הלכה ליום שלישי כ"ב סיון תשע"ט 25 ביוני 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שושנה רוז בת שולמית כמילה ע"ה

אישה יקרה, מדוכאת בייסורים, שעזבה אותנו לעולם שכולו טוב במוצאי שבת קודש, פר "שלח לך".
תנצב"ה.

הוקדש על ידי

המשפחה האבלה

דין הכריעות שבתפילת שמונה עשרה

שאלה: מתי יש חיוב לכרוע בתפילת העמידה, וכיצד הוא אופן הכריעה הנכון?

תשובה: רבותינו תיקנו בכמה מקומות בתפילת העמידה, שיכרע אדם בהם.

ואלו הברכות שיש לכרוע בהן: ברכת אבות (היא ברכת "מגן אברהם", הברכה הראשונה שבתפילת העמידה), בתחילת הברכה ובסיומה, ובברכת הודאה (היא ברכת "מודים"), בתחילתה ובסופה. ובשאר כל הברכות אין לכרוע כשמסיים את הברכה או מתחיל אותה.

וכמה יש לכרוע? המתפלל כשכורע, צריך שיכרע עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה שלו. כלומר, אין להסתפק בהשתחוויה מועטת, אלא יש לכרוע ממש עד שיפתחו ויבלטו כל קשרי החוליות בשידרה שבגב. ואין להשאיר את הראש זקוף בשעת הכריעה, אלא יש לכופף גם את הראש בשעת הכריעה, וכפשט לשונו של רבינו הרמב"ם (בפרק ה' מהלכות תפילה), שצריך שבשעת הכריעה יעשה עצמו "כקשת", דהיינו שמלבד מה שצריך שיכרע עד שיתפקקו כל חוליות שבשידרה, צריך גם לכופף את ראשו, כדי שיראה כקשת.

ומכל מקום אין זה נכון שיכרע אדם בצורה מוגזמת עד כדי כך שהפה שלו יהיה מכוון כנגד החגורה של המכנסיים, אלא יכרע כפי שמחייב הדין, כלומר, שכל חוליות השדרה תהיינה פתוחות בשעת הכריעה.

אדם שהוא זקן או חולה, שאינו יכול לכרוע עד שיתפקקו כל החוליות שבשדרה, אינו חייב לכרוע כל כך הרבה, אלא רשאי להרכין את ראשו מעט, מאחר שניכר שהוא חפץ לכרוע, ורק מפני צערו אינו כורע כפי שהיה ראוי לכרוע.

יש הנוהגים בשעת הכריעות, שמכופפים גם את הברכיים. וכפי שיבואר בהלכה הבאה.

שאלות ותשובות על ההלכה

כשנאמר ברכת ההודאה האם הכוונה בתחילת הברכה של מודים (ברוך אתה...כמו בברכת אבות ) או שהכוונה במודים אנחנו ? כ"ה סיון תשע"ט / 28 ביוני 2019

הכוונה היא כשאומר "מודים".

האם לא כורעים גם ב...."לך נאה להודות"? ד' סיון תש"ע / 17 במאי 2010

שלום רב!

בודאי שכורעים גם בהטוב שמך, וכפי שכתבנו, שבסיום ברכת הודאה יש לכרוע.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה


המחטיא את הרבים

אמרו רבותינו בפרקי אבות (פרק ה): "וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה". כלומר, מי שהחטיא את הרבים, אין לו תקוה שיחזור בתשובה, אלא הוא עתיד למות בחטאו, ובעולם הבא יפרעו ממנו על מה שעשה. ולכאורה, משמע שאפילו אם אדם זה יתחרט וינסה לחזור בתשובה......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה

חובת התשובה לכל אדם – מעשה ממרן זצ"ל

שאלה: מדוע האדם צריך לבקש סליחה מה' יתברך על מה שעשה שלא בכוונה, כלומר, בשוגג, והלא אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא? תשובה: בגמרא במסכת יומא (לו:), אמר רבי מאיר, כיצד מתוודה? כלומר, איך הוא סדר הוידוי הנכון? אומר "עויתי פשעתי חטאתי", (כפי שנאמר בשעיר המשתלח, שהיו מתכפרים עוונותי......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה