הלכה ליום שלישי י"ט כסלו תש"פ 17 בדצמבר 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

הרב דוד אברהם בן מרסל סימי (פיטון) שליט"א

הוקדש על ידי

אתר הלכה יומית

חנוכה

אנו עומדים לפני תחילת ימי החנוכה, ולכן נתחיל ללמוד את הדינים הנוגעים לימים אלה.

ימי החנוכה
ימי החנוכה הם שמונה ימים. החל מיום כ"ה בכסליו. ובשנה זו (התש"פ) יחול יום כ"ה בכסליו ביום שני בשבוע הבא. ובמוצאי יום ראשון (שהוא ליל שני), נדליק נרות חנוכה בפעם הראשונה. ובמוצאי יום ראשון שאחריו, נדליק נרות חנוכה בפעם האחרונה בשנה זו.

משמעות ניסי החנוכה עד ימינו
בימי החנוכה ישנם כמה דינים ומנהגים שנהגו בהם עם ישראל, כדי להודות לה' יתברך, ולעשות זכר לנסים שעשה ה' לאבותינו, בימי בית המקדש השני.

בימים ההם, היה מצבם הרוחני והגשמי של עם ישראל קשה מאד, כי היו הגויים מציקים לעם ישראל,  ובפרט מלכות יוון הרשעה שגזרה גזירות קשות על בני עמינו שהיו אז בארץ ישראל כדי שימנעו מלקיים את מצוות התורה. גם מתוך עם ישראל קמו יהודים רבים ונעשו "חופשיים" מן התורה והמצוות, והחלו לחלל שבת, ולהתנהג כגויים בכל דבר. והיה צר מאד לישראל מפני אויביהם.

עד שעורר ה' את רוחם של בני חשמונאי, שהיו מעטים, והם הנהיגו את ישראל על פי דת תורתינו הקדושה, ולמרות שהם היו מעטים מאד, נתן הקדוש ברוך הוא את אויביהם היוונים בידם, וניצחום. וזכו לחדש את בית המקדש, ולהחזיר את עבודת הקרבנות בטהרה. וזכו לנס "פך השמן", שדלק להם שמונה ימים בדרך נס. וזכו להעמיד את התורה בישראל, כי אלמלא נצחו בית חשמונאי, היתה התורה עלולה חס ושלום להשתכח מעם ישראל, ורק בזכות נס חנוכה ומלכות בית חשמונאי זכינו שנשתמרה התורה בעם ישראל לדורות. לכן אנו שמחים ומודים לה' יתברך ומציינים באופן מיוחד את הנסים שנעשו באותם הימים.

מנהגי ימי החנוכה
מצות ומנהגי ימי החנוכה, יש בהם פרטים רבים, ואלו עיקריהם:

  • מצות הדלקת נרות חנוכה.
  • הזכרת "על הנסים" בתפלה ובברכת המזון.
  • אמירת ה"הלל" אחרי תפלת שחרית.
  • קריאה בתורה בפרשת הנשיאים.
  • ימי החנוכה אסורים בהספד ובתענית.
  • נוהגות הנשים שלא לעשות מלאכה בשעת הדלקת הנרות.
  • עריכת סעודות מצוה שמשמיעים בהם דברי תורה ויראת ה' טהורה.
  • נוהגים להרבות במאכלי גבינה או במאכלים מתוקים מטוגנים בשמן.

הדלקת נרות חנוכה
מצות הדלקת נרות חנוכה, היא מצוה יקרה וחשובה מאד. וצריך להזהר מאד במצות הדלקת נרות חנוכה, כי מצוה זו חביבה עד מאד, כדי לפרסם את הנס בהודאה לה' יתברך. ואמרו רבותינו (שבת כג:) שהמקיים מצוה זו כהלכתה זוכה לבנים תלמידי חכמים, שנאמר (בספר משלי פרק ו.) "כי נר מצוה ותורה אור", ופירש רש"י, על ידי נר מצוה בא אור של תורה. וכתב המאירי, שפירוש הדברים הוא, לעשות את מצות הדלקת הנרות בהידור רב ובדרך חיבוב.

כמה נרות יש להדליק?
כמה נרות צריך להדליק בחג החנוכה? מעיקר הדין די בנר אחד בכל בית מישראל, בין שבני הבית רבים ובין שבני הבית מועטים. ונהגו כל ישראל להדר במצוה ולהוסיף נר אחד בכל לילה, עד שבלילה האחרון מדליק שמונה נרות. (ועוד נר אחד כ"שמש").

מנהג הספרדים ובני עדות המזרח, כדעת מרן שקבלנו הוראותיו, שאחד מבני הבית מדליק, ופוטר את כל בני הבית בהדלקתו, אבל האשכנזים נוהגים שכל אחד מבני הבית מדליק נרות חנוכה בפני עצמו.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

נס חנוכה וברכה על המנהג

אורך השיעור: 01:12:42         הורד     (16.64 MB)

דיני חנוכה

אורך השיעור: 01:16:42         הורד     (17.56 MB)

חנוכה באגדה

אורך השיעור: 01:12:49         הורד     (16.67 MB)

נס וטבע

אורך השיעור: 00:43:36         הורד     (9.98 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

רציתי להוסיף דיוק קטן, לגבי יוצאי ארם צובא שמוסיפים נר נוסף בהדלקה. זה לא כל החלבים שמוסיפים נר, רק אלו שבאו מגירוש ספרד, שהם מדליקים לזכור הנס שעשה להם הקב״ה שהציל אותם מיד אויבהם. החלבים שהיו שם מזמן שלמה המלך ולא זזו ממוקם, נקראים מוסתירבים, לא מדליקים נר נוסף. א' טבת תשע"ה / 23 בדצמבר 2014

תודה על הערתך.

אני גרה עם שותפה אשכנזיה, האם עלינו להדליק חנוכיה משותפת או כל אחת לעצמה?
ואם האשכנזיה רוצה להדליק בשעה מסויימת ואני מעוניינת להדליק מיד לאחר השקיעה, האם עלי ללכת לפי הזמן שלה או בכל זאת להדליק בנפרד? כ"ג כסלו תשע"ד / 26 בנובמבר 2013

אם כל אחת מכן דואגת לעצמה למזון וכדומה, (כפי שבדרך כלל קורה בין שותפים), הרי שעליכן להדליק בנפרד. את בזמנך והיא בזמנה.

היתי רוצה לדעת מתי ומי הם הרבנים שקיבלו את הוראות מרן בנדר כמו שנאמר :
כדעת מרן שקבלנו הוראותיו ט"ו כסלו תשע"א / 22 בנובמבר 2010

שלום רב!

לא קיבלו את הוראות מרן בנדר, אלא כהוראות מרא דאתרא, שהכרעותיו מכריעות לגבי כל ישראל.
רבים מרבותינו האחרונים כתבו שקבלנו הוראות מרן, ומהם, רבינו החיד"א, רבינו יוסף חיים, רבי יעקב אבן צור, רבי עזרא דנגור, ועוד רבים מאד. כפי שתוכל לראות בהקדמת ספר הליכות עולם חלק ראשון.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

דין ברכת הגומל

תקנו רבותינו, שמי שאירע לו איזה דבר שיש בו קצת סכנה, עליו להודות להשם יתברך על הטובה אשר גמלו, בפני עשרה אנשים מישראל. וכפי שנבאר. בגמרא במסכת ברכות (נד.), אמר רב יהודה אמר רב, ארבעה צריכין להודות (כלומר, לברך הגומל), יורדי הים כשיעלו ממנו, והולכי מדברות כשיגיעו לישוב, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי ש......

לקריאת ההלכה