הלכה ליום שני ז' ניסן תשע"ז 3 באפריל 2017

ההלכה מוקדשת לזרע של קיימא במהרה עבור

יעקב בן רבקה אדל ואישתו

הוקדש על ידי

פלוני

והגדת לבנך

שאלה: האם מקיים אדם את מצות "והגדת לבנך" בליל הסדר, גם כאשר הוא מלמד את בנותיו על נס יציאת מצרים, או שאינו מקיים את המצוה, אלא מי שמלמד את בניו דוקא?

תשובה: הנה נאמר בתורה, "והגדת לבנך" לגבי מצות לימוד הבנים על נס יציאת מצרים בליל פסח. ולכן אנו נוהגים ששואלים הקטנים ארבע קושיות, והאב משיב להם כל אחד לפי חכמתו, ומספר להם מענין נס יציאת מצרים, אם על ידי קריאת ההגדה, ואם בתוספות של דברים אחרים. אך באמת יש להסתפק בדבר, האם עיקר מצות והגדת לבנך שייכת גם לגבי בנות. שהרי מפורש בתורה נאמר והגדת "לבנך", ומשמע שהבנות אינן בכלל המצוה. אלא שיש מקום לומר שמה שנאמר בתורה "לבנך" אין הכוונה בזה למעט את הבנות, אלא נקטה התורה לשון כללית, ששייך לפרשה אף לבנות.

ומרן רבינו הגדול זצוק"ל, האריך בענין זה בספרו שו"ת חזון עובדיה (סימן כא), והביא ראיה שאף הבנות הן בכלל מצוה זו. שכתב התרומת הדשן, שאסור לתת לילד קטן מצה בערב פסח. וטעם הדבר הוא בכדי שתהיה המצה חדשה לילד בליל פסח, בכדי שיהיה שייך לדבר איתו על מצוות המצה (כמו שאנו אומרים "לא אמרתי, אלא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך"). וכתב המגן אברהם על דברי התרומת הדשן, שהוא הדין שאסור לתת לבת קטנה מצה בערב פסח, בכדי שתהיה המצה חדשה עבורה. ומוכח מזה שאף הבנות שייכות במצות והגדת לבנך.

ועוד הביא ראיה לדבר, שהרי אמרו חז"ל בגמרא (פסחים קטז.), חכם (אם הבן חכם), בנו שואלו. (כלומר, הבן שהוא חכם ויודע לשאול שאלות, הוא ישאל בליל פסח, ואביו ישיב לו). ואם אינו חכם, אשתו שואלתו. ומבואר אם כן בגמרא, שמה שנאמר בתורה "והגדת לבנך", אין זה בכדי למעט את הבנות, אלא אף הן שייכות במצוה זו, שהרי אפילו אם אין לאדם ילד שישאל, אשתו שואלת והוא משיב. משמע שעיקר המצוה היא בסיפור יציאת מצרים, לבניו או לבנותיו או לאשתו.

ולכן לסיכום, אף הבנות בכלל מצות והגדת לבנך, ויש לספר להן בהרחבה כמה שניתן מענין סיפור יציאת מצרים, לקיים את מצות התורה ללילה זה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסו......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה