הלכה ליום שלישי י"ז טבת תשע"ט 25 בדצמבר 2018

מתקן כלי בשבת

שאלה: שעון המופעל על ידי קפיץ, האם מותר למתוח את הקפיץ שלו בשבת בכדי שימשיך בפעולתו?

תשובה: שאלה זו מתחלקת לשתי שאלות. א. האם מותר בשבת למתוח את הקפיץ לשעון שאינו פועל כלל כעת? ב. האם מותר למתוח את הקפיץ לשעון שהוא פועל, אך יש צורך למתוח את הקפיץ בכדי שהשעון ימשיך לפעול הלאה?

מתיחת הקפיץ לשעון שאינו פועל
ובראשית נדון בענין מתיחת הקפיץ לשעון שאינו פועל כלל, האם מותר בשבת למתוח את הקפיץ כדי שיתחיל בפעולתו?

ולכאורה יש לאסור את הדבר, שהרי ידוע שאחת מהמלאכות האסורות מן התורה ביום השבת, היא מלאכת "תיקון כלי". ומתיחת הקפיץ הגורמת להפעלת השעון היא תיקונו, שהרי במתיחת הקפיץ השעון מתחיל לעבוד.

והנה כי כן, מצאנו בפירוש רש"י על מסכת עירובין (דף קג.) שכתב, שאם אחד המיתרים של הכינור השתחרר (וכגון שנעשה "רופף", ואי אפשר לנגן בעזרתו), ובעל הכינור מסובב את מפתח הכינור על מנת למתוח את המיתר, יש בדבר איסור גמור משום "תיקון כלי" בשבת. והוא איסור מן התורה. ולכאורה הוא הדין לגבי מתיחת הקפיץ של השעון, שעל ידי מתיחתו נעשה השעון ראוי לפעולתו, ונמצא המותח מתקן כלי למלאכתו בשבת. ובאמת שכן פסקו כמה מרבותינו האחרונים, לאור דברי רש"י הללו, שאסור בהחלט למתוח את קפיץ השעון בשבת.

ומרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל, בתשובה בספר יביע אומר (חלק ו), דחה טענה זו, מכיון שיש חילוק גדול בין הכינור, שבשעה שהמיתר שלו השתחרר, הרי הכינור הוא כינור מקולקל, ותיקונו הוא על ידי מתיחת המיתר. ולכן חייבים על תיקון כזה בשבת, משום חילול שבת. מה שאין כן השעון, שאף בלא מתיחת הקפיץ הוא שעון מתוקן, ואינו מקולקל, ועל ידי מתיחת הקפיץ לא נעשתה כאן פעולה הראוייה להקרא "תיקון". ומכל מקום אחר שדן בזה, העלה שיש להחמיר שלא למתוח את הקפיץ כאשר השעון אינו פועל, כי יש לחוש בזה לאיסור משום תיקון כלי בשבת.

ולסיכום: שעון הפועל על ידי קפיץ והוא אינו פועל כעת, אסור למתוח את הקפיץ שלו בשבת. אבל אם הוא כבר פועל, מותר למתוח את הקפיץ שלו כדי שימשיך לפעול עוד ועוד. וכן מותר לענוד בשבת שעון קפיצי הנמתח על ידי תנועות הידיים.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם מותר לענוד בשבת שעון דיגיטלי שסופר צעדים (סטפר)? י"ח טבת תשע"ט / 26 בדצמבר 2018

אין להשתמש בו בשבת

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה