הלכה ליום שלישי ד' ניסן תשע"ט 9 באפריל 2019

ההלכה מוקדשת לרפואתו השלימה בקרוב של

הרב דוד אברהם בן מרסל סימי

בתוך שאר חולי ישראל, כדי שיוכל לשוב לשבת על התורה ועל העבודה.

הוקדש על ידי

הלכה יומית

והגדת לבנך - והוספה בענין הבחירות

----------------------

בענין הבחירות, נתבקשו מהני תרי צנתרי דדהבא, הגאונים בני מרן זצ"ל, לחרוג מן השורה, ולהודיע בשער בת רבים, כי חלילה לנטות מן הדרך אשר הטווה לנו מרן רבינו זצ"ל, אשר מסר נפשו להרמת קרן התורה, ויסד את תנועת ש"ס הפועלת על פי דרכו מצוותו ובקשתו, ומצוה רבה לתמוך ולסייע לתנועה זו, לשומעים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב.

----------------------

שאלה: האם מקיים אדם את מצות "והגדת לבנך" בליל הסדר, גם כאשר הוא מלמד את בנותיו על נס יציאת מצרים, או שאינו מקיים את המצוה, אלא מי שמלמד את בניו דוקא?

תשובה: הנה נאמר בתורה, "והגדת לבנך" לגבי מצות לימוד הבנים על נס יציאת מצרים בליל פסח. ולכן אנו נוהגים ששואלים הקטנים ארבע קושיות, והאב משיב להם כל אחד לפי חכמתו, ומספר להם מענין נס יציאת מצרים, אם על ידי קריאת ההגדה, ואם בתוספות של דברים אחרים. אך באמת יש להסתפק בדבר, האם עיקר מצות והגדת לבנך שייכת גם לגבי בנות. שהרי מפורש בתורה נאמר והגדת "לבנך", ומשמע שהבנות אינן בכלל המצוה. אלא שיש מקום לומר שמה שנאמר בתורה "לבנך" אין הכוונה בזה למעט את הבנות, אלא נקטה התורה לשון כללית, ששייך לפרשה אף לבנות.

ומרן רבינו הגדול זצוק"ל, האריך בענין זה בספרו שו"ת חזון עובדיה (סימן כא), והביא ראיה שאף הבנות הן בכלל מצוה זו. שכתב התרומת הדשן, שאסור לתת לילד קטן מצה בערב פסח. וטעם הדבר הוא בכדי שתהיה המצה חדשה לילד בליל פסח, בכדי שיהיה שייך לדבר איתו על מצוות המצה (כמו שאנו אומרים "לא אמרתי, אלא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך"). וכתב המגן אברהם על דברי התרומת הדשן, שהוא הדין שאסור לתת לבת קטנה מצה בערב פסח, בכדי שתהיה המצה חדשה עבורה. ומוכח מזה שאף הבנות שייכות במצות והגדת לבנך.

ועוד הביא ראיה לדבר, שהרי אמרו חז"ל בגמרא (פסחים קטז.), חכם (אם הבן חכם), בנו שואלו. (כלומר, הבן שהוא חכם ויודע לשאול שאלות, הוא ישאל בליל פסח, ואביו ישיב לו). ואם אינו חכם, אשתו שואלתו. ומבואר אם כן בגמרא, שמה שנאמר בתורה "והגדת לבנך", אין זה בכדי למעט את הבנות, אלא אף הן שייכות במצוה זו, שהרי אפילו אם אין לאדם ילד שישאל, אשתו שואלת והוא משיב. משמע שעיקר המצוה היא בסיפור יציאת מצרים, לבניו או לבנותיו או לאשתו.

וגם באמת מצד הסברא, מסתבר שאין לחלק בין בנים לבנות בענין סיפור יציאת מצרים, שהרי מטרת סיפור יציאת מצרים, היא כדי להחדיר בלבותיהם הרכים של הילדים, את האמונה שלנו בה' יתברך, שגאלנו ממצרים, ועשה אותנו לעם סגולה, וקדשנו בכל מצוותיו. ובענין האמונה בה' אין שום חילוק בין בנים לבנות. ואדרבה, אמונתן של בנות ישראל ונשות ישראל עמדה לישראל בכל הדורות יותר מאמונתן של הבנים והאנשים, וכמו שאמרו רבותינו בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים, שהיו הן דבוקות יותר באמונה בה' יתברך. וכן היה בכל הדורות, כשעמדו ישראל בנסיונות קשים ומרים, היו הנשים מוחזקות יותר באמונתן בה', וכן מבואר בגמרא בכמה מקומות.

ולכן לסיכום, אף הבנות בכלל מצות והגדת לבנך, ויש לספר להן בהרחבה כמה שניתן מענין סיפור יציאת מצרים, לקיים את מצות התורה ללילה זה. ואסור לאדם להתמקד בסיפור יציאת מצרים עם בניו דוקא.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

המחטיא את הרבים

אמרו רבותינו בפרקי אבות (פרק ה): "וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה". כלומר, מי שהחטיא את הרבים, אין לו תקוה שיחזור בתשובה, אלא הוא עתיד למות בחטאו, ובעולם הבא יפרעו ממנו על מה שעשה. ולכאורה, משמע שאפילו אם אדם זה יתחרט וינסה לחזור בתשובה......

לקריאת ההלכה


דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה

חובת התשובה לכל אדם – מעשה ממרן זצ"ל

שאלה: מדוע האדם צריך לבקש סליחה מה' יתברך על מה שעשה שלא בכוונה, כלומר, בשוגג, והלא אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא? תשובה: בגמרא במסכת יומא (לו:), אמר רבי מאיר, כיצד מתוודה? כלומר, איך הוא סדר הוידוי הנכון? אומר "עויתי פשעתי חטאתי", (כפי שנאמר בשעיר המשתלח, שהיו מתכפרים עוונותי......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

"גזל מקטרג בראש"

---------- מחר, יום הבחירות לכנסת בארץ ישראל. וידועה דעתו של מרן זצ"ל כי נכון מאד להקדים ולהצביע בשעות הבוקר המוקדמות כמה שאפשר. ושכל אחד ואחד ישפיע על קרוביו ומקורביו להצביע כהוראת מרן זצ"ל, כי היא מצוה רבה שהרבה גופי תורה תלויים בה. ובפרט בפעם הזו כנודע. וחלילה להמנע מהצבעה, שהרי בזה הו......

לקריאת ההלכה