הלכה ליום שני כ"ז חשון תש"פ 25 בנובמבר 2019

יין מבושל אצל מחללי שבת

אמש ביארנו, שיהודי המחלל שבת בפרהסיה (ברבים), ונגע ביין, הרי הוא אוסר את היין במגעו. וכדין גוי שנגע ביין. וכעת נדון, לגבי בן דתי, שמתארח אצל הוריו (על פי דרישות ההלכה), ואביו דואג לקנות עבורו יין כשר למהדרין, אך הוא מבקש למזוג לבנו יין לקידוש. ואם יסרב הבן שאביו ימזוג לו, יש בדבר פגיעה חמורה בכבוד אביו. מה יעשה הבן ולא יחטא?

יין מבושל
יין מבושל, כלומר, יין שהרתיחו אותו, אינו נאסר במגעו של הגוי. וכתבו רבותינו הראשונים, שיין מבושל, הכוונה היא ליין שהתבשל על גבי האש עד שרתח. וטעם הדבר שלא אסרו רבותינו יין מבושל, הוא מפני שיין כזה לא היה מצוי בזמן חז"ל, ולא גזרו עליו איסור. וכן כתב הרא"ש. (ויש עוד טעם בזה, ואין כאן המקום להאריך). וכמו שפסק מרן השלחן ערוך (יו"ד סימן קכג). וכל זה הוא דוקא אם נגע בו הגוי אחרי שהתבשל כבר, כמו שביארנו בדין הברנדי, אבל אם נגע בו לפני שהתבשל, אף על פי שהתבשל אחר כך, באיסורו הוא עומד ואסור לשתות ממנו.

יין מפוסטר
נחלקו הפוסקים לגבי יין "מפוסטר", שחיממו אותו כדי שישתמר לאורך זמן, אך לא הגיע לדרגת רתיחה ממש. האם דינו כדין יין מבושל או לא. שיש לומר שדוקא יין שהגיע לשיעור רתיחה ממש, הוא זה שאינו נאסר במגע הגוי, אבל יין שלא רתח ממש, רק פיסטרו אותו, אינו נחשב ליין מבושל.

והגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל כתב, שדוקא יין שהשתנה המראה שלו מחמת הבישול, הוא זה שנקרא "מבושל", ואינו נאסר במגע הגוי, אבל יין שפיסטרו אותו ונשאר המראה שלו כמו שהיה, אינו נחשב ליין מבושל, שהרי גם הגוי אינו יודע שהיין מבושל, ולכן אי אפשר לסמוך על הפיסטור כדי להתירו. ועוד כתב, שמכיון שיין זה מצוי מאד בזמנינו, אין לסמוך על הפיסטור כדי להתירו, שהרי הרא"ש כתב שטעם ההיתר הוא מפני שיין זה אינו מצוי, ולכן לא גזרו עליו חז"ל, אבל בזמנינו שהוא מצוי מאד אין לסמוך על טעם זה. וכן דעת הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל ישב על מדוכה זו והאריך בדבר כיד ה' הטובה עליו, וכתב שמכיון שחז"ל לא גזרו על יין זה איסור, שוב אין לנו לבוא ולגזור מדעתינו גזירות חדשות לאוסרו. ואף על פי שבזמנינו היין המפוסטר מצוי מאד, מכל מקום, מאחר ובזמן חז"ל לא היה מצוי, ולכן לא גזרו עליו, שוב אינו נאסר לעולם, שאין בכוחינו לגזור גזירות מדעתינו כפי שהיו גוזרים בזמן התלמוד. והאריך עוד בדבר.

הדין למעשה
ולענין הלכה, כל שפיסטרו את היין כראוי, דהיינו שחיממו אותו לחום של כשמונים מעלות, שוב אין אותו היין נאסר במגע של גוי, ואפילו במגעו של נוצרי. (אלא אם באמת ניסכו אותו לעבודה זרה, שאז ודאי שאסור לשתותו).

ומעתה בנידון עליו דיברנו, בודאי שיש להקל בפשיטות, שאותו הבן המתארח אצל אביו, יקנה לשבת יין מפוסטר דוקא, כמו רוב סוגי "מיץ ענבים" שבזמנינו, ושאר היינות שאינם משובחים כל כך, שנוהגים לפסטר אותם. וממילא לא יהיה שום חשש איסור במה שאביו המחלל שבת ימזוג לו מאותו היין. והאמת והשלום אהבו.

(ובזמן שהיה מרן הרב זצ"ל רב ראשי לישראל, תיקן ביקבי ראשון לציון, שיפסטרו את היין לחום של כשמונים מעלות. שאז נחשב היין כמבושל).

ולסיכום, יין מפוסטר אינו נאסר במגע הגוי. וכל שכן שאינו נאסר במגעו של ישראל מחלל שבת. וכן אם מזג ממנו ישראל מחלל שבת, אין היין נאסר כלל בשתיה, ומותר לשתות ממנו ולעשות בו קידוש.

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

האם מועיל עירוב ב"כרמלית"? ודין העירוב בברוקלין
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

"קדיש"

אדם שנפטר מן העולם, מוטל על בניו שנשארו אחריו להקפיד באופן מיוחד להתפלל בכל יום שלוש תפילות במנין, כדי שיוכלו לומר קדיש על האב או האם. וכן אדם שחלילה נפטר בנו או בתו או אחיו או אחותו, יאמר קדיש לעלוי נשמתם. ומי שנפטר מן העולם ולא השאיר אחריו בנים, טוב לשכור עבורו תלמיד חכם שיאמר קדיש לעלוי נשמתו.......

לקריאת ההלכה

כיבוד הורים אחרי פטירתם

כשם שחייב אדם לכבד את הוריו בחייהם, כך עליו לכבדם לאחר מותם. ובודאי שאסור לו גם כן לזלזל בהוריו אחרי מותם. ובברייתא במסכת קידושין (דף לא:) מובא: היה הבן אומר דבר שמועה בשם אביו לאחר פטירתו, יאמר "כך אמר אבא הריני כפרת משכבו". כלומר, בכל פעם שמזכיר את אביו אחר מותו יוסיף "הריני כפר......

לקריאת ההלכה


כבוד חמיו וחמותו – מסימני סוף הגלות

בילקוט שמעוני אמרו, אמר לו דוד לשאול, "וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה אֶת כְּנַף מְעִילְךָ בְּיָדִי", (כלומר, דוד המלך קרא לחמיו שאול בתואר "אבי"). ומכאן למדו רבותינו שחייב אדם בכבוד חמיו כשם שחייב אדם בכבוד אביו, שהרי השווה הכתוב את חמיו לאביו. וטעם הדבר שחייב אדם לכבד את חמיו, מפני ש......

לקריאת ההלכה

דין קימה בפני אביו או רבו – תשובת מרן זצ"ל לנכדו

כל ההלכות שאנו מזכירים לגבי מורא אב ואם וכדומה, שוים בחיובם הן כלפי הבן והן כלפי הבת. ומה שאנו כותבים לעתים בלשון בן ואביו, או בת ואמה, אין זה אלא למשל ודוגמא בלבד. בעת שרואה הבן את הוריו עוברים לפניו, חייב לעמוד בפניהם מלא קומתו, דהיינו, עמידה ממש. אבל בגמרא (קידושין לג:) אמר רבי אבא אמר רבי ......

לקריאת ההלכה

על מי מוטל העול הכספי של הטיפול בהורים

הזכרנו כבר, שמכלל מצות כבוד אב ואם, נמצאים כל עניני הכבוד, כגון לדאוג להאכיל ולהשקות את הוריו כפי רצונם, ובכלל זה, כאשר ההורים מבוגרים מאד ואינם יכולים לדאוג לעצמם, על בניהם ובנותיהם לדאוג להם למאכל ומשקה ובגדים וכל כיוצא בזה. ודבר ידוע, שככל שהילדים נוהגים כבוד עם הוריהם בזקנתם, על ידי זה זוכים אף ......

לקריאת ההלכה

האב שמחל על כבודו ועל מוראו

הדברים שנדון בהם היום, הם יסודיים ביותר בהלכות כיבוד הורים. ביארנו בימים האחרונים, כמה עיקרי דינים השייכים לכיבוד אב ואם, ולמורא אב ואם. שיש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לכבד" את ההורים, כגון להאכילם ולהשקותם וכדומה. ויש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לירא" מן האב ומן האם, כגון, מ......

לקריאת ההלכה