הלכה ליום רביעי ד' תמוז תשע"ז 28 ביוני 2017

תרומת כליות

שאלה: חולה כליות באופן רציני עד שנשקפת סכנה לחייו, האם רשאי חברו לתרום לו אחת מכליותיו בכדי להציל את חייו?

תשובה: הנה בראשית הדברים יש להסביר, כי עצם הניתוח שעובר אדם התורם כליה לחבירו, אינו מסוכן כל כך לתורם הכליה, מפני שלפי התפתחות הרפואה בשנים האחרונות, כתשעים ותשעה אחוזים מתורמי הכליות, חוזרים לאחר התרומה לבריאות איתנה.

ומעתה נבא לדון בשאלתינו, כי באמת נחלקו הפוסקים אם רשאי אדם להכניס את עצמו בספק סכנה, בכדי להציל את חבירו מודאי סכנה. וכגון אדם שרואה את חבירו טובע בשטף מים רבים, והוא יודע בחבירו שודאי יטבע במים, שהרי אינו יודע לשחות, אבל הוא, המציל, יודע לשחות היטב. אולם לפי מצב הדברים שהמים גועשים ורועשים מאד, יתכן שגם הוא (המציל) יטבע כאשר ינסה להציל את חבירו. ונחלקו הפוסקים אם רשאי להכניס את עצמו לספק סכנה, בכדי להציל את חבירו מודאי סכנה, או שמא אינו רשאי.

ולענין הלכה, הסכימו רוב הפוסקים שאין לאדם להכניס את עצמו בספק סכנה, בכדי להציל את חבירו מודאי סכנה. וכן פסק רבינו הרדב"ז. והוסיף, שהמחמיר להכניס עצמו בספק סכנה בכדי להציל את חבירו, הרי זה חסיד שוטה, שנוהג שלא כדין.

ועל פי הדברים האלה, כתבו כמה מגדולי הפוסקים בדורינו, הגאון רבי יצחק וייס זצ"ל, והגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג זצ"ל, ועוד, שאסור לאדם לתרום כליה לחבירו, מאחר ועצם הניתוח להוצאת הכליה כרוך בספק סכנה, והרי אסור לו לאדם להכניס עצמו בספק סכנה בכדי להציל את חבירו מודאי סכנה.

אולם מרן הרב זצ"ל, אחר שדן בארוכה בענין זה, העיר, שלא נחלקו הפוסקים אם רשאי אדם להכניס עצמו בספק סכנה בכדי להציל את חבירו, אלא באופו שהסיכון היה ניכר באחוזים ניכרים, אבל לאור התפתחות חכמת הניתוח בשנים האחרונות, ירד הסיכון עד כדי כך שאינו מיעוט הניכר כלל, ואין לחוש לו להחשיבו בספק סכנה. ומעתה נראה שאף לדברי הגאונים שהזכרנו שאסרו את הדבר, בזמנינו העיקר להלכה שיש להקל בזה. והביא רבינו זצ"ל סיוע גדול לדבריו, מדברי הרדב"ז, שכתב, שמה שכתב הרמב"ם (בפ"א מהלכות רוצח) שכל היכול להציל נפש מישראל ולא הצילו עובר על מה שנאמר בתורה "לא תעמוד על דם רעך", זהו אפילו באופן שיש "קצת סכנה" למציל, כגון שרואה את חבירו טובע בנהר, או לסטים באים עליו, או חיה רעה באה עליו, שבכל אלה יש קצת ספק סכנה למי שבא להציל, ואף על פי כן חייב להציל. ומבואר אם כן בדברי הרדב"ז, שבספק סכנה קלוש, שאינו ספק שקול, מותר לאדם להכניס עצמו בספק סכנה, בכדי להציל את חבירו מודאי סכנה.

ועל כן להלכה, העלה מרן רבינו הגדול זצ"ל, כי מותר וגם מצוה לאדם לתרום כליה אחת מכליותיו להצלת אדם מישראל השרוי בסכנת מחלת כליות. וראויה מצוה זו להגן אלף המגן. ומכל מקום בודאי שלא יעשו כן אלא על ידי רופאים מומחים, ושומר מצוה לא ידע דבר רע.

והשם יתברך ישלח דברו וירפא לכל חולי עמו ישראל, כאמור, שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לחתום על כרטיס "אדי" לתרונת אברים. כי זה גם הסכמה של התורם מחיים, וזה גם לפיקוח נפש לאדם שיוכל לחיות עם האברים החיוניים. כך שזה דומה לתרומת כליה.. מה דעת תורה בנושא? ט' תמוז תשע"ז / 3 ביולי 2017

לדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, ולדעת רוב הפוסקים, אסור לחתום על כרטיס אד"י.

ע"פ המבואר, אמאי אינה חובה לתרום כליות כדי להציל חבירו הואיל ואין כאן סכנה ניכרת וכמבואר לגבי להצילו מן הנהר אפ' כשיש קצת סכנה ? ד' אייר תש"ע / 18 באפריל 2010

שלום רב!

לגבי תרומת כליות. בדברי הרדב"ז שכתב שאדם רשאי להכניס עצמו לספק סכנה כדי להציל את חבירו, הרב דן רק מתי אין איסור לסכן עצמו כדי להציל את חבירו. אבל לא לענין חיוב. כי חיוב שייך דוקא בסיכון קטן "שאינו ניכר" (כלשונו, כפי שאמר לנו בעצמו), ובתנאי שאינו מאבד אבר מאבריו, אבל אם מאבד איבר מאבריו, ודאי שלא ניתן לחייבו לעשות כן אפילו לחיי חבירו. ואפילו מן המת לדעת רה"פ אין חיוב לקחת אבר ממנו להציל את חבירו. לכן השאלה היא לגבי אם יש איסור לעשות כן, וע"ז מביא הרב את הרדב"ז בלשונות הרמב"ם שאין איסור כל שהסכנה היא בגדר מיעוט. ולענין אם יש חיוב לעשות כן, זה ודאי שאין, ואפילו לא לאביו, רק אם ירצה לעשות כן מצוה עביד. וז"ב.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

רציתי לדעת האם אפשר לחתום על כרטיס אדי, שזה כרטיס שאתה מסכים לתרום איברים כשתמות בשביל להציל הרבה חיים של אחרים רציתי לדעת מבחינה הלכתית כי מה עדיף שהאיברים האלו ייאכלו  בקבר מאשר יהיו בשביל להציל חיים. והיות שאני לא מבין בהלכות והייתי רוצה לקום בתחית המתים רציתי לעשות את זה רק לפי ההלכה מה דעתו של מרן בענין זה? ד' אייר תש"ע / 18 באפריל 2010

שלום רב!

ענין תרומת אברים שאליו מתייחס כרטיס אדי, תלוי בדרך כלל בשאלת קביעת זמן המוות. והנה אף על פי שדעת רבים מן הפוסקים שמוות מוחי נחשב למוות סופי של האדם, מכל מקום עצם קביעת המוות המוחי צריכה להעשות על ידי רופאים יראי שמים הבקיאים בהלכה.

והמציאות כיום היא, שההסתדרות הרפואית מסרבת בכל תוקף לקבל עליה את הנחיות הרבנות הראשית לישראל (מלפני כעשרים שנה) בענין קביעת זמן המוות, ולכן פעמים רבות מאד (ואולי אף ברוב הפעמים) נקבע המוות המוחי בצורה שאינה נכונה על פי ההלכה. ואנו בעצמנו נוכחנו לראות בכמה בתי חולים בארץ, שהרופאים קבעו את המוות המוחי בצורה לא נכונה, על פי השערת השכל, ולא לפי הבדיקות כלל. מלבד כל זה, ניוול המת אחרי הפטירה גם כן צריך שיעשה בצורה נכונה, וגם אם יש צורך בהוצאת איזה אבר, אין בשל כך היתר לנוול את כל גופו של האדם. וכל זה מבלי להכנס לעצם המחלוקת האם רצוי לתרום אברים לאחר המוות. ולעת עתה הדברים מתנהלים בצורה שאינה נכונה בשום אופן לפי ההלכה, לפי דעת כל הפוסקים. לכן לדעת מרן רבינו הגדול שליט"א, אין לחתום על כרטיס אדי בשום אופן. ואם באה שאלה הלכה למעשה בחולה שמת מוחו ורוצים לתרום אבריו, אז יש לעשות שאלת חכם אצל אחד מגדולי הדור.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

באחת ההלכות הקודמות ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מא......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

------------------------------------------ עם כל בית ישראל אנו אבלים על פטירתו של האדם הגדול בענקים רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן בן גיטל פייגא זצ"ל ת.נ.צ.ב.ה. ----------------------------------------- במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת ......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים להדלקת נרות חנוכה

כשמדליק נרות חנוכה צריך לדאוג שיהיה בנר די שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו, וכן אם מדליק בנרות של שעווה, צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן הדלקתם אחר צאת הכוכבים (ומצויים נרות צבעוניים המותאמים במיוחד למנורות חנוכה קטנות, ואינם דולקים חצי שעה, ויש להיזהר......

לקריאת ההלכה

תענית עשירי בטבת

מחר הוא יום תענית "עשרה בטבת". ולכן נדבר מענינו של יום עשירי בטבת ביום עשירי לחודש טבת, סמך מלך בבל על ירושלים כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל (פרק כד) "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי (הוא חודש טבת) בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר, בֶּן אָדָ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם חובה להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב?

תשובה: בגמרא במסכת חולין (דף קה.) אמר מר עוקבא (שם חכם), אבא שלי, כשהיה אוכל בשר, לא היה אוכל גבינה אלא למחרת, ואילו אני, באותה סעודה איני אוכל בשר ואחר כך גבינה, אבל לסעודה אחרת אני אוכל גבינה. וכתב הרי"ף, שמכאן אנו למדים, שאין לאכול גבינה אחר בשר, אלא אם ישהה שיעור שבין סעודה לסעודה. (וע......

לקריאת ההלכה

המשך דיני קדימה בברכות

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש אופנים שיש לתת עדיפות לברך על מאכל מסוים לפני חברו, מפני חשיבות אותו מאכל, כגון שהוא משבעת המינים וכפי שביארנו. וכעת נבאר שיש אופנים שיש להקדים ברכה מסוימת, לא מפני חשיבות המאכל, אלא מפני עניין הברכה. כלל יש בידינו, שככל שהברכה "מבוררת" יותר, כך היא חשובה יותר. ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה בערב שבת

הקדמת תפלת המנחה להדלקת הנרות טוב להחמיר להתפלל תפלת מנחה בערב שבת חנוכה, קודם הדלקת הנרות, מפני שתפילת מנחה, תקנו אבותינו להתפלל אותה, כנגד קרבן התמיד של בין הערביים, שהיו מקריבים בבית המקדש, והדלקת הנרות היא זכר לנס שנעשה במנורת בית המקדש. וסדר העבודה בבית המקדש היה, שהקדימו את הקרבת קרבן התמיד ל......

לקריאת ההלכה

חודש שבט - שיהיה המאכל לפניו בשעה שמברך

בשבוע הבא, ביום רביעי (מיום שלישי בלילה ליל רביעי), יחול יום ט"ו בשבט. ולכן אנו פותחים כמנהגינו בלימוד הלכות ברכות הנהנין, כלומר, ברכות שתיקנו חז"ל לברכן על הנאות האדם בעולם. ונבאר הלכות שנתבארו כבר בשנים קודמות, ובתוספת הלכות אקטואליות. ועתה נבאר את הדין, שיש לברך על מאכל, רק כאשר הוא ......

לקריאת ההלכה