הלכה ליום שלישי כ"ג אייר תשע"ח 8 במאי 2018

והעמידו תלמידים הרבה

שנינו בפרקי אבות, משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה. הם אמרו שלשה דברים, הוו מתונים בדין, "והַעַמידו תלמידים הרבה", ועשו סייג לתורה.

מובא באבות דרבי נתן, בית שמאי אומרים, אל ישנה אדם (לא ילמד אדם) אלא למי שהוא חכם ועניו ובן תורה. ובית הלל אומרים, לכל אדם ישנה, כי הרבה פושעים היו בהם בישראל, ובשביל שנתקרבו ללימוד תורה, יצאו מהם צדיקים וחסידים.

והנה טעמם של בית שמאי הוא מובן מאד, כי אם ישנה אדם לתלמיד שהוא אינו עניו, הרי שהוא עלול לגדול קצת בתורה, ומיד יחשוב עצמו לחכם גדול, וימהר לחלוק על גדולי הדור, ויביא לחורבן גדול במעשיו. וכן אם ילמד אדם תלמיד שהוא אינו חכם, הרי שגם אם ילמד תורה כמה שנים, עדיין מחמת טפשותו ימהר לפרש את דברי התורה בצורה מעוותת, ויביא גם הוא לחורבן גדול. וכן על זה הדרך. וכבר ההיסטוריה הוכיחה על כמה תלמידים בלתי הגונים, שלמדו כמה שנים תורה, ואחר כך הלכו והסיתו והדיחו את ישראל. ואילו לטעמם של בית הלל, כדאי לנו להכנס לסיכון זה,  ולו מפני שעל ידי מאור התורה רבים מאד התקרבו לדרך התורה, ויצאו מהם כמה צדיקים וחסידים.

ועל אף שהלכה כבית הלל, שיש ללמד את התורה לכל אדם, מכל מקום אין הכוונה ללמד כל אדם ממש, כמו שאמרו בחולין (קלג.) שהשונה לתלמיד שאינו הגון, נופל בגיהנם. ופירש מרן רבינו הגדול זצ"ל, שזהו כאשר ידוע לנו בודאות שהתלמיד הזה הולך בדרך שאינה טובה, אבל לסתם אדם שמעשיו סתומים, מצוה ללמדו תורה.

ומכל מקום כתב מרן רבינו זצ"ל, שבזמנינו נראה שיש ללמד תורה אפילו לתלמידים שאינן הגונים, כל שהם נראים בדרך של "תינוק שנשבה", שמחמת חינוך קלוקל אינם שומרים כדת תורה ומצוות, ולכם יש לקרב גם את האסירים בבתי הסוהר שנשפטו על עבירות חמורות שבידם, כי עדיין מצוה ללמד אותם ולשקם אותם וללמדם מוסר, כאשר עינינו הרואות שרבים מהם חזרו למוטב, וכל אחד מהם הוא עולם מלא. וכן הורה לנו פעם, ללמוד עם צעיר אחד שהיה בן תורה, ובעוונות הרבים נעשה פורק עול, שאולי על ידי זה יוכל לשוב למוטב. (אבל באמת מי שרואים שאינו לומד אלא על מנת לקלקל, אסור ללמדו תורה).

וכן יראה כל אדם, לקרב את קרוביו כמה שיוכל, החלש יאמר גיבור אני, לזַכותם בתורה ובמצוות כמה שניתן, ואל יכביד עליהם יותר מדאי בדברים, רק ידבר איתם בדרכי נועם, שיראו לקבל על עצמם ולו קבלה אחת טובה, שמתוך כך יתקדמו הלאה והלאה, ואפשר שיצאו מהם כמה צדיקים וחסידים. ועל ידי הרשמת החברים ל"הלכה יומית" בהסכמתם, זוכים בזה ללמדם תורה יום יום, ומאור התורה שילמדו ודאי יקדם אותם מאד מבחינה רוחנית, ללמוד וללמד לשמור ולעשות, וכפי שראינו ברוך ה' פרי בעמל זה, שכיום יש להלכה יומית יותר מעשרים אלף מנויים קבועים הלומדים את ההלכות דבר יום ביומו, ועוד רבים מאד שמקבלים את ההלכות בדרכים אחרות, ועולים ומתעלים ונעשים יודעי תורה, אשריהם ואשרי חלקם.

שאלות ותשובות על ההלכה

איפה ניתן למצוא את המקור שכתב הרב עובדיה יוסף, עליו נסמכים הדברים הללו (בקשר ל״העמידו תלמידים הרבה״) ? כ' אייר תשע"ז / 16 במאי 2017

ספר ענף עץ אבות, עמוד ה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ח) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


הלכות תשובה

חודש אלול הוא חודש הרחמים והסליחות, ועל כן חובה קדושה על כל אדם מישראל, איש ואשה, לפשפש במעשיו כפי כוחו בימים אלו, ולשוב בתשובה לפני ה'. וכאשר נבוא לדין לפני ה' יתברך ביום ראש השנה, יתמלא עלינו ברחמיו, ויחדש עלינו שנה טובה. ולא ראוי לאדם בן דעת, לאחר את התשובה ולדחותה, וכמו שכתב בספר מסילת י......

לקריאת ההלכה

בין אדם לחבירו

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את עיקרי מצות התשובה. "בין אדם לחבירו" במשנה במסכת יומא (דף פה:), דרש רבי אלעזר בן עזריה: נאמר בתורה (ויקרא טז) על יום הכפורים, כי ביום  הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם "לפני ה'" תטהרו. עבירות שבין אדם למקום (לה') יום הכפורים מ......

לקריאת ההלכה

אמירת סליחות ביחיד ללא ציבור

שאלה: אדם שאינו יכול לומר סליחות בציבור, או אשה הרוצה לומר סליחות ואינה יכולה לאמרם בציבור, האם רשאים לומר נוסח הסליחות ביחיד, או שאין לנהוג כן? תשובה: הנה, אם באים לומר הסליחות ביחידות, בלי צבור של עשרה מישראל, (ועושים זאת בשעה הראויה לאמירת סליחות, אחר חצות היום או אחר חצות הלילה, כמו שביארנו ......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ח)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ח) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה