הלכה ליום שלישי כ"ב סיון תשע"ט 25 ביוני 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שושנה רוז בת שולמית כמילה ע"ה

אישה יקרה, מדוכאת בייסורים, שעזבה אותנו לעולם שכולו טוב במוצאי שבת קודש, פר "שלח לך".
תנצב"ה.

הוקדש על ידי

המשפחה האבלה

דין הכריעות שבתפילת שמונה עשרה

שאלה: מתי יש חיוב לכרוע בתפילת העמידה, וכיצד הוא אופן הכריעה הנכון?

תשובה: רבותינו תיקנו בכמה מקומות בתפילת העמידה, שיכרע אדם בהם.

ואלו הברכות שיש לכרוע בהן: ברכת אבות (היא ברכת "מגן אברהם", הברכה הראשונה שבתפילת העמידה), בתחילת הברכה ובסיומה, ובברכת הודאה (היא ברכת "מודים"), בתחילתה ובסופה. ובשאר כל הברכות אין לכרוע כשמסיים את הברכה או מתחיל אותה.

וכמה יש לכרוע? המתפלל כשכורע, צריך שיכרע עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה שלו. כלומר, אין להסתפק בהשתחוויה מועטת, אלא יש לכרוע ממש עד שיפתחו ויבלטו כל קשרי החוליות בשידרה שבגב. ואין להשאיר את הראש זקוף בשעת הכריעה, אלא יש לכופף גם את הראש בשעת הכריעה, וכפשט לשונו של רבינו הרמב"ם (בפרק ה' מהלכות תפילה), שצריך שבשעת הכריעה יעשה עצמו "כקשת", דהיינו שמלבד מה שצריך שיכרע עד שיתפקקו כל חוליות שבשידרה, צריך גם לכופף את ראשו, כדי שיראה כקשת.

ומכל מקום אין זה נכון שיכרע אדם בצורה מוגזמת עד כדי כך שהפה שלו יהיה מכוון כנגד החגורה של המכנסיים, אלא יכרע כפי שמחייב הדין, כלומר, שכל חוליות השדרה תהיינה פתוחות בשעת הכריעה.

אדם שהוא זקן או חולה, שאינו יכול לכרוע עד שיתפקקו כל החוליות שבשדרה, אינו חייב לכרוע כל כך הרבה, אלא רשאי להרכין את ראשו מעט, מאחר שניכר שהוא חפץ לכרוע, ורק מפני צערו אינו כורע כפי שהיה ראוי לכרוע.

יש הנוהגים בשעת הכריעות, שמכופפים גם את הברכיים. וכפי שיבואר בהלכה הבאה.

שאלות ותשובות על ההלכה

כשנאמר ברכת ההודאה האם הכוונה בתחילת הברכה של מודים (ברוך אתה...כמו בברכת אבות ) או שהכוונה במודים אנחנו ? כ"ה סיון תשע"ט / 28 ביוני 2019

הכוונה היא כשאומר "מודים".

האם לא כורעים גם ב...."לך נאה להודות"? ד' סיון תש"ע / 17 במאי 2010

שלום רב!

בודאי שכורעים גם בהטוב שמך, וכפי שכתבנו, שבסיום ברכת הודאה יש לכרוע.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשע"ט

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה

בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה