הלכה ל יום רביעי 22 Cheshvan 5780 20 נובמבר 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

דניאל אור ארזי כהן

להצלחת הניתוח ולרפואה שלמה

הוקדש על ידי

הוריו

יין שנמזג על ידי אינו יהודי

בימים עברו, היו נוהגים הגויים עובדי עבודה זרה, לנסך (לצקת) יין לשם עבודת כוכבים שלהם. והיו רגילים מאד במעשה זה. ואותו היין הוא אסור בשתיה מן התורה, וכן הוא אסור בהנאה, (כלומר, אסור ליהנות ממכירתו לגוי אחר וכדומה), משום שכל דבר שהוא עבודה זרה, או שמוגש לעבודה זרה, אסור בהנאה.

סתם יינם
ורבותינו זכרונם לברכה גזרו איסור גם על "סתם יינם", כלומר, על כל יין של גויים, גזרו שיהיה אסור בהנאה. והוא שנקרא "יין נסך". וכל כך הרחיקונו מן היין שלהם, גזירה משום בנותיהם. כי שתיית היין מביאה לידי קירוב גדול, ומתוך כך שישבו ישראל עם הגויים לשתות יין, עלולים הם לבא לידי קירבה גדולה, ויבא היהודי להתחתן עם בת הגוי. לפיכך גזרו על יינם שיהיה אסור לנו בהנאה. ולכן אף בזמנינו, סתם יינם של הגויים אסור לנו בהנאה, וכל שכן שאסור לנו לשתות ממנו.

ויש לשאול, מדוע החמירו כל כך רבותינו באיסור יין של הגוי, עד שאסרוהו בהנאה, מה שלא מצינו בשאר הרחקות מהגויים? והתשובה לשאלה זו היא, שהואיל ויין נסך ממש, הוא אסור לנו בהנאה מדין עבודה זרה, לכן גזרו רבותינו על יינם של הגויים שיהיה כאילו ודאי נתנסך, אף על פי שאין הדבר ברור שנתנסך לעבודה זרה, מכל מקום כיון שקיים חשש כזה, הרי הוא כמו ודאי שנתנסך. אבל עיקר טעם הגזירה הוא משום בנותיהם.

גויים שעובדים עבודה זרה בזמנינו
מכאן עלינו לדון לענין יין של הגויים בזמנינו, האם גם הוא אסור לנו בהנאה, או שאינו אסור אלא בשתיה, אבל ליהנות ממנו מותר?

ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצוק"ל האריך בענין זה, וכתב, שמאחר וכידוע, הנוצרים הם עובדי עבודה זרה ממש, שהרי הם מאמינים ביש"ו הנוצרי, שהוא לפי אמונתם אלהות ממש, והם עובדים אותו ומתפללים אליו, ולכן הם נחשבים לעובדי עבודה זרה, שיינם נחשב כיין נסך ממש, ואסור בהנאה.

אולם לגבי גויים שאינם עובדי עבודה זרה, כתב מרן רבינו זצ"ל, שהיין שלהם אינו אסור לנו, אלא בשתייה, כדי שלא נבוא לישא לאשה את בנותיהם, אבל ליהנות מיין כזה, כמו למשל, למכור אותו לגוי אחר, מותר, שהרי אין לגביו חשש אמיתי שמא ניסכו אותו לשם עבודה זרה. (ולסחור בקביעות ביין כזה, אסור מטעם אחר).

המוסלמים
ולגבי הישמעאלים, הם הערבים המוסלמים, עלינו לדון אם דינם כדין עובדי עבודה זרה או לא. שרבינו הר"ן בחדושיו (סנהדרין סא:) כתב, שהנביא של הישמעאלים (מחמד), אף על פי שאינם טועים אחריו לעשותו אלהות, מכל מקום הואיל ומשתחוים לו השתחוייה של אלהות, דין עבודה זרה יש לו לכל דבר, שלא להידור (לכבוד) בלבד הם משתחוים לו, אלא כענין עבודה של אלהות היא עבודתם. ולפי דברי הר"ן נראה שגם למוסלמים יש דין של עובדי עבודה זרה.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל האריך בענין זה בכמה מקומות, והעלה שלמעשה, אין למוסלמים דין של עובדי עבודה זרה, והביא  שכן כתב הרמב"ם בפירוש, שאף על פי שמתחילה היו הישמאעלים עובדים עבודה זרה ממש, מכל מקום ברבות השנים נשכח מהם ענין עבודה זרה, ונכרת מפיהם ולבם, והם ונשיהם וטפם מיחדים את ה' יחוד גמור שאין בו דופי, כמנהגם תמיד לומר שאין אלוקים מבלעדי ה', וצורת עבודתם היא באמת כדרך שהיו עובדים בדורות הקודמים, אבל באמונתם כלפי יחוד ה' אין חסרון. ומטעם זה, ועוד מטעמים אחרים, העלה מרן זצ"ל הלכה למעשה שאין דינם של המוסלמים כדין עובדי עבודה זרה, ויינם אינו אסור אלא בשתיה, אבל בהנאה הוא מותר.

מזיגת הכוס
לא רק יינם של הגויים אסור הוא לנו, אלא אפילו מגע של גוי ביין שלנו אוסר את כל היין, שגם עליו גזרו רבותינו. וכן יין שמזג אותו הגוי, אף הוא אסור לנו. ולכן יין שנגע בו נוצרי, הרי הוא אסור בהנאה. אבל יין שנגע בו ישמעאלי, אינו אסור אלא בשתיה, אבל מותר ליהנות ממנו, כגון ליתנו לגוי במתנה, או למוכרו לו.

ולסיכום: יין של הנוצרים, שהם עובדי עבודה זרה, אסור בהנאה, ולכן אסור למוכרו לגוי או ליתנו לו במתנה. אלא ישפכנו לתוך האסלה של בית הכסא. אבל יין של הערבים שאינם עובדי עבודה זרה, אינו אסור בהנאה, אלא רק בשתיה, גזירה משום בנותיהם. ואף מגעם ביין שלנו אוסרו בשתיה, וכן מזיגת היין לכוס אוסרתו. וכן המנהג.

שאלות ותשובות על ההלכה

לגבי היין של הנוצרים שאסור בהנאה ולכן אסור למוכרו לגוי...האם כשאני מוכרת את היין לגוי זה נקרא שאני נהנת מהיין? 8 Kislev 5775 / 30 נובמבר 2014

מכירת יין שאסור בהנאה, אסורה בהחלט. אבל למכור לנוצרים יין שלנו, מותר, מאחר ובשעה שהוא נמכר הוא סגור ואינו אסור בהנאה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

Le Seder de Roch Ha-Chana – « Réjouissez-vous en tremblant »

Pendant les 2 soirs de Roch Ha-Chana, nous avons la tradition de consommer certains aliments en guise de bon signe pour toute l’année. C’est pour cela que nous mangeons ces soirs-là, des haricots (Roubya en araméen ou Loubya en arabe), de la courge (Kr’a), du ......

לקריאת ההלכה

Détails concernant les textes des prières de Roch Ha-Chana et Yom Kippour

Grâce à D., chacun prie toutes les prières de Roch Ha-Chana et de Yom Kippour avec précision, mais dans les différents rituels de prières, il existe différentes versions des textes. Certaines de ces versions sont Halachiquement fondées, d’......

לקריאת ההלכה

L’allumage des Nérott de Roch Ha-Chana, et le problème se posant cette année

L’allumage des Nérott de Roch Ha-Chana La veille du 1er Yom Tov (jour de fête) de Roch Ha-Chana, comme c’est le cas pour les veilles de Chabbat, nous allumons des Nérott (veilleuses ou bougies) avant le coucher du soleil, lorsqu’il fait encore jour. Pour la ve......

לקריאת ההלכה

Les modes d’expiation des fautes

Les jours du mois d’Eloul dans lesquels nous nous trouvons sont des jours de repentir, de supplication et d’expiation, comme nous l’avons déjà mentionné. Nous allons à présent nous consacrer aux différentes catégories de fautes, &agr......

לקריאת ההלכה


L’interdit de manger et de se laver le jour de Yom Kippour

Quelques règles de Yom Kippour Tout le monde a le devoir de jeûner pour Yom Kippour, y compris les femmes enceintes ou celles qui allaitent. Toute femme qui craint que le jeûne risque de porter atteinte à sa santé, doit consulter une autorité Halachique comp......

לקריאת ההלכה

« L’homme doit toujours se considérer à moitié coupable et à moitié innocent »

Nos maîtres enseignent dans la Guémara Kiddouchin (40b): L’homme doit toujours se considérer à moitié coupable et à moitié innocent. S’il réalise une Mitsva, heureux soit-il car il s’est fait basculer vers le plateau du m&eacu......

לקריאת ההלכה

Les 10 jours de pénitence

« Réclamez Hachem là où il se trouve » Nos maîtres enseignent (traité Roch Ha-Chana 18a) que les propos du verset « Réclamez Hachem là où il se trouve, implorez le lorsqu’il est proche » concernent la périod......

לקריאת ההלכה

Repentir sur le Lachon Ha-Ra’ (médisance), et repentir pour avoir statué sur une loi de façon erronée

Deux questions: Si j’ai dit du Lachon Ha-Ra’ à l’encontre de mon prochain, dois-je aller le trouver pour lui raconter ce que j’ai dis sur lui et pour lui demander pardon? Quel est le Din au sujet d’un Rav qui a statué de façon rigoureuse dans un ca......

לקריאת ההלכה