בדצמבר 2018

מאחר וכאן בארץ מדליקים לפני זמן ההדלקה בארצות הברית, לכן הוא יוצא ידי חובה בהדלקה של אשתו בארץ, ואינו צריך להדליק. ועל כל פנים בודאי שלא יברך.

מה קורה אם הבעל מדליק ביום הראשון, וביום השני האישה מדליקה, האם היא צריכה לברך גם שהחיינו? כ"ג כסלו תשע"ט / 1 בדצמבר 2018

היא אינה מברכת שהחיינו, משום שהיא כבר שמעה את הברכה מבעלה ביום הראשון, ויצאה ידי חובה.

לגבי ברכת שהחיינו של הבעל, כאשר לא שמע ביום הראשון ואשתו ברכה, כתבתם שהבעל יברך ביום השני.
א. איפה הרב עובדיה כותב את זה?
ב. כף החיים (תרע"ו, כו), וגם המשנה ברורה (תרע"ו, ז) בשם המגן אברהם כותבים אחרת- שלא צריך לברך שהחיינו, כיון שאשתו כגופו, ומכיון שהיא הוציאה אותו ידי חובה בלילה הראשון- לא יברך. אם כך, למה לא נאמר ספק ברכות להקל- ולא תברך?
ג. בדבר שיש בו מחלוקת כזו בין הפוסקים- האם לא ראוי לכתוב את דעות החולקים גם כן, ולסיים שדעת מרן הרב עובדיה לא לברך!? כ"ג כסלו תשע"ט / 1 בדצמבר 2018

מרן זצ"ל ב"קול סיני" (לפני כחמישים שנה) כתב כדבריכם, שאין לברך שהחיינו בלילה השני, משום ספק ברכות. ואחר כך שוב ישב על מדוכה זו, בכמה מקומות, ובכללם בספרו חזון עובדיה על הלכות חנוכה, וחזר בו מדבריו הראשונים, והעלה שאין לחוש בזה לספק ברכות, ושיש לברך שהחיינו. והביא ראיות גדולות לדבריו. ומה שאין אנו מביאים את כל השיטות, הוא משום שאנו מביאים, בפרט בזמני חגים, את עיקרי הדינים והשיטות בקצרה, ואי אפשר להאריך בכל שיטה ושיטה, באופן שיגרום בלבול.

בנושא חיוב נשים בהלל של חנוכה: האם חיבות לאמר הלל בחנוכה? אם כן, האם בברכה? אם כן, האם מוציאות גברים ידי חובה? כ"ח כסלו תשע"ח / 16 בדצמבר 2017

לא חייבות, אבל מצוה לומר, בלי ברכה. ואינן מוציאות אנשים ידי חובה, הואיל ואינן מחוייבות מן הדין. והזמן היחיד בשנה שנשים ספרדיות מברכות על ההלל, הוא בליל פסח.

למה הברכה היא להדליק נר מנוכה , ומקומות אחרים רשום נר של חנוכה , האם ספרדים אומרים נר חנוכה ואשכנזים אומרים של חנוכה או שבכלל לא נכון להגיד של חנוכה ? כ"ה כסלו תשע"ח / 13 בדצמבר 2017

האשכנזים ברובם אומרים נר של חנוכה (כפי הנוסחה בכמה מקומות ומהם בשבת כג.), והספרדים אומרים נר חנוכה. שכן הנוסחא במסכת סופרים. וכמו שפסק בשו"ת יביע אומר חלק שמיני סימן יא

האם האשה צריכה להיות נוכחת בשעת הדלקת הנרות? כ"ד כסלו תשע"ח / 12 בדצמבר 2017

מצוה להיות שם, אבל לא חיוב

 

בחורה רווקה שהדליקה נרות בבית הוריה והגיעה לביתה בשעה מאוחרת. האם צריכה להדליק נרות גם בדירתה? כ"ז כסלו תשע"ז / 27 בדצמבר 2016

בחורה שגרה בדירה משלה, והיא מפרנסת את עצמה, עליה להדליק נרות בביתה, אף על פי ששמעה וראתה כבר את הדלקת הנרות בבית הוריה.

מה קורה כאשר האישה מדליקה ביום השני במקום הבעל וזו לא היתה בלילה ראשון (עבדה עד מאוחר) האם תצטרך האישה לברך שהחיינו? כ"ד כסלו תשע"ו / 6 בדצמבר 2015

אם האשה לא היתה נוכחת ביום הראשון בשעת הדלקת נרות חנוכה, עליה לברך שהחיינו ביום השני. ולדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, יש לברך שהחיינו בשעת הדלקת הנרות, ולא באמצע היום.

ואם האשה היא זו שלא הייתה בלילה הראשון, האם רשאית לברך שהחיינו בלילה השני? כ"א כסלו תשע"ה / 13 בדצמבר 2014

רשאית לברך שהחיינו בלילה השני.

כתבתם שאם הבעל יצא ידי חובת ההדלקה בלילה הראשון ע"י אשתו, בלילה השני עליו לברך שהחיינו.
המשנ"ב פוסר בסימן תרע"ו ס"ק ז ושם בשער הציון אות יב שאינו מברך, אנא בארו לי על מה כבודם מסתמכים? כ' כסלו תשע"א / 27 בנובמבר 2010

שלום וברכה!

מרן שליט"א כתב בספרו על הלכות אבלות חלק א, שמי שהיה אונן בלילה הראשון של חנוכה, ואשתו הלדיקה נר חנוכה, הרי הוא מברך שהחיינו בלילה השני שהוא מדליק. ודיברנו עמו בזה, ועיקר טעמו, מכיון שאף על פי שלדעת הרבה פוסקים ומרן השלחן ערוך, הרי שיצא ידי חובת ההדלקה בלילה הראשון, מכל מקום כיון שאינו יוצא ידי חובת הברכה, משום שמכוין שלא לצאת ידי חובה (לענין אונן, אבל בנדון שלנו אינו שומע בכלל את הברכה), אף על פי שיצא ידי חובת ההדלקה, מברך בפעם הראשונה שמדליק. 

בברכת התורה,
הלכה יומית.

האם כאשר הבעל הדליק בחמשת הימים הראשונים ובשישי אישתו מדלקת, האם אישתו צריכה לברך שהחיינו, מאחר וזו הדלקתה הראשונה? י"ט כסלו תש"ע / 6 בדצמבר 2009

שלום רב!

אשה שלא שמעה את הברכות מבעלה בימים הראשונים, והיא מדליקה באחד הימים, תברך שהחיינו על הדלקת הנרות.
תשובת הגאון רבי גולן אלוף שליט"א.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה