הלכה ליום ראשון י"ז כסלו תשע"ט 25 בנובמבר 2018

חג החנוכה

אנו עומדים בסמוך לימי החנוכה. ולכן נתחיל לבאר את עיקרי הדינים הנוגעים לימים אלה, ממה שכתבנו בשנים קודמות, ובתוספת נופך.

זמני ימי החנוכה השנה
ימי החנוכה הם שמונה ימים. החל מיום כ"ה בכסליו, כמו שנבאר. ובשנה זו (התשע"ט) יחול יום כ"ה בכסליו ביום שני בשבוע הבא. ובמוצאי יום ראשון (שהוא ליל שני), נדליק נרות חנוכה בפעם הראשונה. ובמוצאי יום ראשון שאחריו, נדליק נרות חנוכה בפעם האחרונה בשנה זו.

נס חנוכה
בתקופת בית המקדש השני גזרו מלכי יוון גזירות על ישראל, ועמדו עליהם להשכיחם מצוות התורה, ולבטל אותם מדתם, ולא הניחום לעסוק בתורה ובמצוות, ונכנסו להיכל בית המקדש ופרצו בו פרצות, והיה צר מאד לישראל מפניהם, עד שריחם עליהם הקדוש ברוך הוא, והצילם מידם, וגברו עליהם בני החשמונאים הכהנים הגדולים, והרגום, והושיעו את ישראל מידם, והעמידו מלך על ישראל מן הכהנים. והיה הדבר לנס ופלא, כי הכהנים החשמונאים וכל צבאם לא היו אלא מעטים מאד, ואילו היוונים בעת ההיא נחשבו לאימפריה אדירה, ובכל זאת בחסד ה' עליהם, ובכח בטחונם, תורתם וצדקתם, זכו להביס את צבאות יוון, ולהניסם מן הארץ.

וכשגברו החשמונאים על היוונים, נכנסו לבית המקדש, ורצו להדליק את המנורה הטהורה, ולא מצאו אלא פך אחד של שמן טהור שהיה בו כדי להדליק את המנורה יום אחד בלבד, ונעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים, עד שכתשו זיתים ועשו מהם שמן טהור. ואותו היום שבו נמצא פך השמן, יום כ"ה לחודש כסליו היה. ולכן תיקנו חכמים שהיו באותו הדור לעשות שמונה ימים הללו, מיום כ"ה בכסליו, ימי הלל ושמחה, ומדליקים בהם נרות בכל לילה משמונת הלילות, כדי לפרסם הנס, וימים אלו נקראים "חנוכה".

למה נקרא שמו "חנוכה"?
כתב רבינו פרחיה בפירושו על מסכת שבת (כא:), שהטעם שנקרא חנוכה "חנוכה", הוא משום שבימים אלה חנכו מחדש את המזבח בקרבנות תודה ונדבה לה' יתברך על הנס שנעשה להם, כי היוונים סתרו את המזבח, וכשגברה ידם של החשמונאים, חזרו ויסדו אותו מחדש. וכל אותם שמונת ימים של חנוכה, היו ימים שבהם חזרו ישראל למקדש, ועסקו בתיקונו, בסיוד הקירות ותיקונו מחדש. (חזון עובדיה עמוד ו). (רבינו פרחיה, שהיה מרבותינו הראשונים, מבאר הרבה פעמים מילים מיוחדות).

הזהירות בהדלקת נרות חנוכה
צריך להזהר מאד במצות הדלקת נרות חנוכה, כי מצוה זו חביבה עד מאד, כדי לפרסם את הנס בהודאה לה' יתברך. ואמרו רבותינו (שבת כג:) שהמקיים מצוה זו כהלכתה זוכה לבנים תלמידי חכמים, שנאמר (בספר משלי פרק ו.) "כי נר מצוה ותורה אור", ופירש רש"י, על ידי נר מצוה בא אור של תורה. וכתב המאירי, שפירוש הדברים הוא, לעשות את מצות הדלקת הנרות בהידור רב ובדרך חיבוב.

כמה נרות יש להדליק?
כמה נרות צריך להדליק בחג החנוכה? מעיקר הדין די בנר אחד בכל בית מישראל, בין שבני הבית רבים ובין שבני הבית מועטים. ונהגו כל ישראל להדר במצוה ולהוסיף נר אחד בכל לילה, עד שבלילה האחרון מדליק שמונה נרות. (ועוד נר אחד כ"שמש").

מנהג הספרדים ובני עדות המזרח, כדעת מרן שקבלנו הוראותיו, שאחד מבני הבית מדליק, ופוטר את כל בני הבית בהדלקתו, אבל האשכנזים נוהגים שכל אחד מבני הבית מדליק נרות חנוכה בפני עצמו.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

נס חנוכה וברכה על המנהג

אורך השיעור: 01:12:42         הורד     (16.64 MB)

דיני חנוכה

אורך השיעור: 01:16:42         הורד     (17.56 MB)

חנוכה באגדה

אורך השיעור: 01:12:49         הורד     (16.67 MB)

נס וטבע

אורך השיעור: 00:43:36         הורד     (9.98 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

רציתי להוסיף דיוק קטן, לגבי יוצאי ארם צובא שמוסיפים נר נוסף בהדלקה. זה לא כל החלבים שמוסיפים נר, רק אלו שבאו מגירוש ספרד, שהם מדליקים לזכור הנס שעשה להם הקב״ה שהציל אותם מיד אויבהם. החלבים שהיו שם מזמן שלמה המלך ולא זזו ממוקם, נקראים מוסתירבים, לא מדליקים נר נוסף. א' טבת תשע"ה / 23 בדצמבר 2014

תודה על הערתך.

אני גרה עם שותפה אשכנזיה, האם עלינו להדליק חנוכיה משותפת או כל אחת לעצמה?
ואם האשכנזיה רוצה להדליק בשעה מסויימת ואני מעוניינת להדליק מיד לאחר השקיעה, האם עלי ללכת לפי הזמן שלה או בכל זאת להדליק בנפרד? כ"ג כסלו תשע"ד / 26 בנובמבר 2013

אם כל אחת מכן דואגת לעצמה למזון וכדומה, (כפי שבדרך כלל קורה בין שותפים), הרי שעליכן להדליק בנפרד. את בזמנך והיא בזמנה.

היתי רוצה לדעת מתי ומי הם הרבנים שקיבלו את הוראות מרן בנדר כמו שנאמר :
כדעת מרן שקבלנו הוראותיו ט"ו כסלו תשע"א / 22 בנובמבר 2010

שלום רב!

לא קיבלו את הוראות מרן בנדר, אלא כהוראות מרא דאתרא, שהכרעותיו מכריעות לגבי כל ישראל.
רבים מרבותינו האחרונים כתבו שקבלנו הוראות מרן, ומהם, רבינו החיד"א, רבינו יוסף חיים, רבי יעקב אבן צור, רבי עזרא דנגור, ועוד רבים מאד. כפי שתוכל לראות בהקדמת ספר הליכות עולם חלק ראשון.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה