הלכה ליום חמישי ד' אדר תשע"ז 2 במרץ 2017

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אברהם ברטי בן גרסיה

הוקדש על ידי

אייסק חנונו

מקרא מגילה – מה יעשה מי שלא שמע קטע בקריאת המגילה

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אלהי, אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר" ואמרו בגמרא (יומא כ"ט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו למדים לענין המגילה שנכתבה על ידי אסתר המלכה יחד עם מרדכי היהודי, והם שתקנו לנו לקרותה בימי הפורים.

ומכל מקום מכיון שאין הכל בקיאים בקריאת המגילה, וגם לא לכולם יש מגילה כשרה כתובה על גבי קלף, לכן אנו נוהגים לצאת ידי חובת קריאת המגילה מדין "שומע כעונה", כלומר, מי ששומע קריאת מגילה ממי שקורא אותה מתוך מגילה כשרה, יוצא ידי חובת הקריאה כאילו הוא קרא בעצמו. לכן קורא השליח ציבור מתוך מגילה כשרה, והוא מכוין להוציא את כלל הציבור ידי חובת הקריאה, וגם הציבור כולו צריכים לכוין לצאת ידי חובה בקריאתו, והרי זה כמו שהם קוראים בעצמם ממש.

ואין חילוק בין האנשים לנשים לענין חיוב שמיעת קריאת המגילה, כי אף הנשים חייבות בקריאה זו כדין הנשים, שאף הן היו באותו נס ההצלה שבימי מרדכי ואסתר, ועוד שהנס נעשה על יד אשה, היא אסתר. ואף על פי שבקצת מקומות נהגו שהנשים אינן שומעות מקרא מגילה אלא בלילה, אבל ביום לא היו שומעות. אין לנהוג כן, ומצוה לבטל מנהג זה שאין לו כל יסוד בהלכה, ובודאי הונהג על ידי עמי הארץ שבאותם המקומות. וישתקע הדבר ולא יאמר. (טבעת המלך).

בעת קריאת המגילה אסור לדבר בשום עניין עד לאחר הברכה שבסוף קריאת המגילה. ואם השומע את הקריאה עבר ודיבר דברים אחרים בעוד שהקורא ממשיך בקריאתו, לא יצא ידי חובתו, ודינו כדין מי שלא שמע חלק מקריאת המגילה וכפי שיבואר להלן.

צריך לדקדק היטב בקריאת המגילה, ובפרט יש להזהר בזה בזמן ששומעים את השליח ציבור קורא במגילה, שלא לאבד אף מילה אחת מן הקריאה במגילה, משום שלדעת רבים מהפוסקים, (ומהם הרשב"א והר"ן ועוד), אם חיסר תיבה (מילה) אחת מהמגילה לא יצא ידי חובתו.

ומכל מקום אם קרה לאדם שמחמת איזה רעש וכדומה לא שמע כמה מילים מקריאת המגילה, יכול לקרות את אותן המילים מתוך המגילה שבידו, אפילו אם היא אינה מגילה כשרה אלא מגילה מודפסת, ויזדרז בקריאתו וימשיך עד מקום שהשליח ציבור קורא בו, ואז ישתוק וימשיך לשמוע הקריאה מפי השליח ציבור. (ויוצא בזה ידי חובתו, כל זמן ששמע לפחות את רוב קריאת המגילה מפי השליח ציבור, ורק מיעוט המגילה קרא בעצמו מתוך המגילה המודפסת אשר בידו).

אסור לאכול קודם קריאת המגילה, ולפיכך, נשים שאינן יכולות לבוא בזמן התפילה לבית הכנסת לשמוע קריאת המגילה, וממתינות עד שיחזרו האנשים מבית הכנסת, ורק אחר כך הן שומעות קריאת המגילה, צריכות להזהר ביום פורים בבוקר, שלא לאכול עד אשר תשמענה בעצמן את קריאת המגילה. ומכל מקום מותר לשתות קפה או תה או לטעום פירות קודם קריאת המגילה. וכן מותר לאכול אף עוגה או פת פחות משיעור כביצה (שהוא שיעור חמישים וששה גרמים).

והמחמירים שלא לטעום כלום קודם מקרא מגילה, תבוא עליהם הברכה.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

קריאת המגילה מפי הגר"ע יוסף שליט"א

אורך השיעור: 00:35:55         הורד     (32.89 MB)

דיני פורים ואגדה חלק א

אורך השיעור: 01:04:02         הורד     (29.32 MB)

המשך דיני פורים ואגדה חלק ב

אורך השיעור: 00:45:48         הורד     (20.97 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

אישה שלא בירכה ברכות השחר ושמעה קריאת מגילה. האם נחשב לה שיצאה בקריאת מגילה ? ט"ו אדר תשע"ז / 13 במרץ 2017

יצאה ידי חובה

אצלינו קוראים את המגילה ביום לנשים, אחרי סעודה, האם זה מנהג טוב? ט' אדר תשע"ז / 7 במרץ 2017

לא נכון כלל לעשות כן, אלא יקראו לפני הסעודה.

לכאורה משמע מהאמור שגם מי שדיבר אך השלים את החסר בעצמו
או שדיבר בזמן שהקורא לא התקדם כגון שגער על הילדים שיהיו בשקט, גם הוא לא יצא ידי חובה אף בדיעבד, ושמענו שבמקרה זה יצא י"ח בדיעבד אף שדיבר? ט' אדר תשע"ז / 7 במרץ 2017

במקרה כזה בהחלט יוצא ידי חובה. כל ששומע רוב המגילה מפי הקורא.

האם ניתן לקרוא קריאת המגילה והמגילה לא מקלף, לאישה בבית ולהוציא אותה ידי חובה? ט' אדר תשע"ז / 7 במרץ 2017

אין לקרוא לנשים מגילה מתוך מגילה שאינה כשרה.

האם מותר להרעיש בזמן קריאת "המן" ? ט' אדר תשע"ז / 7 במרץ 2017

מן הדין מותר. אבל הדבר גורם הפרעה לכלל, ולכן לא נכון לנהוג כן. ובמקומות של בני תורה מרעישים בהמן הראשון והאחרון.

האם אפשר לצאת ידי חובת שמיעת מגילה, אם שומעים קריאת מגילה בשידור חי באינטרנט? למי שלא יכול להגיע לבית כנסת? ט"ז אדר ב תשע"ו / 26 במרץ 2016

לא יוצאים ידי חובת קריאת מגילה אלא בשמיעה מפיו של הקורא ממש. ולא בשידור חי ולא בהקלטה.

שלום, כחייל מילואים אני יכול לצאת לחופשה בתנאי הבא: 
[1] שבת זכור [ חיוב מדאורייתא ]
או
[2] בפורים [ לשמיעת המגילה ]
במה עלי לבחור ??
יש לציין שאוכל לקיים את המצוות רק כאשר אני בחופשה. ד' אדר ב תשע"ד / 6 במרץ 2014

שלום רב!

השאלה חמורה, ויש להורות לך, שתבקש להשתחרר בשבת זכור, כדי לשמוע את הקריאה מן הספר תורה. מאחר והיא מצוה מן התורה, וגם היא המצוה הראשונה שאתה פוגע בה.

וביום הפורים, עליך להשתדל בכל כחך להשיג מגילת אסתר כשרה, ולקרוא מתוכה את המגילה (אף בלי טעמי המקרא, ואפילו עם טעויות בניקוד וכדומה). ועליך לקיים מצוות מתנות לאביונים ומשלוח מנות. ותוכל למנות מראש שליחים לקיים את המצוות הללו עבורך. על ידי שתתן להם את המעות ואת המנות, ולמנותם שליחים שיתנום ביום הפורים. אבל את מקרא המגילה אי אפשר לקיים על ידי שליח, ולכן עליך לקרוא בעצמך כמו שכתבנו.

בברכת התורה, פורים שמח, וה' ישמרך מכל רע,
הלכה יומית.

אם אני קוראת את המגילה בעיר שאני גרה בה בערב במוצאי שבת ובבוקר יום ראשון, ונוסעת באותו היום לירושלים, ולא חוזרת לעיר מגורי לפני השקיעה, האם צריכה בערב לשמוע שוב את המגילה בירושלים?
ואם אסע ביום שושן פורים לירושלים ואגיע רק בצהריים, האם גם אז מחוייבת לשמוע את המגילה? וכן גם בערב יום שני? ד' אדר ב תשע"ד / 6 במרץ 2014

אם שמעת מגילה בליל י"ד, וכן בבוקר י"ד, ואחר כך נסעת לירושלים, ואת חוזרת ללון בביתך שאינו בירושלים, לכל הדעות אינך קוראת מגילה בט"ו. וכן אם אתה נוסעת לירושלים ביום ט"ו בצהרים, אינך צריכה לשמוע מגילה בט"ו.
ויש מחלוקת בפוסקים, לגבי מי ששמע מגילה בי"ד, ונסע בליל ט"ו לירושלים ללון שם, שיש אומרים שאינו קורא מגילה בט"ו, אלא אם עבר דירה ממש לירושלים. ויש חולקים.

מה דינה של אשה שאיחרה מעט לקריאת המגילה (דבר שמצוי בשל טרדות הילדים)?
האם היא יכולה להשלים מה שהחסירה מהחומש/סידור, עד שתגיע להיכן שאוחז הש"צ,כל עוד היא "משיגה" אותו לפני שסיים את רוב המגילה, כדין המחסיר תיבות אחדות? י"א אדר תש"ע / 25 בפברואר 2010

שלום רב!

אשה שאיחרה לקריאת המגילה, עליה לקרוא בזריזות מהחומש, עד שתגיע למקום שהקורא עומד בו. ואז, אם עוד לא עברה מחצית מהקריאה, הרי היא יוצאת ידי חובתה. וכמו שכתבת.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה