הלכה ליום רביעי י"א טבת תשע"ט 19 בדצמבר 2018

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

תמר בת מוניק ע"ה

במלאות שנתיים לפטירת יקירתנו
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

דין הנשים בזימון

ביארנו את עיקר דין ה"זימון", ששלשה אנשים שאכלו יחד, חייבים לזמן לפני ברכת המזון, כלומר, שיאמר האחד: "נברך שאכלנו משלו", וחבריו יענו לו: "ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו". וכפי שנתבאר.

ונשאלנו מרבים, האם שלש נשים שאכלו יחדיו מזמנות כפי שמזמנים האנשים?

והנה בבריתא במסכת ברכות (מה:) אמרו, נשים מזמנות לעצמן. ומבואר אם כן ששלש נשים שאכלו יחדיו, מזמנות לפני ברכת המזון, שתאמר האחת "נברך שאכלנו משלו", וחברותיה עונות לעומתה, "ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו", וכדין הזימון אצל האנשים.

אולם נחלקו רבותינו הראשונים בביאור דברי הברייתא, אם הכוונה בזה היא ששלוש נשים שאכלו יחד חייבות לזמן לפני ברכת המזון, או שהכוונה היא שהן רשאיות  לזמן אם הדבר הוא ברצונן.

ולהלכה אין הנשים חייבות לזמן כשהן אוכלות יחד, רק רשות הוא בידן. שכן דעת מרן השלחן ערוך (סימן קצט). אולם כתבו כמה מרבותינו האחרונים, הגאון רבי יוסף חיים מבבל, ואחרים,  שאף על פי שברוב המקומות אין הנשים מזמנות לעצמן, מכל מקום נכון הדבר שאם אכלו שלש נשים יחד, תקיימנה מצות זימון, שערכה רב מאד, ועוד שהרי לדעת כמה מרבותינו הראשונים אין הדבר רשות אלא חובה הוא בידן. ולכן לצאת ידי חובת כל הדעות, נכון שאף הנשים תאמרנה את נוסח הזימון אחר שהן אוכלות יחד.

ומכל מקום, כאשר אוכלים אנשים ונשים יחד, ויש שם בלאו הכי שלשה אנשים שאכלו, בודאי שאין צורך שהאנשים והנשים יזמנו כל אחד לחוד, כי הנשים יוצאות ידי חובת הזימון בזימון של האנשים.

מקום שאכלו שם יותר מעשר נשים. נחלקו הפוסקים אם עליהן לזמן עם הזכרת שם ה', כמנהג האנשים שאומרים, נברך "אלקינו" שאכלנו משלו, או שאין להן לזמן אלא בלא הזכרת ה', כלומר, ללא שום חילוק אם יש שם שלש נשים או עשר נשים. ולהלכה, אין לנשים להזכיר שם שמים בזימון שהן עושות לעצמן, לפי שיש סוברים שלהזכרת ה' בזימון צריך "מנין" של עשרה אנשים, כדין תפילה בציבור, ועל כן אל להן להזכיר שם שמים בזימון.

ולסיכום: שלש נשים שאכלו יחד, מזמנות לפני ברכת המזון כדין האנשים. ומכל מקום אין הדבר חיוב, רק שכתבו הפוסקים שנכון מאד לנהוג כן. והנשים מזמנות בנוסח "נברך שאכלנו משלו". ואפילו אם היו שם עשר נשים, מזמנות בנוסח זה, ואל להן להזכיר שם שמים בזימון שהם עושות.

שאלות ותשובות על ההלכה

במידה ויש שני גברים, האם ניתן לצרף את האישה לזימון? כ"א כסלו תשע"ג / 5 בדצמבר 2012

אשה אינה מצטרפת לאנשים לזימון. וכן להיפך. ורק אם יש שלושה אנשים, אז האשה עונה עמהם.

מה קורה אם ישנם שני אנשים ואישה אחת, האם מצטרפת לזימון?
וכן אם ישנם 9 אנשים ואישה אחת, האם מזמנים בשם השם? כ"ג שבט תש"ע / 7 בפברואר 2010

שלום רב!

שני אנשים עם אשה אחת, וכן להיפך, אינם מצטרפים זה עם זה לזימון. ונשים אינם מזמנות בשם ה' אפילו אם יש שם עשר נשים.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

האם אשה מצטרפת לזימון עם שני אנשים? י"ח שבט תש"ע / 2 בפברואר 2010

שלום רב!

אשה אינה מצטרפת לזימון עם שני אנשים. וכן איש אחד אינו מצטרף לשתי נשים.

הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה