הלכה ליום רביעי כ"ב חשון תש"פ 20 בנובמבר 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

דניאל אור ארזי כהן

להצלחת הניתוח ולרפואה שלמה

הוקדש על ידי

הוריו

יין שנמזג על ידי אינו יהודי

בימים עברו, היו נוהגים הגויים עובדי עבודה זרה, לנסך (לצקת) יין לשם עבודת כוכבים שלהם. והיו רגילים מאד במעשה זה. ואותו היין הוא אסור בשתיה מן התורה, וכן הוא אסור בהנאה, (כלומר, אסור ליהנות ממכירתו לגוי אחר וכדומה), משום שכל דבר שהוא עבודה זרה, או שמוגש לעבודה זרה, אסור בהנאה.

סתם יינם
ורבותינו זכרונם לברכה גזרו איסור גם על "סתם יינם", כלומר, על כל יין של גויים, גזרו שיהיה אסור בהנאה. והוא שנקרא "יין נסך". וכל כך הרחיקונו מן היין שלהם, גזירה משום בנותיהם. כי שתיית היין מביאה לידי קירוב גדול, ומתוך כך שישבו ישראל עם הגויים לשתות יין, עלולים הם לבא לידי קירבה גדולה, ויבא היהודי להתחתן עם בת הגוי. לפיכך גזרו על יינם שיהיה אסור לנו בהנאה. ולכן אף בזמנינו, סתם יינם של הגויים אסור לנו בהנאה, וכל שכן שאסור לנו לשתות ממנו.

ויש לשאול, מדוע החמירו כל כך רבותינו באיסור יין של הגוי, עד שאסרוהו בהנאה, מה שלא מצינו בשאר הרחקות מהגויים? והתשובה לשאלה זו היא, שהואיל ויין נסך ממש, הוא אסור לנו בהנאה מדין עבודה זרה, לכן גזרו רבותינו על יינם של הגויים שיהיה כאילו ודאי נתנסך, אף על פי שאין הדבר ברור שנתנסך לעבודה זרה, מכל מקום כיון שקיים חשש כזה, הרי הוא כמו ודאי שנתנסך. אבל עיקר טעם הגזירה הוא משום בנותיהם.

גויים שעובדים עבודה זרה בזמנינו
מכאן עלינו לדון לענין יין של הגויים בזמנינו, האם גם הוא אסור לנו בהנאה, או שאינו אסור אלא בשתיה, אבל ליהנות ממנו מותר?

ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצוק"ל האריך בענין זה, וכתב, שמאחר וכידוע, הנוצרים הם עובדי עבודה זרה ממש, שהרי הם מאמינים ביש"ו הנוצרי, שהוא לפי אמונתם אלהות ממש, והם עובדים אותו ומתפללים אליו, ולכן הם נחשבים לעובדי עבודה זרה, שיינם נחשב כיין נסך ממש, ואסור בהנאה.

אולם לגבי גויים שאינם עובדי עבודה זרה, כתב מרן רבינו זצ"ל, שהיין שלהם אינו אסור לנו, אלא בשתייה, כדי שלא נבוא לישא לאשה את בנותיהם, אבל ליהנות מיין כזה, כמו למשל, למכור אותו לגוי אחר, מותר, שהרי אין לגביו חשש אמיתי שמא ניסכו אותו לשם עבודה זרה. (ולסחור בקביעות ביין כזה, אסור מטעם אחר).

המוסלמים
ולגבי הישמעאלים, הם הערבים המוסלמים, עלינו לדון אם דינם כדין עובדי עבודה זרה או לא. שרבינו הר"ן בחדושיו (סנהדרין סא:) כתב, שהנביא של הישמעאלים (מחמד), אף על פי שאינם טועים אחריו לעשותו אלהות, מכל מקום הואיל ומשתחוים לו השתחוייה של אלהות, דין עבודה זרה יש לו לכל דבר, שלא להידור (לכבוד) בלבד הם משתחוים לו, אלא כענין עבודה של אלהות היא עבודתם. ולפי דברי הר"ן נראה שגם למוסלמים יש דין של עובדי עבודה זרה.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל האריך בענין זה בכמה מקומות, והעלה שלמעשה, אין למוסלמים דין של עובדי עבודה זרה, והביא  שכן כתב הרמב"ם בפירוש, שאף על פי שמתחילה היו הישמאעלים עובדים עבודה זרה ממש, מכל מקום ברבות השנים נשכח מהם ענין עבודה זרה, ונכרת מפיהם ולבם, והם ונשיהם וטפם מיחדים את ה' יחוד גמור שאין בו דופי, כמנהגם תמיד לומר שאין אלוקים מבלעדי ה', וצורת עבודתם היא באמת כדרך שהיו עובדים בדורות הקודמים, אבל באמונתם כלפי יחוד ה' אין חסרון. ומטעם זה, ועוד מטעמים אחרים, העלה מרן זצ"ל הלכה למעשה שאין דינם של המוסלמים כדין עובדי עבודה זרה, ויינם אינו אסור אלא בשתיה, אבל בהנאה הוא מותר.

מזיגת הכוס
לא רק יינם של הגויים אסור הוא לנו, אלא אפילו מגע של גוי ביין שלנו אוסר את כל היין, שגם עליו גזרו רבותינו. וכן יין שמזג אותו הגוי, אף הוא אסור לנו. ולכן יין שנגע בו נוצרי, הרי הוא אסור בהנאה. אבל יין שנגע בו ישמעאלי, אינו אסור אלא בשתיה, אבל מותר ליהנות ממנו, כגון ליתנו לגוי במתנה, או למוכרו לו.

ולסיכום: יין של הנוצרים, שהם עובדי עבודה זרה, אסור בהנאה, ולכן אסור למוכרו לגוי או ליתנו לו במתנה. אלא ישפכנו לתוך האסלה של בית הכסא. אבל יין של הערבים שאינם עובדי עבודה זרה, אינו אסור בהנאה, אלא רק בשתיה, גזירה משום בנותיהם. ואף מגעם ביין שלנו אוסרו בשתיה, וכן מזיגת היין לכוס אוסרתו. וכן המנהג.

שאלות ותשובות על ההלכה

לגבי היין של הנוצרים שאסור בהנאה ולכן אסור למוכרו לגוי...האם כשאני מוכרת את היין לגוי זה נקרא שאני נהנת מהיין? ח' כסלו תשע"ה / 30 בנובמבר 2014

מכירת יין שאסור בהנאה, אסורה בהחלט. אבל למכור לנוצרים יין שלנו, מותר, מאחר ובשעה שהוא נמכר הוא סגור ואינו אסור בהנאה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כשאוכל אדם פירות משבעת המינים, ואכל עמהם מיני מזונות, איזו ברכה אחרונה עליו לברך?

תשובה: בראשית עלינו להזכיר שוב את עיקר דין ברכת מעין שלוש. האוכל שיעור כזית (שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם) מפירות שבעת המינים (כגון תמרים או רימונים או ענבים), מברך בסיום אכילתו ברכה אחרונה שהיא ברכת מעין שלוש (הנקראת כך מפני שהיא כוללת בתוכה את שלושת הברכות  שאנו מברכים בברכת המזון, כפי שביא......

לקריאת ההלכה

דין ביצה או שום שהיו קלופים לילה שלם

דברים האסורים משום סכנה  בגמרא במסכת נדה (דף יז.) אמר רבי שמעון בר יוחאי, חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו (כלומר שמביא את עצמו לידי סכנה), ואחד מהם, האוכל שום קלוף או בצל קלוף או ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה. ומבואר שיש איסור לאכול שום או בצל או ביצה שעבר עליהם כל הלילה כשהם ק......

לקריאת ההלכה

נתינת חטים לפני הצפורים בשבת שירה

שבת שירה בשבת ‏הקרובה, אנו קוראים בפרשת השבוע את פרשת בשלח. ובפרשת בשלח אנו קוראים את שירת הים, ששרו בני ישראל בצאתם ממצרים. והיא הנקראת "‏שבת ‏שירה". ויש שנהגו בשבת זו, ‏לתת אוכל, זרעונים וחטים וכדומה, לפני הצפורים, זכר למה שנאמר במדרש, שילדי ישראל האכילו צפורים זרעונים ש......

לקריאת ההלכה


ט"ו בשבט – תות שדה

הערב, (מוצאי יום ראשון, שהוא ליל שני), יחול ליל ט"ו בשבט, ונוהגים כמה מנהגים מיוחדים ביום זה, כמו שנבאר. איסור תענית ומנהג לימוד הזוהר אסור להתענות (לצום) ביום ט"ו בשבט. ויש נוהגים לעשות לימוד בליל ט"ו בשבט, וקוראים במשנה ובספר הזוהר הקדוש בדברים הקשורים ליום זה. והגאון רבי יעקב ר......

לקריאת ההלכה

יסוד דיני ברכות – הנהגת מרן זצ"ל בעניני ברכות

שאלה: כיצד יש לנהוג במקרה שהכנסתי מאכל לפה ללא ברכה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף לה.) תנו רבנן, אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, מעל. (מעל, מלשון מעילה, כאדם הנהנה מן ההקדש, שהרי העולם כולו שייך לה' יתברך, שנאמר "לה' הארץ ומלואה".)......

לקריאת ההלכה

עשיית סימן בשבת

שאלה: אדם הקורא בספר בשבת, ומעוניין לסמן בצד הדף "סימן", על ידי חריטה קלה באמצעות הציפורן. או קיפול בצד הדף, האם מותר לעשות כן בשבת? מלאכת כותב תשובה: אחת מן המלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת "כותב". וכל הכותב בשבת, אפילו לא כתב אלא שתי אותיות, חייב משום חילול שבת. (ואף בכתיבת ......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה